Baal HaSulam's Introducción to Zohar 51:1
נא. ודע, שהתשובה והטהרה אינה מקובלת זולת שתהיה בקביעות מוחלטת שלא ישוב לכסלו עוד. וזה שאמרו (עי' רמב"ם הל' תשובה ב, ב): "היכי דמי תשובה? עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד". נמצא שמה שאמרנו שאם אדם מטהר את חלק הדומם מהרצון לקבל שבו, שהוא זוכה לפרצוף נפש דעשיה ועולה ומלביש את ספירת המלכות דעשיה, היינו ודאי שיזכה בטהרת חלק הדומם בקביעות מוחלטת באופן שלא ישוב לכסלו עוד. ואז יכול לעלות לעולם העשיה הרוחני, כי יש לו טהרה והשוואת הצורה בהחלט לעולם ההוא. אמנם שאר המדרגות שאמרנו, שהן רוח נשמה חיה יחידה דעשיה, שצריך לטהר כנגדן את חלק הצומח והחי והמדבר מהרצון לקבל שלו שילבישו ויקבלו האורות ההם, אין הטהרה צריכה להיות בקביעות מוחלטת עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד.
Y debes saber que la teshuvá y la purificación no son aceptadas sino cuando son con permanencia absoluta, de modo que no vuelva más a su necedad. Esto es lo que dijeron: “¿Qué se considera teshuvá? Hasta que Aquel que conoce los secretos testifique sobre él que no volverá más a su necedad” (véase Rambam, Leyes de Teshuvá 2:2). Por lo tanto, lo que dijimos —que si una persona purifica la parte inanimada del deseo de recibir que hay en ella, merece el Partzuf de nefesh de Asiyá, asciende y reviste la sefirá de Maljut de Asiyá— significa que ciertamente merecerá la purificación de la parte inanimada con permanencia absoluta, de modo que no volverá más a su necedad. Entonces puede ascender al mundo espiritual de Asiyá, porque tiene purificación y equivalencia de forma definitiva con aquel mundo. Sin embargo, los demás grados que mencionamos —ruaj, neshamá, jayá y yejidá de Asiyá—, para los cuales debe purificar las partes vegetal, animal y hablante de su deseo de recibir, a fin de que revistan y reciban aquellas luces, no requieren que la purificación sea con permanencia absoluta hasta que Aquel que conoce los secretos testifique sobre él que no volverá más a su necedad.