מתני׳ המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורות שקמה קיבלה הימנו לז' שנים שנה ראשונה יזרענה פשתן ויש לו בקורות שקמה:
MISHNÁ: Quien recibe un campo para cultivarlo durante pocos años no debe sembrar lino y no tiene derecho a la madera de los sicómoros. Si lo recibe por siete años, puede sembrar lino en el primer año y tiene derecho a la madera de los sicómoros.
גמ׳ אמר אביי בקורות שקמה אין לו בשבח שקמה יש לו ורבא אמר אפילו בשבח שקמה נמי אין לו
GUEMARÁ: Abayé dijo: no recibe la madera del sicómoro, pero sí participa en el incremento de valor del árbol. Ravá dijo: ni siquiera participa en ese incremento.
מיתיבי המקבל שדה מחבירו והגיע זמנו לצאת שמין לו מאי לאו שמין לו בשבח שקמה לא שמין לו ירקא וסילקא
Se objeta: «Quien recibe un campo y llega el momento de dejarlo, se evalúa su mejora». ¿No se refiere a la mejora del sicómoro? No: se refiere a las hortalizas y remolachas.
ירקא וסילקא נעקור ונשקול בדלא מטא יומא דשוקא
¿Por qué no las arranca y se las lleva? Porque todavía no ha llegado el día de mercado.
ת"ש המקבל שדה מחבירו והגיע שביעית שמין לו שביעית מי קא מפקעא ארעא אלא אימא המקבל שדה מחבירו והגיע יובל שמין לו
Ven y escucha: «Quien recibe un campo y llega el séptimo año, se evalúa su mejora». ¿Acaso el año sabático le arrebata el terreno? Más bien debe decirse: al llegar el Jubileo.
ואכתי יובל מי מפקעא קבלנות לצמיתות אמר רחמנא אלא אימא הלוקח שדה מחבירו והגיע יובל שמין לו
¿Pero el Jubileo pone fin a un contrato de aparcería? La Torá habla de la restitución de propiedad permanente. Debe decirse: «Quien compra un campo y llega el Jubileo, se evalúa la mejora».
וכי תימא ה"נ שמין לו בירקא וסילקא סילקא וירקא ביובל הפקירא הוא אלא לאו שבח שקמה
Y no puede tratarse de hortalizas o remolachas, pues en el Jubileo son bienes sin dueño. Debe referirse, entonces, al incremento de valor de los sicómoros.
תרגמא אביי אליבא דרבא שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, לג) ויצא ממכר בית ממכר חוזר שבח אינו חוזר ונגמר מיניה התם זביני מעליא הוא ויובל אפקעתא דמלכא היא
Abayé lo explicó conforme a Ravá: aquel caso es distinto porque la Escritura dice «Y saldrá de su venta» (Levítico 25:33): vuelve lo vendido, pero no el aumento de valor. No se aprende de allí para un arrendamiento, pues aquel fue una venta real y el Jubileo es una disposición divina.
רב פפא קביל ארעא לאספסתא קדחו בה תאלי כי קא מסתלק אמר להו הבו לי שבחא א"ל רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא אלא מעתה דיקלא ואלים ה"נ דבעי מר שבחיה א"ל התם לאו אדעתא דהכי נחית אנא הכא אדעתא דהכי נחיתנא
Rav Papá recibió tierra para cultivar alfalfa, y crecieron palmeras en ella. Al retirarse pidió compensación por la mejora. Rav Shishá, hijo de Rav Idi, le preguntó: «Si una palmera hubiera engrosado, ¿también pedirías el incremento de valor?». Respondió: «Allí no se recibió para ese fin, pero yo sí entré en el campo con esa finalidad».
כמאן כאביי דאמר בשבח שקמה יש לו אפילו תימא כרבא התם לית ליה פסידא הכא איכא פסידא
¿Sigue a Abayé, quien concede el aumento del sicómoro? Incluso puede seguir a Ravá: allí el aparcero no sufrió pérdida, mientras aquí sí la hay.
