מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא ואפי' ר"ש לא קאמר אלא משום דלא מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשי' ק"ו משום מאי לאו משום צער בעלי חיים דרשינן
«De las palabras de ambos puede aprenderse que evitar el sufrimiento de los animales es un precepto de la Torá. Incluso Rabí Shimón solo discrepa porque los versículos no distinguen los casos; si los distinguieran, aceptaría el argumento a fortiori. ¿No es por sufrimiento animal?».
דלמא משום דאיכא חסרון כיס וה"ק ומה טעינה דלית בה חסרון כיס חייב פריקה דאית בה חסרון כיס לא כ"ש
Quizá sea por la pérdida económica: si la carga, sin pérdida económica, es obligatoria, la descarga, que sí la implica, con más razón.
וטעינה אין בה חסרון כיס מי לא עסקינן דאדהכי והכי בטיל משוקיה אי נמי אתו גנבי ושקלי כל מה דאיכא בהדיה
¿Pero la carga nunca implica pérdida? Mientras se carga, el dueño podría perder su mercado, o los ladrones podrían llevarse todos sus bienes.
תדע דצער בעלי חיים דאורייתא דקתני סיפא ר' יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר [על] משאו אין זקוק לו שנאמר (שמות כג, ה) תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו לאו מכלל דת"ק סבר זקוק לו מאי טעמא לאו משום דצער בעלי חיים דאורייתא
Otra prueba de que evitar el sufrimiento animal es bíblico: Rabí Yosé el Galileo exime cuando la carga excede la capacidad del animal. ¿No implica que el primer maestro obliga incluso en tal caso, precisamente por el sufrimiento animal?
דלמא בתחת משאו פליגי דרבי יוסי סבר דרשינן תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ורבנן סברי לא דרשינן תחת משאו
Tal vez solo discrepan sobre la interpretación de «bajo su carga»: Rabí Yosé restringe el precepto a la carga soportable, mientras los otros sabios no aceptan esa restricción.
תדע דצער בעלי חיים לאו דאורייתא דקתני רישא הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא מה לי איתיה למריה בהדיה ומה לי כי ליתיה למריה בהדיה
Prueba contraria: al comienzo se enseña que, si el dueño se retira y se sienta, el ayudante queda exento por la palabra «con él». Si el sufrimiento animal fuera una obligación bíblica, ¿qué importa que el dueño esté presente o ausente?
לעולם צער בעלי חיים דאורייתא מי סברת פטור פטור לגמרי ודלמא פטור בחנם וחייב בשכר וה"ק רחמנא כי איתיה למריה בהדיה עבד גביה בחנם וכי ליתיה למריה בהדיה עבד גביה בשכר ולעולם צער בעלי חיים דאורייתא
Podría seguir siendo bíblica. ¿Acaso «exento» significa totalmente exento? Quizá queda exento de hacerlo gratis, pero debe ayudar cobrando; cuando el dueño participa, debe hacerlo gratuitamente, y cuando no participa, puede cobrar. En todo caso rige la obligación de evitar el sufrimiento animal.
(סימ"ן בהמ"ת בהמ"ת אוה"ב שונ"א רבצ"ן)
[Señal mnemotécnica:] Animal; animal; amigo; enemigo; carga.
לימא מסייע ליה בהמת עובד כוכבים מטפל בה כבהמת ישראל אי אמרת בשלמא צער בעלי חיים דאורייתא משום הכי מטפל בה כבהמת ישראל אלא אי אמרת צער בעלי חיים לאו דאורייתא אמאי מטפל בה כבהמת ישראל התם משום איבה
Una enseñanza parece apoyar esto: «Se atiende al animal de un no judío igual que al de un judío». Si evitar el sufrimiento es un precepto bíblico, se entiende. Si no, ¿por qué? Para evitar enemistad.
הכי נמי מסתברא דקתני אם היתה טעונה יין אסור אין זקוק לה אי אמרת בשלמא לאו דאורייתא משום הכי אין זקוק לה אלא אי אמרת דאורייתא אמאי אין זקוק לה ה"ק ולהטעינה יין אסור אין זקוק לה
Lo confirma la continuación: «Si lleva vino prohibido, no está obligado a atenderlo». Si la obligación fuese bíblica, ¿por qué no? La frase se refiere a que no se debe ayudar a cargar vino prohibido.
תא שמע בהמת עובד כוכבים ומשאוי ישראל וחדלת ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי וחדלת עזב תעזב מבעי ליה לעולם צער בעלי חיים דאורייתא התם בטעינה
Otra enseñanza: «Si el animal es de un no judío y la carga de un judío, puedes abstenerte». Si el sufrimiento animal fuera bíblico, ¿por qué abstenerse? La obligación de descargar debería subsistir. Se responde: aquí se habla de cargar.
אי הכי אימא סיפא בהמת ישראל ומשאוי עובד כוכבים עזב תעזב ואי בטעינה אמאי עזב תעזב משום צערא דישראל
Pero la continuación dice: «Animal de un judío, carga de un no judío: ciertamente ayudarás». Si se trata de cargar, ¿por qué? Para evitar el sufrimiento del propietario judío.
אי הכי אפילו רישא נמי רישא בחמר עובד כוכבים סיפא בחמר ישראל מאי פסקת סתמא דמלתא איניש בתר חמריה אזיל
Entonces, ¿por qué no ayudar también en el primer caso? En el primero el arriero es no judío; en el segundo, judío. ¿Cómo se sabe? Normalmente, la persona acompaña a su propio animal.
והא וחדלת ועזב תעזב בפריקה הוא דכתיבי
Pero «puedes abstenerte» y «ciertamente ayudarás» aparecen escritos acerca de descargar.
א"ל הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר צער בעלי חיים לאו דאורייתא
La respuesta es que esa enseñanza sigue a Rabí Yosé el Galileo, quien sostiene que evitar el sufrimiento animal no es un mandato de la Torá.
ת"ש אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא הא עדיף ליה אפ"ה כדי לכוף את יצרו עדיף
Otra prueba: si hay que descargar el animal de un amigo o cargar el de un enemigo, es preferible ayudar al enemigo para dominar la inclinación personal. Si el sufrimiento animal fuera bíblico, descargar sería preferible. No obstante, dominar la inclinación es más importante.
ת"ש שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עובד כוכבים אי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי שונא ישראל ומה לי שונא עובד כוכבים
Otra enseñanza: «El enemigo mencionado es un judío al que se odia, no un no judío». Si fuera obligatorio evitar el sufrimiento, ¿por qué importaría que fuese judío o no?
מי סברת אשונא דקרא קאי אשונא דמתניתין קאי
¿Crees que se refiere al enemigo del versículo? Se refiere al enemigo mencionado en la Mishná.
תא שמע
Ven y escucha:
בבא מציעא ל״ב ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
