גמ׳ אמר ר' יוחנן בשלשה מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו חדא הא דתנן
GUEMARÁ: Rabí Yojanán dijo: en tres lugares nos enseñó Rabí Yehudá que está prohibido que una persona se beneficie de los bienes ajenos. Uno es esta Mishná.
אידך מה היא דתנן הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר' מאיר אומר נותן לו דמי צמרו רבי יהודה אומר אם השבח יותר על ההוצאה נותן לו היציאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
¿Cuál es el segundo? Se enseña: quien entrega lana a un tintorero para teñirla de rojo y la tiñe de negro, o para teñirla de negro y la tiñe de rojo, según Rabí Meir debe pagar el valor de la lana. Rabí Yehudá dice: si el aumento de valor supera los gastos, se le reembolsan los gastos; si los gastos superan el aumento de valor, se le paga el aumento de valor.
ואידך מאי היא דתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם אין אני נותן לך מכאן ועד זמן פלוני תן לו שטרו הגיע זמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן רבי יהודה אומר לא יתן
¿Y el tercero? Se enseña: quien pagó parte de su deuda, depositó el documento en manos de un tercero y dijo: «Si no te pago lo restante para tal fecha, entrégale mi documento», cuando llegó la fecha sin pagar, Rabí Yosé dice que se entregue el documento; Rabí Yehudá dice que no se entregue.
אמאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יהודה הכא אלא משום דאיכא שחרוריתא
¿Pero por qué extraer de allí una regla general? Tal vez Rabí Yehudá dijo eso en nuestro caso porque la casa se ennegrece y se desgasta con el uso.
אי נמי לצבוע לו אדום וצבעו שחור משום דקא משנה והתנן כל המשנה ידו על התחתונה
Y en el caso de quien cambia el color de la lana, porque alteró las instrucciones; pues se enseñó que quien modifica lo encargado queda en la posición menos favorable.
ומי שפרע מקצת חובו נמי הוי אסמכתא ושמעינן ליה לר' יהודה דאמר לא קני
Y en el caso del pago parcial de la deuda, se trata de una promesa condicionada (asmakhta), y hemos oído que Rabí Yehudá sostiene que ese compromiso no produce adquisición.
אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא תחתון הבא לשנות בגויל שומעין לו בגזית אין שומעין לו
Rav Ajá bar Adá dijo en nombre de Ulá: si el dueño de abajo quiere cambiar la construcción a una mampostería de piedras más pesada, se le permite; si quiere cambiarla a piedras talladas, más ligeras, no se le permite.
בכפיסין שומעין לו בלבנים אין שומעין לו לסכך בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו
Si quiere usar bloques más pesados, se le permite; si quiere ladrillos, más ligeros, no. Si quiere techar con cedro, se le permite; si quiere usar sicómoro, no.
למעט בחלונות שומעין לו להרבות בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו
Si quiere reducir el número de ventanas, se le permite; aumentarlo, no. Elevar la altura, no; reducirla, sí.
עליון שבא לשנות בגזית שומעין לו בגויל אין שומעין לו
Si el dueño de arriba quiere cambiar a piedras talladas, se le permite; si quiere usar mampostería de piedras más pesada, no.
בכפיסין אין שומעין לו בלבנים שומעין לו בארזים אין שומעין לו בשקמה שומעין לו לרבות בחלונות שומעין לו למעט בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו
Si quiere usar bloques más pesados, no se le permite; ladrillos, sí. Cedro, no; sicómoro, sí. Aumentar las ventanas, sí; reducirlas, no. Elevar la altura, no; reducirla, sí.
אין לו לזה ולא לזה מאי תניא אין לו לא לזה ולא לזה אין לו לבעל עלייה בקרקע כלום
¿Qué sucede si ninguno de los dos tiene recursos para reconstruir? Se enseñó: si ninguno tiene recursos, el dueño del piso superior no tiene derecho alguno sobre el terreno.
תניא רבי נתן אומר תחתון נוטל שני חלקים והעליון שליש ואחרים אומרים תחתון נוטל שלשה חלקים והעליון נוטל רביע אמר רבה נקוט דרבי נתן בידך דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא קא סבר כמה מפסיד עלייה בבית תילתא הלכך אית ליה תילתא:
Se enseñó: Rabí Natán dice que el propietario de abajo recibe dos partes y el de arriba una tercera parte; otros dicen que el de abajo recibe tres partes y el de arriba una cuarta parte. Rabá dijo: «Adopta la opinión de Rabí Natán, pues es juez y profundiza en el derecho. Él estima que el piso superior reduce en un tercio la utilidad de la casa; por tanto, al dueño de arriba le corresponde un tercio».
מתני׳ וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין
MISHNÁ: Asimismo, cuando un lagar de aceite está construido dentro de la roca y encima hay un jardín, si el suelo del jardín se hunde, su dueño puede bajar y cultivar abajo hasta que el dueño del lagar reconstruya sus bóvedas.
הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן פטור לאחר הזמן חייב
Un muro o un árbol que caen en la vía pública y ocasionan daños: su dueño está exento de indemnizar. Si se le fijó un plazo para cortar el árbol o derribar el muro, y estos cayeron dentro del plazo, está exento; si cayeron después de vencido, responde por los daños.
מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל ואמר לו פנה אבניך ואמר לו
Si alguien tiene un muro contiguo al jardín de su compañero y el muro cae, y el dueño del jardín le dice «retira tus piedras», y aquel le responde:
בבא מציעא קי״ז ב
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