א"ל מאי פסדתיך ידא דאספסתא שקול ידא דאספסתא וזיל אמר ליה אנא כורכמא רישקא רבאי א"ל גלית אדעתך דלמשקל ואסתלוקי עבדת שקל כורכמא רישקא וזיל אין לך אלא דמי עצים בלבד
Le dijo: «¿Qué pérdida sufriste? Toma una cosecha de alfalfa y vete». Respondió: «Cultivé azafrán». Le replicó: «Has manifestado que pensabas cosecharlo y marcharte. Llévate el azafrán; solo te corresponde el valor de la madera».
רב ביבי בר אביי קביל ארעא ואהדר ליה משוניתא קדחו ביה זרדתא כי קא מיסתלק אמר להו הבו לי שבחאי אמר רב פפי משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא אפילו רב פפא לא אמר אלא דאית ליה פסידא הכא מאי פסידא אית לך:
Rav Bibí bar Abayé recibió un campo, lo rodeó con un terraplén y allí crecieron arbustos. Cuando se retiró pidió compensación. Rav Papí dijo: «Por proceder de la casa de los humildes, ¿pronunciáis palabras sin fundamento? Incluso Rav Papá habló solo cuando sufrió pérdida; aquí, ¿qué pérdida has tenido?».
רב יוסף הוה ליה ההוא שתלא שכיב ושבק חמשה חתנוותא אמר עד האידנא חד השתא חמשה עד האידנא לא הוו סמכו אהדדי ולא מפסדו לי השתא חמשה סמכו אהדדי ומפסדו לי אמר להו אי שקליתו שבחייכו ומסתלקיתו מוטב ואי לא מסליקנא לכו בלא שבחא
Rav Yosef tenía un plantador que murió y dejó cinco yernos. Dijo: «Antes había uno y ahora cinco. Antes no conspiraban entre sí para perjudicarme; ahora podrían hacerlo». Les dijo: «Si aceptáis vuestra parte de las mejoras y os retirais, bien; si no, os retiraré sin pagar mejoras».
דאמר רב יהודה ואיתימא רב הונא ואיתימא ר"נ האי שתלא דשכיב יורשים דיליה מסתלקין להו בלא שבחא ולאו מילתא היא
Pues Rav Yehudá, o Rav Huna, o Rav Najmán, dijo que, cuando muere un plantador, sus herederos pueden ser retirados sin recibir la mejora. Pero esta declaración no es aceptada como ley.
ההוא שתלא דאמר להו אי מפסדינא מסלקנא אפסיד אמר רב יהודה מסתלק בלא שבחא רב כהנא אמר מסתלק ושקיל שבחא ומודה רב כהנא דאי אמר אי פסידנא מסתלקנא בלא שבחא מסתלק בלא שבחא רבא אמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
Un plantador estipuló: «Si ocasiono pérdidas, me retiraré», y ocasionó pérdidas. Rav Yehudá dijo que sale sin mejora; Rav Kahaná, que sale y cobra la mejora. Rav Kahaná reconoce que, si especificó que saldría sin mejora, así debe ser. Ravá dijo: es una promesa condicionada sin adquisición válida.
ולרבא מאי שנא מהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם מאי דאפסיד משלם הכא מאי דאפסיד מנכינן ליה ואידך יהבינן ליה
Según Ravá, ¿por qué es distinto del contrato que dice «Si dejo el campo sin cultivar, pagaré lo que podría haber producido»? Allí paga el daño causado; aquí se descuenta la pérdida ocasionada y se le entrega lo restante.
רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד סלקיה אתא לקמיה דרבא א"ל חזי מר מאי קא עביד לי א"ל שפיר עביד א"ל הא לא התרה בי א"ל לא צריכא להתרות רבא לטעמיה דאמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא
Runia, plantador de Ravina, ocasionó pérdidas y Ravina lo despidió. Runia acudió a Ravá y protestó: «Mira lo que me hace». Ravá respondió: «Ha actuado correctamente». Dijo: «No me advirtió». Respondió: «No necesita advertirte». Ravá sostuvo que los maestros de niños, plantadores, carniceros y sangradores...
בבא מציעא ק״ט א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
