(שמות כג, ה) רובץ ולא רבצן רובץ ולא עומד תחת משאו ולא מפורק תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי רובץ ומה לי רבצן ומה לי עומד
«Echado», no un animal que siempre se echa; «echado», no uno que permanece de pie; «bajo su carga», no descargado; «bajo su carga», una carga que puede soportar. Si evitar el sufrimiento animal fuese bíblico, ¿qué diferencia habría entre un animal echado habitualmente, otro echado ocasionalmente y otro de pie?
הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר צער בעלי חיים דרבנן
Esta enseñanza sigue a Rabí Yosé el Galileo, para quien la prohibición de causar sufrimiento animal es rabínica.
ה"נ מסתברא דקתני תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבי יוסי הגלילי ש"מ
También resulta lógico, pues dice: «Una carga que puede soportar». ¿Quién mantiene esa opinión? Rabí Yosé el Galileo. Así se confirma.
ומי מצית מוקמת לה כרבי יוסי הגלילי והא קתני סיפא תחת משאו ולא מפורק מאי לא מפורק אילימא לא מפורק כלל הא כתיב (דברים כב, ד) הקם תקים עמו אלא פשיטא לא מפורק בחנם אלא בשכר מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבנן לעולם ר' יוסי הגלילי היא ובטעינה סבר לה כרבנן
Pero ¿puede atribuirse todo a Rabí Yosé? La continuación dice «bajo su carga», no después de descargarlo. Si significa que no hay obligación de cargarlo, contradice «ciertamente levantarás». Se refiere, por tanto, a que cargar no es gratis, sino remunerado, postura de los sabios. La respuesta: Rabí Yosé el Galileo coincide con ellos respecto de cargar.
ת"ר (שמות כג, ה) כי תראה יכול אפי' מרחוק ת"ל כי תפגע אי כי תפגע יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה ואיזו היא ראייה שיש בה פגיעה שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל וזה הוא ריס
Los sabios enseñaron: «Cuando veas...» ¿Incluso desde muy lejos? Dice también: «Cuando encuentres». ¿Solo al encontrarse inmediatamente? Dice «cuando veas». Los sabios fijaron la distancia de visión que obliga a intervenir en una séptima parte y media de una milla, es decir, un ris.
תנא ומדדה עמו עד פרסה אמר רבה בר בר חנה ונוטל שכר:
Se enseñó que acompaña al dueño ayudándolo hasta una parsá. Rabá bar bar Janá añadió que recibe salario por ello.
מתני׳ אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת אבדתו ואבדת רבו שלו קודם
MISHNÁ: Si se pierden un bien propio y uno de su padre, el propio tiene precedencia; si se pierden uno propio y uno de su maestro, también el propio tiene precedencia.
אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא ואם אביו חכם של אביו קודמת
Si se pierden los bienes del padre y del maestro, el del maestro tiene prioridad: el padre lo trajo a este mundo y el maestro que le enseñó sabiduría lo conduce a la vida del mundo venidero. Si su padre es sabio, el bien del padre tiene prioridad.
היה אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם אביו חכם פודה את אביו ואח"כ פודה את רבו:
Si padre y maestro llevan cargas, primero alivia la del maestro y luego la del padre. Si ambos están cautivos, rescata primero al maestro y después al padre; pero si el padre es sabio, lo rescata primero.
גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא (דברים טו, ד) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם
GUEMARÁ: ¿De dónde se deduce la prioridad de los bienes propios? Rav Yehudá, citando a Rav, dijo: «Que no haya entre vosotros ningún necesitado» (Deuteronomio 15:4): tus bienes tienen precedencia sobre los ajenos.
ואמר רב יהודה אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך:
Rav Yehudá dijo también en nombre de Rav: «Quien aplica siempre este principio con rigidez acabará necesitándolo», pues terminará dependiendo de otros.
היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו': תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר כל שרוב חכמתו הימנו רבי יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו
«Si padre y maestro llevan cargas...» Los sabios enseñaron: para Rabí Meir, el maestro relevante es quien le enseñó la comprensión de la sabiduría, no solo Biblia o Mishná. Para Rabí Yehudá, aquel de quien aprendió la mayor parte de su saber. Para Rabí Yosé, incluso quien le explicó una sola Mishná.
אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון
Ravá puso como ejemplo a Rav Sejorá, que le había explicado una expresión acerca de un utensilio; Shmuel rasgó su vestimenta en duelo por un sabio que le había aclarado una regla sobre el agua de inmersión, donde uno desciende hasta la axila y otro abre [el desagüe].
אמר עולא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה וקורעין זה על זה ולענין אבדה במקום אביו אינן חוזרין אלא לרבו מובהק
Ulá dijo: «Los estudiosos de Babilonia se levantan unos ante otros y rasgan su ropa en duelo unos por otros; pero para anteponer la pérdida del maestro a la del padre solo cuenta el maestro principal».
קבעי מיניה רב חסדא מרב הונא תלמיד וצריך לו רבו מאי אמר ליה חסדא חסדא לא צריכנא לך את צריכת לי עד ארבעין שנין איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי יתיב רב חסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא
Rav Jisdá preguntó a Rav Huna por un alumno cuyo maestro necesita aprender de él. Rav Huna le replicó: «Jisdá, Jisdá, yo no te necesito; tú me necesitas». Permanecieron ofendidos y no se visitaron durante cuarenta años. Rav Jisdá ayunó cuarenta días por haber herido a Rav Huna; Rav Huna ayunó cuarenta días por haber sospechado de Rav Jisdá.
איתמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן הלכה כרבי יהודה רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת הלכה כרבי יוסי
Se dijo: Rav Yitzjak bar Yosef afirmó en nombre de Rabí Yojanán que la ley sigue a Rabí Yehudá; Rav Ajá bar Rav Huna citó a Rav Shéshet diciendo que sigue a Rabí Yosé.
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן רבו שלמדו חכמה מאי חכמה רוב חכמתו
¿Realmente dijo eso Rabí Yojanán? Él sostuvo que la ley sigue a una Mishná anónima; y nuestra Mishná menciona al maestro que enseñó sabiduría. ¿Qué cantidad? La mayor parte de su sabiduría.
ת"ר העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא
Los sabios enseñaron: ocuparse del estudio bíblico es una actividad meritoria, aunque no la medida ideal; estudiar Mishná es meritorio y se recompensa; el estudio de la Guemará es la medida superior. Sin embargo, se aconseja acudir siempre a la Mishná antes que a la Guemará.
הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אמר רבי יוחנן
¿No es contradictorio? Primero se declara superior la Guemará, luego se recomienda la Mishná. Rabí Yojanán explicó:
בבא מציעא ל״ג א
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
