Bava Metziá 36a:1
פעמים ששניהם באשם פעמים שהשוכר בחטאת והשואל באשם פעמים שהשוכר באשם והשואל בחטאת
«... a veces ambos deben una ofrenda de culpa; otras, el arrendatario una ofrenda por pecado y el prestatario una de culpa; y otras, al contrario».
פעמים ששניהם באשם פעמים שהשוכר בחטאת והשואל באשם פעמים שהשוכר באשם והשואל בחטאת
«... a veces ambos deben una ofrenda de culpa; otras, el arrendatario una ofrenda por pecado y el prestatario una de culpa; y otras, al contrario».
הא כיצד כפירת ממון אשם ביטוי שפתים חטאת
¿Cómo sucede? Negar una obligación económica bajo juramento da lugar a una ofrenda de culpa; una declaración falsa sin negar dinero, a una ofrenda por pecado.
פעמים ששניהם בחטאת כגון שמתה כדרכה ואמרו נאנסה שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור בחטאת שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב בחטאת
Ambos deben una ofrenda por pecado si la vaca murió naturalmente y ambos dijeron que fue por accidente: el arrendatario está exento en ambos supuestos; el prestatario es responsable en ambos. Su juramento falso no niega dinero.
פעמים ששניהם באשם כגון שנגנבה ואמרו מתה מחמת מלאכה דתרוייהו קא כפרי ממונא דהא מיחייבי וקא פטרי נפשייהו
Ambos deben ofrenda de culpa si la vaca fue robada y dijeron que murió por causa del trabajo: ambos, que son responsables del robo, procuran liberarse de una deuda.
שוכר בחטאת ושואל באשם כגון שמתה כדרכה ואמרו מתה מחמת מלאכה שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור חייב בחטאת שואל דמיחייב במתה כדרכה וקא פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה באשם
El arrendatario debe una ofrenda por pecado y el prestatario una de culpa si la vaca murió naturalmente y dijeron que murió por causa del trabajo: el arrendatario está exento de todos modos, pero el prestatario intenta evitar el pago que sí corresponde por muerte natural.
שוכר באשם ושואל בחטאת כגון שנגנבה ואמרו מתה כדרכה שוכר הוא דמיחייב בגניבה ואבידה וקא פטר נפשיה במתה כדרכה באשם שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב בחטאת
El arrendatario debe ofrenda de culpa y el prestatario de pecado si la vaca fue robada y dijeron que murió naturalmente: el arrendatario, responsable de robo y pérdida, niega dinero; el prestatario sigue obligado en cualquiera de los dos casos.
מאי קמ"ל לאפוקי מדרבי אמי דאמר כל שבועה שהדיינים משביעים אותה אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי שנאמר (ויקרא ה, ד) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כי תשבע מעצמה קמ"ל דלא כר' אמי
¿Qué enseña esto? Rechaza a Rabí Ami, quien dijo que un juramento impuesto judicialmente no genera responsabilidad por juramento expresado falsamente, pues Levítico 5:4 se refiere a jurar por propia iniciativa.
אתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור ור' יוחנן אמר חייב
Se discutió el caso de un guardián que entrega lo depositado a otro guardián. Rav lo exime y Rabí Yojanán lo considera responsable.
אמר אביי לטעמיה דרב לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו פטור מאי טעמא דהא מסרה לבן דעת
Abayé dijo: «Para Rav, no solo queda exento el guardián gratuito que entrega a uno remunerado, mejorando la custodia; incluso el remunerado que entrega a uno gratuito, empeorándola, queda exento, pues lo entregó a una persona responsable».
ולטעמיה דר' יוחנן לא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפי' ש"ח שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב דא"ל אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
«Para Rabí Yojanán, no solo es responsable el guardián remunerado que lo pasa a uno gratuito; también el gratuito que lo pasa a uno remunerado, porque el propietario puede decir: “No deseo que mi depósito quede en manos ajenas”».
אמר רב חסדא הא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא דהנהו גינאי דכל יומא הוו מפקדי מרייהו גבה דההיא סבתא יומא חד אפקדינהו לגבי חד מינייהו שמע קלא בי הלולא נפק אזל אפקדינהו לגבה דההיא סבתא אדאזל ואתא אגנוב מרייהו
Rav Jisdá aclaró que la postura de Rav no fue expresada explícitamente, sino inferida de unos jardineros que depositaban sus herramientas cada día con una anciana. Un día se las confiaron a uno de ellos, que, al oír una celebración, las dejó con la anciana; durante su ausencia fueron robadas.
אתא לקמיה דרב ופטריה מאן דחזא סבר משום שומר שמסר לשומר פטור ולא היא שאני התם דכל יומא נמי אינהו גופייהו גבה דההיא סבתא הוו מפקדי להו
Rav lo eximió. Algunos creyeron que se debía a la regla general de que quien delega la custodia queda exento; pero era un caso especial, pues todos confiaban habitualmente sus herramientas a esa anciana.
יתיב ר' אמי וקאמר לה להא שמעתא איתיביה ר' אבא בר ממל לר' אמי השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר ואם איתא לימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר א"ל הכא במאי עסקינן בשנתנו לו (רשות הבעלים) להשאיל
Rabí Ami enseñó esta regla y Rabí Abá bar Mamel lo objetó: si quien alquila una vaca la presta a otro y esta muere naturalmente, el arrendatario jura y el prestatario le paga. ¿No podría el dueño protestar por haberla entregado a otro? Respondió: «El propietario había autorizado el préstamo».
אי הכי לבעלים בעי לשלומי דאמרו ליה לדעתך
Entonces el prestatario debería pagar al dueño, pues este podría decir: «La prestaste con mi consentimiento».
מתיב רמי בר חמא המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו מסרן לבנו ובתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים
Ramí bar Jamá objetó: quien recibe dinero en depósito y lo ata y cuelga a la espalda, o lo entrega a sus hijos pequeños, o lo guarda bajo cierre inadecuado, es responsable por no custodiar como corresponde.
טעמא דקטנים הא גדולים פטור אמאי נימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
Se dice «hijos pequeños»; por tanto, si fueran mayores quedaría exento. ¿Por qué el dueño no puede decir: «No quería mi depósito en otras manos»?
אמר רבא כל המפקיד
Ravá dijo: «Todo el que deposita ...».
בבא מציעא ל״ו א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.