כשהוא דר לבדו הוא דר כדמעיקרא או דלמא שניהם דרין דא"ל אדעתא לאפקינן לא אגרי לך
Cuando el dueño del piso superior baja a vivir, ¿habita él solo, como antes, o viven ambos allí, pues el dueño de la casa puede decirle: «No te alquilé mi propiedad para que me expulsaras»?
אם תמצא לומר שניהם דרין בו כשהוא משתמש דרך פתחים משתמש או דרך גגין משתמש מי אמר כדמעיקרא מה מעיקרא דרך גגין השתא נמי דרך גגין או דלמא מצי אמר ליה עלייה קבילי עלאי עלייה וירידה לא קבילי עלאי
Y si se admite que ambos pueden vivir allí, ¿debe entrar por las puertas o por el tejado? ¿Diremos que, como antes se accedía por arriba, ahora también? ¿O puede decir: «Acepté alquilar un piso superior, pero no acepté subir y bajar continuamente»?
אם תמצא לומר מצי אמר ליה עלייה וירידה לא קבילי עלאי שתי עליות זו על גב זו מהו איפחית עליונה נחית ודר בתחתונה איפחית תחתונה מהו למיסלק לגמרי בעליונה
Y si puede decir que no aceptó subir y bajar, ¿qué ocurre cuando hay dos pisos superiores, uno sobre otro? Si se hunde el de arriba, ¿puede bajar y vivir en el inferior? Si se hunde el inferior, ¿puede subir completamente al más alto?
מי אמרינן דא"ל שם עלייה קבילית עלך או דלמא חד עלייה קביל עליה שתי עליות לא קביל עליה תיקו:
¿Se considera que aceptó en general habitar un piso superior, o solo un piso y no dos? La cuestión queda sin resolver.
רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה כו': מאי תקרה רבי יוסי בר חנינא אמר קינים וסנאין וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש לווחים ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה
«Rabí Yosé dice que el dueño de abajo aporta el techo...»: ¿qué se entiende por techo? Rabí Yosé bar Janiná dijo: cañas, ramas y listones; Rabí Shimón ben Lakish dijo: tablas. No discrepan: cada uno describe la construcción habitual en su región.
הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איפחית מעזיבה כי משי מיא עילאי אזלי ומזקי לתתאי מי מתקן ר' חייא בר אבא אמר העליון מתקן ור' אלעי משום ר' חייא בר' יוסי אמר התחתון מתקן וסימן (בראשית לט, א) ויוסף הורד מצרימה
Había dos personas, una que vivía arriba y otra abajo. Se dañó el relleno del suelo superior, y cuando el de arriba se lavaba con agua, esta bajaba y perjudicaba al de abajo. ¿Quién debe reparar? Rabí Jiyá bar Abá dijo: el de arriba. Rabí Ilai, en nombre de Rabí Jiyá hijo de Rabí Yosé, dijo: el de abajo. Como ayuda para recordarlo se citó (Génesis 39:1): «Y Yosef fue bajado a Egipto».
לימא ר' חייא בר אבא ורבי אלעי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן קמיפלגי למאן דאמר העליון מתקן קסבר על המזיק להרחיק את עצמו מן הניזק ומאן דאמר תחתון מתקן קסבר על הניזק להרחיק את עצמו מן המזיק
¿Diremos que Rabí Jiyá bar Abá y Rabí Ilai discrepan como Rabí Yosé y los sabios? Uno consideraría que quien causa el daño debe alejarse de la persona perjudicada; el otro, que el perjudicado debe protegerse del agente dañino.
ותיסברא רבי יוסי ורבנן לענין נזקין פליגי והא איפכא שמעינן להו דתנן מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ
¿Es razonable afirmar que Rabí Yosé y los sabios discrepan aquí respecto de daños? Hemos oído precisamente lo contrario: se enseña que hay que alejar un árbol veinticinco amot de un pozo, y cincuenta en el caso del algarrobo o el sicómoro, tanto si el árbol está por encima como a un lado. Si el pozo existía primero, se corta el árbol y se paga una indemnización; si el árbol existía antes, no se corta; si hay duda sobre cuál existía primero, tampoco se corta.
רבי יוסי אומר אע"פ שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אלמא ר' יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ורבנן סברי על המזיק להרחיק את עצמו
Rabí Yosé dice que, aunque el pozo existiera primero, no se corta el árbol, pues cada uno actúa dentro de su propiedad. Se ve así que Rabí Yosé sostiene que el perjudicado debe alejarse, y los sabios, que quien causa el daño debe alejarlo.
אלא אי איכא למימר פליגי בפלוגתא דר' יוסי ורבנן דהתם קמיפלגי
Por tanto, si se quiere relacionar la disputa con la de Rabí Yosé y los sabios, sería con la controversia de aquel otro pasaje.
ורבי יוסי ורבנן דהכא במאי פליגי בחוזק תקרה קמפלגי רבנן סברי מעזיבה אחזוקי תקרה הוא ואחזוקי תקרה על התחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות הוא ואשוויי גומות על העליון לאשוויי
¿En qué discrepan Rabí Yosé y los sabios de nuestra Mishná? En la función estructural del techo. Los sabios consideran que el relleno fortalece el techo, y corresponde al dueño de abajo reforzarlo; Rabí Yosé considera que el relleno nivela los huecos, y corresponde al dueño de arriba nivelarlos.
איני והאמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגירי דיליה
¿Pero no dijo Rav Ashi que cuando estudiaba en la academia de Rav Kahaná se enseñaba que Rabí Yosé reconoce responsabilidad cuando el daño proviene directamente de la acción de alguien?
דפסקי מיא והדר נפלי:
Aquí se trata de un caso en que el agua se detiene primero y solo después cae.
מתני׳ הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכה עד שיתן לו את יציאותיו
MISHNÁ: Si una casa y el piso superior pertenecientes a dos personas se derrumban, y el dueño de arriba pide al dueño de la casa que reconstruya pero este se niega, el dueño de arriba puede construir la casa y habitarla hasta que le reembolsen sus gastos.
ר' יהודה אומר אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה מקרה את העליונה ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו:
Rabí Yehudá dice: también en este caso, por vivir en propiedad ajena, debe pagar alquiler. En lugar de ello, el dueño de arriba construye la casa y el piso superior, pone techo al de arriba y permanece abajo hasta que le reembolsen sus gastos.
בבא מציעא קי״ז א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
