Baal HaSulam's Introducción to Zohar 9:1
ט. והנך מוצא שברוחניות פועל שינוי הצורה כמו הגרזן המפריד בין הגשמיים, וכן שיעור ההרחקה הוא כפי שיעור הפכיות הצורה. ומכאן תשכיל, כיון שנטבע בנשמות הרצון לקבל הנאתו כנ"ל, אשר הוכחנו בעליל שצורה זו אינה נמצאת כלל בהבורא ית', כי ח"ו ממי יקבל – הרי שינוי צורה הזה שהשיגו הנשמות, פועל להפרידם מעצמותו ית' כדמיון הגרזן החוצב האבן מן ההר. באופן שע"י שינוי הצורה הזה יצאו הנשמות מכלל בורא ונבדלו הימנו להיות נבראים. אמנם כל מה שמשיגות הנשמות מאורו ית', הרי הוא נמשך יש מיש מעצמותו ית'.
I. Así encuentras que en la espiritualidad el cambio de forma actúa como el hacha que separa en lo material, y la medida del alejamiento corresponde a la medida de la oposición de forma. De aquí comprenderás que, dado que fue impreso en las almas el deseo de recibir su placer, como se explicó, y hemos demostrado claramente que esta forma no se encuentra en absoluto en el Creador, bendito sea —pues, Dios no lo permita, ¿de quién recibiría Él?—, este cambio de forma que adquirieron las almas actúa separándolas de Su esencia, bendito sea, como el hacha que talla la piedra de la montaña. De este modo, por medio de este cambio de forma, las almas salieron de la categoría de Creador y fueron separadas de Él para llegar a ser criaturas. Sin embargo, todo lo que las almas alcanzan de Su luz, bendito sea, se extiende como existencia a partir de existencia desde Su esencia, bendito sea.
Baal HaSulam's Introducción to Zohar 9:2
אם כן נמצא, שמבחינת אורו ית' שמקבלות תוך הכלי שבהן, שהוא הרצון לקבל, אין הפרש כלל ביניהן לעצמותו ית', שהרי הוא מקובל להן יש מיש ישר מעצמותו ית'. וכל ההפרש שבין הנשמות לעצמותו ית' אינו יותר אלא במה שהנשמות הן חלק מעצמותו ית', דהיינו ששיעור האור שקבלו תוך הכלי שהוא הרצון לקבל כבר הוא חלק נבדל מאלקי1אמר העורך, בהיות וראיתי רבים מתבלבלים בהבנת העניין ארשום מה ששמעתי מאבי ז"ל בעל מחבר ספר 'אותיות דליבא' כפי שקיבל מאדמו"ר בעל ברכת שלום זצוק"ל: הנשמה כוללת כלי ואור החיים אשר בו. הכלי הוא הרצון לקבל והוא מחודש יש מאין, א"כ ודאי לא עליו נאמר שהוא נפרד על־ידי גרזן, שהרי מעולם לא היה מחובר. האור כשלעצמו אחדות הפשוטה הוא ואינו נחלק לחלקים, א"כ גם עליו לא נאמר כן. אלא עניין אבן הנחצבת מההר מתייחס לשעור האור המושג תוך הכלי של הנשמה, שהוא נחשב לחלק בהיותו מושג לנו כך. א"כ הכלי של הנשמות הוא נפרד, ומשום כך האור המתלבש בתוכו מושג כחלק., בהיותו נשוא תוך שינוי הצורה של הרצון לקבל, ששינוי צורה זה עשה אותו לחלק, שעל ידו יצאו מבחי' 'כל' ונעשו לבחינת 'חלק'. הרי שאין ביניהם אלא שזה 'כל' וזה 'חלק', כאבן הנחצבת מההר. והתבונן היטב, כי אי אפשר להאריך יותר במקום גבוה כזה.
Por consiguiente, desde el aspecto de Su luz, bendito sea, que reciben dentro del recipiente que hay en ellas, que es el deseo de recibir, no hay diferencia alguna entre ellas y Su esencia, bendito sea, pues esta es recibida por ellas como existencia a partir de existencia, directamente desde Su esencia, bendito sea. Y toda la diferencia entre las almas y Su esencia, bendito sea, no es más que esto: que las almas son una parte de Su esencia, bendito sea; es decir, la medida de la luz que recibieron dentro del recipiente, que es el deseo de recibir, ya es una parte separada de lo divino.
Nota del editor: Al ver que muchos se confunden en la comprensión de este asunto, escribiré lo que escuché de mi padre, de bendita memoria, autor del libro Otiot de-Liba, tal como lo recibió de nuestro maestro, autor de Birkat Shalom, de santa y bendita memoria: el alma incluye un recipiente y la luz de vida que hay en él. El recipiente es el deseo de recibir y es una creación nueva, existencia a partir de la nada; por lo tanto, ciertamente no sobre él se dice que fue separado por un hacha, pues nunca estuvo unido. La luz en sí misma es unidad simple y no se divide en partes; por lo tanto, tampoco sobre ella se dice esto. Más bien, el asunto de la piedra tallada de la montaña se refiere a la medida de la luz alcanzada dentro del recipiente del alma, que se considera una parte porque así es alcanzada por nosotros. Por lo tanto, el recipiente de las almas es separado, y por eso la luz que se reviste dentro de él es alcanzada como una parte.
Al estar contenida dentro del cambio de forma del deseo de recibir, este cambio de forma la convierte en una parte; por medio de él salieron del aspecto de “todo” y llegaron al aspecto de “parte”. Así, no hay entre ellas sino que este es “todo” y aquella es “parte”, como una piedra tallada de la montaña. Reflexiona bien, porque no es posible extenderse más en un lugar tan elevado.
