Bava Metziá 104b:1
אהני כתיבה לגירעון
La escritura tiene efecto únicamente para limitar la cuantía.
אהני כתיבה לגירעון
La escritura tiene efecto únicamente para limitar la cuantía.
ר' יוסי היה דורש לשון הדיוט דתניא רבי יוסי אומר מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה לכפול גובה מחצה
Rabí Yosé interpretaba las expresiones contractuales: Donde es costumbre considerar la suma de la ketubá como una deuda, se cobra la deuda; donde es costumbre duplicarla, se cobra la mitad del importe escrito.
נהרבלאי גבו תילתא מרימר מגבי נמי שבחא
Los habitantes de Neharbela cobraban un tercio. Marimar también hacía cobrar la suma añadida.
א"ל רבינא למרימר והתניא לכפול גובה מחצה לא קשיא הא דקני מיניה הא דלא קני מיניה
Ravina dijo a Marimar: «Pero ¿no se enseñó que donde se duplica se cobra la mitad?». Respondió: No hay contradicción: un caso es cuando hubo adquisición formal y el otro cuando no la hubo.
רבינא משבח וכתיב לברתיה אמרו ליה נקני מיניה דמר אמר להו אי מקנא לא מיכפל אי מיכפל לא מיקנא
Ravina escribió una cantidad aumentada en la ketubá de su hija. Le dijeron: «Que se haga un acto formal de adquisición». Dijo: «Si se hace adquisición, no la duplico; y si la duplico, no hago adquisición».
ההוא גברא דאמר להו הבו לה ארבע מאה זוזי לברתי בכתובתה שלח רב אחא בריה דרב אויא לקמיה דרב אשי ארבע מאה דאינון תמני מאה או ארבע מאה זוזי דאינון מאתן אמר רב אשי חזינן אי אמר הבו לה ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה אי אמר כתובו לה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן
Un hombre dijo: «Dad cuatrocientos zuz a mi hija para su ketubá». Rav Ajá, hijo de Rav Avya, preguntó a Rav Ashi: «¿Cuatrocientos que representan ochocientos o cuatrocientos que representan doscientos?». Rav Ashi respondió: Si dijo «Dadle cuatrocientos zuz», son ochocientos; si dijo «Escribidle cuatrocientos zuz», son doscientos.
איכא דאמרי אמר רב אשי חזינן אי אמר לכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה ואי אמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן
Otra versión: Rav Ashi dijo: Si dijo «para su ketubá, cuatrocientos zuz», son ochocientos; si dijo «en su ketubá, cuatrocientos zuz», son doscientos.
ולא היא לא שנא דאמר לכתובתה ולא שנא דאמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן עד דאמר הבו לה סתמא
Pero no es así: diga «para su ketubá» o «en su ketubá», cuatrocientos equivalen a doscientos, salvo si dijo simplemente «Dadle» sin más precisiones.
ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה אמר אי מוברנא לה יהיבנא לך אלפא זוזי אוביר תילתא אמרי נהרדעי דינא הוא דיהיב ליה תלת מאה ותלתין ותלתא ותילתא רבא אמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
Un hombre tomó un campo en aparcería y dijo: «Si lo dejo baldío te daré mil zuz». Dejó baldío un tercio. Los sabios de Nehardea dijeron que debía pagar 333 zuz y un tercio. Rava dijo: Es una promesa condicional exagerada, y tal promesa no produce adquisición.
ולרבא מ"ש מהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם לא קא גזים הכא כיון דקאמר מילתא יתירתא גוזמא בעלמא הוא דקגזים
Y según Rava, ¿en qué se distingue de «Si lo dejo baldío y no lo cultivo, pagaré según el mejor rendimiento»? Allí no exagera; aquí, al prometer una suma extraordinaria, solo está exagerando.
ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעה חיטי עבדא חיטי כשומשמי סבר רב כהנא למימר מנכי ליה כחשא דארעא
Un hombre recibió un campo para sembrar sésamo y sembró trigo; el trigo rindió tanto como habría rendido el sésamo. Rav Kahaná pensó descontar el desgaste del suelo.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא אמרי אינשי כחשא ארעא ולא לכחוש מרה
Rav Ashi dijo a Rav Kahaná: «La gente dice: que se desgaste la tierra, pero no su dueño».
ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעא חיטי עבדא חיטי טפי מן שומשמי סבר רבינא למימר יהיב ליה שבחא דביני ביני אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אטו הוא אשבח ארעא לא אשבחה
Un hombre tomó un campo para cultivar sésamo y sembró trigo; el trigo rindió más que el sésamo. Ravina pensó que el agricultor se quedaría con el incremento. Rav Ajá de Difti le preguntó: «¿Acaso lo mejoró él por sí solo? ¿No contribuyó también la tierra?».
אמרי נהרדעי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון עבוד רבנן מילתא דניחא ליה ללוה וניחא ליה למלוה
Los sabios de Nehardea dijeron: Una inversión comercial se considera mitad préstamo y mitad depósito. Los sabios establecieron una fórmula favorable tanto al prestatario como al prestamista.
השתא דאמרינן פלגא מלוה אי בעי למשתי ביה שכרא שפיר דמי רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאמר ליה כי יהבינא לך לאיעסוקי ביה ולא למשתי ביה שכרא
Ahora que decimos que la mitad es préstamo, ¿puede emplearla para beber cerveza? Rava respondió: Precisamente se llama «negocio» porque el aportante dice: «Te lo di para comerciar, no para beber cerveza».
אמר רב אידי בר אבין ואם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו
Rav Idi bar Avin dijo: Si el receptor muere, el dinero pasa a ser bienes muebles en manos de sus hijos. Rava dijo: Se llama «negocio» precisamente para que, si muere, no se considere simplemente propiedad mueble de sus herederos.
אמר רבא חדא עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה
Rava dijo: Una sola inversión con dos documentos supone una pérdida para el prestamista.
בבא מציעא ק״ד ב
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.