Bava Metziá 104a:1
איבעי לך לאתויי בדוולא
«Debiste traer agua con un cubo».
איבעי לך לאתויי בדוולא
«Debiste traer agua con un cubo».
אמר רב פפא הני תרתי מתניתא קמייתא משכחת לה בין בחכרנותא בין בקבלנותא מכאן ואילך דאיתא בקבלנותא ליתא בחכרנותא ודאיתא בחכרנותא ליתא בקבלנותא:
Rav Pappa dijo: Las dos primeras mishnayot pueden darse tanto en arrendamiento a renta fija como en aparcería. En adelante, algunas disposiciones se aplican a la aparcería y no a la renta fija, y otras a la renta fija y no a la aparcería.
אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זה [וכו']: ואמאי לימא ליה שמא בעלמא אמרי לך מי לא תניא האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאין בו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי בית כור
«Si le dijo: Arriéndame este campo de regadío…»: ¿Por qué? Que le diga «Solo te indiqué su nombre». ¿No se enseñó que quien vende «un terreno de un kor» aunque tenga solo medio kor cumple si así se llama el terreno?
כרמא אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי כרמא פרדס אני מוכר לך אע"פ שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי פרדסא אלמא אמר ליה שמא בעלמא אמרי לך הכא נמי נימא ליה שמא בעלמא אמרי לך
Del mismo modo, si vende «un viñedo», aunque no tenga vides, se considera vendido si así se llama; y si vende «un huerto», aunque no tenga granados, también, siempre que así se denomine. Por tanto, aquí también podría decir que solo le indicó su nombre.
אמר שמואל לא קשיא הא דאמר ליה מחכיר לחוכר הא דאמר ליה חוכר למחכיר אמר ליה מחכיר לחוכר שמא בעלמא א"ל א"ל חוכר למחכיר קפידא
Shmuel respondió: No hay contradicción. En un caso el arrendador lo dijo al arrendatario; en el otro el arrendatario se lo dijo al arrendador. Si lo dijo el arrendador, era una denominación; si lo pidió el arrendatario, era una condición importante para él.
רבינא אמר אידי ואידי דא"ל מחכיר לחוכר מדקאמר זה מכלל דקאי בגוה עסקינן בית השלחין למה ליה למימר דקאמר ליה בית השלחין כדקיימא השתא:
Ravina dijo: En ambos casos habla el arrendador al arrendatario, pero al decir «este» se refiere a un campo presente ante ellos. ¿Por qué añade «de regadío»? Para decir que se arrienda tal como está ahora.
מתני׳ המקבל שדה מחבירו והובירה שמין אותה כמה ראויה לעשות ונותן לו שכך כותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא:
Mishná: Quien recibe un campo de otro para cultivarlo y lo deja sin trabajar: se calcula cuánto habría producido y se lo paga, porque así se compromete por escrito: «Si lo dejo baldío y no lo trabajo, pagaré según el mejor rendimiento».
גמ׳ ר"מ היה דורש לשון הדיוט דתניא ר"מ אומר אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא
Guemará: Rabí Meir interpretaba la fórmula habitual de los contratos; pues se enseñó que Rabí Meir decía: «Si lo dejo baldío y no lo trabajo, pagaré según el mejor rendimiento».
רבי יהודה היה דורש לשון הדיוט דתניא ר' יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן כל קרבן וקרבן שהיא חייבת שכך כותב לה אחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא
Rabí Yehudá interpretaba las expresiones contractuales habituales: un hombre trae por su esposa una ofrenda correspondiente a alguien rico y cualquier sacrificio al que ella esté obligada, porque le escribe: «Las obligaciones que tienes recaen sobre mí desde antes».
הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט דתניא אנשי אלכסנדריא היו מקדשין את נשותיהם ובשעת כניסתן לחופה באין אחרים וחוטפים אותם מהן ובקשו חכמים לעשות בניהם ממזרים
Hilel el Anciano interpretaba las fórmulas habituales: la gente de Alejandría consagraba a sus mujeres, pero antes de la jupá otros las raptaban, y los sabios consideraron declarar mamzerim a sus hijos.
אמר להן הלל הזקן הביאו לי כתובת אמכם הביאו לו כתובת אמן ומצא שכתוב בהן לכשתכנסי לחופה הוי לי לאינתו ולא עשו בניהם ממזרים
Hilel les dijo: «Traedme los contratos matrimoniales de vuestras madres». Se los trajeron y encontró escrito: «Cuando entres bajo la jupá serás mi esposa». Por eso no declararon mamzerim a sus hijos.
ר"י בן קרחה היה דורש לשון הדיוט דתניא ר"י בן קרחה אומר המלוה את חבירו לא ימשכננו יותר מחובו שכך כותב לו תשלומתא דאית לך עלי כל קבל דיכי
Rabí Yehoshúa ben Korjá interpretaba las expresiones comunes: el prestamista no debe tomar una prenda por valor mayor que la deuda, pues escribe: «El pago que me debes corresponde exactamente a lo que tienes conmigo».
טעמא דכתב ליה הכי הא אי לא כתב ליה הכי לא קניא והא אמר רבי יוחנן משכנו והשיב לו המשכון ומת שומטו מעל גבי בניו
¿Acaso solo porque lo escribió tiene ese derecho, y sin ello no habría adquirido la prenda? Rabí Yojanán dijo: Si tomó una prenda, luego la devolvió al deudor y este falleció, puede retirarla de sus hijos.
בבא מציעא ק״ד א
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.