מאי זרע אחר מאי חיטי לגבי שעורים כזרע אחר דמי או לא כל העולם כולו בשדפון ושלו בירקון אי נמי כל העולם כולו בירקון ושלו בשדפון מאי תיקו
¿Qué significa «otra semilla»? ¿Se consideran el trigo y la cebada semillas distintas o no? Si todo el mundo sufrió añublo y su campo amarilleamiento, o viceversa, ¿cuál es la ley? La cuestión queda sin resolver.
אמר ליה זרעה חיטי ואזל הוא וזרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה מאי מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא או דלמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך
Le dijo que sembrara trigo, pero sembró cebada; se perdió la mayor parte de los campos de la llanura y también su cebada. ¿Puede decirle el propietario que también el trigo se habría perdido, o alegar el arrendatario que de haber sembrado trigo se habría cumplido en él «Determinarás algo y se realizará para ti» (Job 22:28)?
מסתברא דאמר ליה אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור
Es razonable que pueda decirle: «Si hubieras sembrado trigo, se habría cumplido en mí: Determinarás algo y se realizará para ti, y sobre tus caminos resplandecerá la luz».
נשתדפו כל שדותיו של מחכיר ואשתדוף נמי הא בהדייהו ולא אשתדוף רובא דבאגא מאי מי אמרינן כיון דלא אשתדוף רובא דבאגא לא מנכי ליה או דלמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה מצי אמר ליה האי משום לתך דידך הוא דהא משתדפו כל שדותיך
Si todos los campos del propietario se perdieron, incluido este, pero no la mayoría de los campos de la comarca, ¿se descuenta del alquiler? ¿Se dice que no, porque no afectó a la mayoría, o que el arrendatario puede atribuirlo a la mala fortuna del propietario, pues todos sus campos resultaron dañados?
מסתברא דאמר ליה אי משום לתאי דידי הוה משתייר לי פורתא כדכתיב (ירמיהו מב, ב) כי נשארנו מעט מהרבה
Parece razonable que el propietario pueda responder: «Si se debiera a mi mala fortuna, me habría quedado algo, como está escrito: Porque hemos quedado pocos de entre muchos» (Jeremías 42:2).
נשתדפו כל שדותיו של חוכר ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הא בהדייהו מאי מי אמרינן כיון דאשתדוף רובא דבאגא מנכי ליה או דלמא כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה מצי אמר ליה משום לתך דידך הוא דהא משתדפו כל שדותיך מסתברא דאמר ליה משום לתאך הוא
Si todos los campos del arrendatario se perdieron, incluida esta parcela, y también la mayoría de los campos de la comarca, ¿se reduce el pago por la calamidad general o puede el propietario atribuirlo a la mala fortuna del arrendatario? Parece razonable que pueda decir: «Es por tu mala fortuna».
אמאי הכא נמי נימא ליה אי משום לתאי דידי הוא הוה משייר לי פורתא דהוה מקיים בי כי נשארנו מעט מהרבה משום דאמר ליה אי הוה חזית לאישתיורי לך מידי הוה משתייר לך מדנפשך
¿Por qué no puede responder el arrendatario que, de ser su mala suerte, le habría quedado algo, conforme al versículo «Hemos quedado pocos de entre muchos»? Porque el propietario contesta: «Si hubieras merecido que te quedara algo, se habría salvado algo de tus propias tierras».
מיתיבי היתה שנת שדפון וירקון או שביעית או שהיו שנים כשני אליהו אינו עולה לו מן המנין
Se objeta: Si fue un año de añublo o amarilleamiento, o el séptimo año, o años semejantes a los días de Elías, el año no se cuenta.
קתני שדפון וירקון דומיא דשנים כשני אליהו מה שני אליהו דלא הוי תבואה כלל אף הכא נמי דלא הוי תבואה כלל אבל דאיכא תבואה סלקא ליה ולא קאמרינן מכת מדינה היא
Se mencionan añublo y amarilleamiento de manera comparable a los años de Elías: así como entonces no había cosecha alguna, aquí tampoco; pero si hay alguna cosecha el año se cuenta y no se considera una calamidad general.
אמר רב נחמן בר יצחק שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, טו) במספר שני תבואות ימכר לך שנים שיש בהן תבואה בעולם
Rabí Najmán bar Itzjak dijo: allí es distinto, pues la Escritura dice «Por el número de años de cosechas te venderá» (Levítico 25:15): años en los que hay cosechas en el mundo.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא אלא מעתה שביעית תעלה לו מן המנין דהא איכא תבואה בחוצה לארץ אמר ליה שביעית אפקעתא דמלכא היא
Rav Ashi preguntó a Rav Kahaná: ¿acaso habría que contar entonces el séptimo año, ya que hay cosecha fuera de la tierra de Israel? Respondió: el año sabático es una suspensión decretada por el Rey.
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא אלא מעתה שביעית לא תעלה לו מן הגירוע אלמה תנן נותן סלע ופונדיון לשנה אמר ליה שאני התם דחזיא למישטחא בה פירי
Mar Zutra, hijo de Rav Mari, preguntó a Ravina: ¿entonces el séptimo año no debería descontarse tampoco del cálculo de redención? Sin embargo, se enseñó que se paga una sela y un pundión por año. Respondió: allí el terreno sirve para extender y secar frutos.
אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל לא זרעה כלל לא דאמר ליה אילו זרעתה הוה מקיים בי (תהלים לז, יט) לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו
Shmuel dijo: esto se enseñó solo cuando sembró, brotó y luego lo consumieron las langostas; si ni siquiera sembró, no, pues el propietario puede decirle: «Si hubieras sembrado se habría cumplido en mí: No serán avergonzados en tiempos malos y en días de hambre quedarán saciados» (Salmos 37:19).
מתיב רב ששת רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומרים אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור ואמאי נימא ליה אי הוית התם הוה מקיים בי (שמואל א יז, לו) גם את הארי גם (את) הדוב הכה עבדך
Rav Sheshet objetó: un pastor abandonó su rebaño y fue a la ciudad; un lobo arrebató una oveja o un león la atacó. No se dice simplemente que de haber estado allí la habría salvado: se evalúa si podía salvarla; de ser así, responde, y si no, está exento. ¿Por qué no se le dice que habría ocurrido un milagro, como «Tu siervo mató al león y también al oso» (I Samuel 17:36)?
משום דאמר ליה אי הוית חזית לאיתרחושי לך ניסא הוה איתרחיש לך ניסא כר' חנינא בן דוסא דמתיין עיזי דובי בקרנייהו ונימא ליה נהי דלניסא רבה לא הוה חזינא לניסא זוטא
Porque podría responder: «Si hubieras sido digno de un milagro, lo habrías recibido, como Rabí Janiná ben Dosá, cuyas cabras traían osos atravesados en sus cuernos». ¿No puede decir: «Aunque no merezca un milagro grande, quizá merezca uno pequeño»?
בבא מציעא ק״ו א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
