Bava Metziá 29b:1
כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים
La expresión se explica según Rabá: «Robado» puede significar por asaltantes armados, y «perdido», por el hundimiento de un barco en el mar.
כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים
La expresión se explica según Rabá: «Robado» puede significar por asaltantes armados, y «perdido», por el hundimiento de un barco en el mar.
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון
Rav Yehudá dijo en nombre de Shemuel que la halajá sigue a Rabí Tarfón. Rav Rajavá tenía dinero de huérfanos y preguntó a Rav Yosef si podía utilizarlo; este citó la opinión de Shemuel de que la halajá sigue a Rabí Tarfón.
א"ל אביי ולאו אתמר עלה א"ר חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו א"ל זיל לא שבקו לי דאשרי לך:
Abayé le dijo: «¿No se aclaró que Rabí Jelbo dijo en nombre de Rav Huna que esto solo vale para dinero obtenido al vender un hallazgo, porque el guardián trabajó por él, no para dinero hallado sin esfuerzo? Este es semejante al dinero hallado». Rav Yosef dijo a Rav Rajavá: «Vete; no me permiten autorizarte».
מתני׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו
MISHNÁ: Quien encuentra rollos de libros debe abrirlos y leerlos una vez cada treinta días para conservarlos. Si no sabe leer, debe desenrollarlos y volverlos a enrollar; no debe estudiar en ellos por primera vez ni permitir que otro lea con él.
מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו
Si encuentra ropa, debe sacudirla una vez cada treinta días y extenderla para conservarla, pero no para lucirse con ella.
כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו
Puede usar utensilios de plata y cobre para conservarlos, sin desgastarlos. No debe tocar los de oro o vidrio hasta que venga Eliyahu.
מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:
Si encuentra un saco, canasta u otro objeto que por su dignidad no acostumbra a cargar, no tiene que levantarlo.
גמ׳ אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר
GUEMARÁ: Shemuel dijo: «Quien encuentra tefilín en el mercado puede tasarlos y guardar su valor de inmediato».
מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי
Ravina objetó: la Mishná dice que los rollos deben leerse o enrollarse, pero no venderse. Abayé explicó que tefilín nuevos pueden conseguirse fácilmente en casa de Bar Javo, mientras que los rollos no.
ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו
Nuestros rabinos enseñaron: «Quien toma prestado un Séfer Torá no puede prestárselo a otro. Puede abrirlo y leerlo, pero no estudiar por primera vez en él ni leer junto a otra persona».
וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש:
«Quien recibe un Séfer Torá en depósito lo enrolla una vez cada doce meses y puede abrirlo y leerlo mientras lo enrolla, pero no abrirlo para sí. Sumjos distingue: uno nuevo cada treinta días y uno viejo cada doce meses. Rabí Eliezer ben Yaakov dice: ambos cada doce meses».
אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ס"ת אפי' כל מילי נמי דאמר ר"ש בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר
¿Por qué mencionar especialmente el Séfer Torá? Reish Lakish enseñó que quien toma prestado algo no puede volver a prestarlo y quien alquila no puede subarrendar sin consentimiento.
ס"ת איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קמ"ל
Era necesario mencionarlo, pues podría pensarse que el dueño desea que se cumpla una mitzvá con sus bienes; se enseña que aun así se necesita autorización.
פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה
«Puede abrirlo y leerlo»: ¡es obvio, pues para eso lo pidió prestado! La novedad está en que no debe utilizarlo para aprender por primera vez.
וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור
En el depósito, ¿por qué se le permite abrirlo y leerlo si se prohíbe abrirlo para sí? Significa que puede leerlo cuando lo abre para enrollarlo, pero no abrirlo específicamente para leer.
סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש ר"א בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא ר' אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום:
Sumjos distingue treinta días y doce meses; Rabí Eliezer ben Yaakov iguala ambos a doce meses. Eso sería idéntico al primer tanaíta; más bien debe leerse que Rabí Eliezer ben Yaakov iguala ambos a treinta días.
אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו: ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר מג' דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין
«No estudiar por primera vez ni leer con otro»: se objetó una enseñanza que prohíbe leer y repetir el mismo pasaje, leerlo con traducción, abrir más de tres columnas o permitir que tres lo lean en un mismo volumen. De ello se deduce que dos pueden leer.
אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים:
Abayé explicó que aquí dos personas estudian el mismo pasaje, mientras que allí estudian asuntos distintos.
מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום: למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה
«Sacudir la ropa una vez cada treinta días»: ¿es beneficioso? Rabí Yojanán dijo que quien tenga un tejedor experto en casa puede sacudir sus prendas todos los días. Se responde que sacudir diariamente las perjudica, pero hacerlo cada treinta días las conserva.
איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי
O bien, se distingue entre sacudirla una sola persona y hacerlo entre dos.
איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא
O se distingue entre sacudirla con la mano y hacerlo golpeándola con una vara.
איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא
O se distingue entre ropa de lana y ropa de lino.
א"ר יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה:
Rabí Yojanán dijo que es preferible beber una copa de un hechicero antes que una bebida tibia. Esto se aplica a un recipiente de metal, no a uno de barro; en metal, solo si no ha hervido; si ha hervido, no hay problema, y tampoco si se introdujeron especias.
וא"ר יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא
Rabí Yojanán dijo: «Quien hereda mucho dinero y quiere perderlo, que vista lino, utilice utensilios de vidrio y contrate trabajadores sin supervisarlos». Se refiere al lino romano, al vidrio blanco y a trabajadores que emplean...
בבא מציעא כ״ט ב
24 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.