Bava Metziá 34b:1
וחזר ואמר איני משלם מאי מי אמרינן מהדר קא הדר ביה או דלמא במלתיה קאי ודחויי הוא דקא מדחי ליה
«... y luego “No pagaré”». ¿Se retracta realmente o solo pretende ganar tiempo mientras sostiene su compromiso inicial?
וחזר ואמר איני משלם מאי מי אמרינן מהדר קא הדר ביה או דלמא במלתיה קאי ודחויי הוא דקא מדחי ליה
«... y luego “No pagaré”». ¿Se retracta realmente o solo pretende ganar tiempo mientras sostiene su compromiso inicial?
אמר הריני משלם ומת ואמרו בניו אין אנו משלמין מאי מי אמרינן מהדר קא הדרי בהו או דלמא במלתא דאבוהון קיימי ודחויי הוא דקא מדחו ליה
Si declaró «Pagaré», murió y sus hijos declararon «No pagaremos», ¿rechazan el compromiso de su padre o solo aplazan el pago?
שלמו בנים מאי מצי אמר להו כי אקנאי כפילא לאבוכון דעבד לי נייח נפשאי לדידכו לא או דלמא לא שנא
Si los hijos pagaron, ¿puede el propietario decirles: «Cedí a vuestro padre el derecho al doble porque me dio tranquilidad; a vosotros no», o no hay diferencia?
שילם לבנים מאי מצו אמרי ליה כי אקני לך אבונא כפילא דעבדת ליה נייח נפשיה אבל אנן לדידן לא או דלמא לא שנא שלמו בנים לבנים מאי
Si alguien paga a los hijos del depositante, ¿pueden estos alegar: «Nuestro padre cedió el derecho porque tú lo tranquilizaste, pero nosotros no lo cedemos»? ¿Y si los hijos del guardián pagaron a los hijos del depositante?
שילם מחצה מאי שאל שתי פרות ושילם אחת מהן מאי שאל מן השותפין ושילם לאחד מהן מאי שותפין ששאלו ושילם אחד מהן מאי שאל מן האשה ושילם לבעלה מאי אשה ששאלה ושילם בעלה מאי תיקו
¿Qué ocurre si pagó la mitad? ¿Si pidió prestadas dos vacas y pagó una? ¿Si tomó prestado de dos socios y pagó a uno? ¿Si dos socios tomaron prestado y uno pagó? ¿Si pidió a una mujer y pagó al marido? ¿Si la mujer pidió prestado y pagó su marido? Todas estas preguntas quedan sin resolver.
אמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו מאי טעמא חיישינן שמא עיניו נתן בה
Rav Huna dijo: «Se obliga al guardián a jurar que el objeto no está en su poder». ¿Por qué? Tememos que se haya encaprichado de él.
מיתיבי המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ואמר לו סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו סלע היה שוה פטור
Se objetó con una Mishná: un acreedor pierde una prenda y dice «Te presté un sela, pero la prenda valía medio sela»; el deudor responde «Me prestaste un sela y la prenda valía un sela»: queda exento.
סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו שלשה דינרים היה שוה חייב
Si el acreedor dice que la prenda valía medio sela y el deudor dice que valía tres dinares, debe jurar.
סלע הלויתני עליו ב' היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו סלע היה שוה פטור
Si el deudor afirma «Me prestaste un sela y la prenda valía dos selas» y el acreedor responde «Valía solo un sela», está exento.
סלע הלויתני עליו שנים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו ה' דינרים היה שוה חייב
Si el deudor dice que valía dos selas y el acreedor admite que valía cinco dinares, debe jurar.
מי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון
¿Quién debe prestar el juramento? Quien tenía la prenda, por temor a que el otro jure y después el acreedor saque la prenda.
אהייא אילימא אסיפא ותיפוק ליה דשבועה גבי מלוה היא דהא קא מודי מקצת הטענה אלא אמר שמואל ארישא
¿A qué caso se refiere? Si al último, el acreedor tendría que jurar de todos modos, porque admitió una parte de la reclamación. Shmuel dijo que se refiere al primero.
מאי ארישא אסיפא דרישא סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו שלשה דינרין היה שוה חייב דשבועה גבי לוה הוא ואמור רבנן לשתבע מלוה שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון
Es decir, al segundo supuesto de la primera parte: el acreedor valora la prenda en medio sela y el deudor en tres dinares. El deudor debería jurar, pero los sabios transfirieron el juramento al acreedor para que no pudiera mostrar después la prenda y desacreditarlo.
ואם
Y si ...
בבא מציעא ל״ד ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.