צווח מ"ד הלה צווח אבל שתיקה כהודאה ומ"ד הלה שותק שתיקה דהכא לאו כהודאה הוא מצי אמר ליה האי דשתיקי לכל חד וחד דאמינא דלמא האי הוא
«... protesta enérgicamente». Según uno, si protesta no admite, pero callar equivaldría a confesar. Según el otro, también el silencio puede no ser reconocimiento, pues piensa: «Quizá este sea el verdadero afectado», y por eso no responde a cada uno.
אמר מר מניח גזילה ביניהם ומסתלק ושקלי לה כולהו ואזלי והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר אמר רב ספרא ויניח
Se dijo que deposita el bien entre todos y se retira. ¿Acaso cada uno puede tomarlo? Rabí Abá bar Zavdá, citando a Rav, afirmó que un objeto hallado en un lugar dudoso no debe recogerse y, si se recogió, no debe devolverse sin certeza. Rav Safrá explicó que aquí lo deja en depósito.
א"ל אביי לרבא מי א"ר עקיבא לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל חד וחד אלמא מספיקא מפקינן ממונא ולא אמרי' אוקים ממונא בחזקת מריה
Abayé preguntó a Ravá: «¿No dijo Rabí Akivá que para liberarse de la transgresión debe pagar el robo a cada reclamante? ¿Acaso se extrae dinero en caso de duda?».
ורמינהי נפל הבית עליו ועל אמו יורשי הבן אומרים האם מתה ראשונה ויורשי האם אומרים הבן מת ראשון אלו ואלו מודים שיחלוקו ואמר ר"ע מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן
Pero otra Mishná dice: si una casa se derrumbó sobre una madre y su hijo y los herederos discuten quién murió primero, ambos grupos aceptan dividir; Rabí Akivá dijo que los bienes deben permanecer bajo la presunción de su titularidad previa.
אמר ליה התם שמא ושמא גזל אחד מחמשה ברי ושמא והא מתני' דהכא אמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה דשמא ושמא הוא וקתני נותן לזה מנה ולזה מנה
Ravá respondió: «Allí los dos bandos están inciertos; en el robo a uno de cinco, los reclamantes afirman certeza y el ladrón duda». Pero aquí, cuando confiesa un robo a uno de dos, ambos parecen inciertos y aun así paga a los dos.
וממאי דר"ע היא דקתני עלה דההיא מודה ר' טרפון באומר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם כו' למאן מודה (לאו) לר"ע בר פלוגתיה
¿Y por qué atribuir esa Mishná a Rabí Akivá? Porque se dice que Rabí Tarfón admite en ese caso; ¿ante quién admite, sino ante Rabí Akivá, su contraparte?
וממאי דשמא ושמא הוא חדא דלא קתני תובעין אותו ועוד הא תני ר' חייא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע
¿Cómo sabemos que ambos reclamantes no están seguros? La Mishná no dice que lo demanden; y Rabí Jiyá enseñó que cada uno declara «No lo sé».
הא אוקימנא לה בבא לצאת ידי שמים
Ya se explicó que este caso consiste en procurar quedar exento de responsabilidad ante el Cielo.
אמר ליה רבינא לרב אשי ומי אמר רבא כל בשתי כריכות הוה ליה למידק והאמר רבא ואי תימא רב פפא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק א"ל התם כשהפקידו בעדרו של רועה שלא מדעתו:
Raviná preguntó a Rav Ashi: «¿Dijo Ravá que en dos paquetes separados el depositario debió distinguir? Pero Ravá, o Rav Papá, enseñó que cuando dos personas depositan ante un pastor, el pastor deja el dinero entre ellos y se retira». Respondió: «Allí depositaron con el rebaño del pastor sin su consentimiento expreso».
וכן שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז כו': וצריכא
«Igual sucede con dos utensilios, uno de cien y otro de mil...» Se necesitaban ambos ejemplos.
דאי אשמועינן הך קמייתא בההיא קאמרי רבנן משום דליכא פסידא אבל בהא דאיכא פסידא דגדול אימא מודו ליה לר' יוסי ואי אתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי להו לרבנן צריכא
Si solo se enseñara el dinero, los sabios podrían permitir repartirlo porque no hay pérdida, pero tal vez con el utensilio valioso aceptarían a Rabí Yosé, pues partirlo causa daño. Si solo se enseñaran utensilios, podría pensarse que Rabí Yosé se opone únicamente allí y admite el reparto de dinero. Por eso se enseñan ambos.
בבא מציעא ל״ז ב
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
