Bava Metziá 36b:1
על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד
«... lo hace contando también con la esposa y los hijos del guardián».
על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד
«... lo hace contando también con la esposa y los hijos del guardián».
אמרי נהרדעי דיקא נמי דקתני או שמסרן לבנו ובתו הקטנים חייב הא לבנו ולבתו הגדולים פטור מכלל דלאחרים לא שנא גדולים ולא שנא קטנים חייב דאם כן ליתני קטנים סתמא שמע מינה
Los sabios de Nehardea señalaron que la precisión «hijos pequeños» confirma que con hijos mayores está exento; sin embargo, si lo entrega a otras personas, sean adultas o menores, es responsable. De otro modo, bastaría decir «menores».
אמר רבא הלכתא שומר שמסר לשומר חייב לא מבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר חייב מאי טעמא דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה:
Ravá estableció: «La ley es que un guardián que entrega la custodia a otro responde, incluso si la mejora entregándola de uno gratuito a uno remunerado: el propietario puede decir “Confío en tu juramento, no en el de aquel”».
אתמר פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה אביי משמיה דרבה אמר חייב רבא משמיה דרבה אמר פטור
Se discutió: un guardián descuidó el animal, este salió a una pradera y murió naturalmente. Abayé, en nombre de Rabá, lo considera responsable; Ravá, también en nombre de Rabá, lo exime.
אביי משמיה דרבה אמר חייב כל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא לא מבעיא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב דחייב אלא אפילו למ"ד פטור הכא חייב מ"ט דאמרינן הבלא דאגמא קטלה
Abayé afirmó que cualquier juez debe condenarlo, incluso para quienes eximen cuando la negligencia inicial termina en accidente inevitable: aquí se presume que el aire de la pradera lo mató.
רבא משמיה דרבה אמר פטור כל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא לא מיבעיא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור דפטור אלא אפילו למ"ד חייב הכא פטור מאי טעמא דאמרינן מלאך המות מה לי הכא ומה לי התם
Ravá afirmó que cualquier juez debe eximirlo, incluso según quienes responsabilizan por negligencia seguida de fuerza mayor, pues el ángel de la muerte habría alcanzado al animal tanto allí como en otro lugar.
ומודי אביי דאי הדרא לבי מרה ומתה דפטור מ"ט דהא הדרא לה וליכא למימר הבלא דאגמא קטלה ומודי רבא כל היכא דאיגנבה גנב באגם ומתה כדרכה בי גנב דחייב מאי טעמא דאי שבקה מלאך המות בביתיה דגנבא הוה קיימא
Abayé admite que, si volvió a la casa de su dueño y después murió, el guardián está exento, porque no puede atribuirse la muerte al aire de la pradera. Ravá admite responsabilidad cuando el animal fue robado en la pradera y murió naturalmente en la casa del ladrón, pues sin robo habría estado en la casa del propietario.
אמר ליה אביי לרבא לדידך דאמרת מלאך המות מה לי הכא ומה לי התם האי דאותביה ר' אבא בר ממל לרבי אמי ושני ליה בשנתנו לו בעלים רשות להשאיל ולימא ליה מלאך המות מה לי הכא ומה לי התם
Abayé preguntó a Ravá: «Si según tú el ángel de la muerte mata en cualquier lugar, ¿por qué Rabí Abá bar Mamel objetó acerca de la vaca prestada y Rabí Ami tuvo que responder que había permiso del dueño?».
א"ל לדידכו דמתניתו אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר איכא לאותבה לההיא לדידי דאמינא אנת מהימנת לי בשבועה והאיך לא מהימן לי בשבועה ליכא לאותבה כלל
Ravá replicó: «Solo hay dificultad para quienes explican la obligación diciendo “No quiero el depósito en manos ajenas”. Mi razón es “Confío en tu juramento, no en el de otro”; aquí no hay esa dificultad».
מתיב רמי בר חמא העלה לראשי צוקין ונפלה אין זה אונס וחייב הא מתה כדרכה הרי זה אונס ופטור ואמאי לימא ליה אוירא דהר קטלה אי נמי אובצנא דהר קטלה
Ramí bar Jamá objetó: si alguien sube un animal a un precipicio y cae, no se considera fuerza mayor y debe pagar; si muere naturalmente, sí. ¿Por qué no atribuir la muerte al aire o al esfuerzo de la montaña?
הכא במאי עסקינן שהעלה למרעה שמן וטוב אי הכי נפלה נמי שהיה לו לתוקפה ולא תקפה
Se trata de que lo subió para pastar en prados buenos y abundantes. Pero entonces, ¿por qué responde si cayó? Porque debió sujetarlo y no lo hizo.
אי הכי אימא רישא עלתה לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס איבעי ליה למיתקפה לא צריכא שתקפתו ועלתה תקפתו וירדה:
Entonces, en la primera parte, si el animal subió solo y cayó, ¿no debió sujetarlo? Se trata de que el animal lo arrastró subiendo, y también lo arrastró al descender.
אמר רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו כו': אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי אמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה אמרת לן משמיה דשמואל חלוק היה רבי יוסי
«Rabí Yosé dijo: ¿Cómo negocia este con la vaca ajena?». Rav Yehudá dijo en nombre de Shmuel que la ley sigue a Rabí Yosé. Rav Shmuel bar Yehudá preguntó a Rav Yehudá: «Nos enseñaste que Shmuel dijo que Rabí Yosé discrepó ...».
בבא מציעא ל״ו ב
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.