Bava Metziá 44b:1
דחריף הוי טבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא
«... por ser de circulación más amplia, como moneda; y al oro, menos circulante, como mercancía, que adquiere la plata».
דחריף הוי טבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא
«... por ser de circulación más amplia, como moneda; y al oro, menos circulante, como mercancía, que adquiere la plata».
אמר רב אשי כילדותיה מסתברא מדקתני הנחשת קונה את הכסף
Rav Ashi afirmó que la opinión juvenil parece más lógica, pues la Mishná enseña que el cobre adquiere la plata.
אי אמרת בשלמא כספא לגבי דהבא פירא הוי היינו דקא תני הנחשת קונה את הכסף דאע"פ דלגבי דהבא פירא הויא לגבי נחשת טבעא הוי אלא אי אמרת כספא לגבי דהבא טבעא הוי השתא לגבי דהבא דחשיב מיניה אמרת טבעא הוי לגבי נחשת דאיהו חשיב ואיהו חריף מבעיא
Si la plata es mercancía respecto del oro, pero moneda respecto del cobre, la enseñanza resulta útil. Pero si ya es moneda frente al oro, que es más valioso, sería evidente que también lo es frente al cobre, menos valioso y menos usado.
איצטריך סלקא דעתך אמינא הני פריטי באתרא דסגיי אינהו חריפי טפי מכספא אימא טבעא הוי קמ"ל כיון דאיכא דוכתא דלא סגי ביה פירא הוי
Aun así era necesario: podría creerse que las monedas de cobre circulan más que las de plata en ciertos lugares y son allí moneda; la Mishná enseña que, como no circulan en otros sitios, se consideran mercancía.
ואף ר' חייא סבר דהבא טבעא הוי דרב אוזיף דינרי מברתיה דר' חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא א"ל זיל שלים לה טבין ותקילין אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי שפיר אלא אי אמרת פירא הוי הוה ליה סאה בסאה ואסור
También Rabí Jiyá consideró el oro como moneda: Rav pidió prestados dinares de oro a su hija, y su precio subió. Rabí Jiyá ordenó devolver piezas buenas y de peso completo. Si el oro fuese mercancía, esto parecería préstamo de una medida de producto a cambio de otra, prohibido por posible interés.
רב דינרי הוו ליה וכיון דהוו ליה דינרי נעשה כאומר לה הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח
Pero Rav ya poseía dinares de oro, por lo que el préstamo se considera como «Préstame hasta que llegue mi hijo o encuentre la llave», una excepción permitida.
אמר רבא האי תנא סבר דהבא טבעא הוי דתניא פרוטה שאמרו אחד משמונה באיסר האיטלקי למאי נפקא מינה לקדושי אשה איסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף למאי נפקא מינה למקח וממכר
Ravá citó una enseñanza que trata al oro como moneda: una perutá equivale a un octavo de un isar italiano, medida relevante para el compromiso matrimonial; un isar equivale a una vigésima cuarta parte de un dinar de plata, relación relevante al comercio.
דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נפקא מינה לפדיון הבן
Un dinar de plata equivale a una vigésima quinta parte de uno de oro; esta proporción importa para el rescate del primogénito.
אי אמרת בשלמא טבעא הוי משער תנא במידי דקיץ אלא אי אמרת פירא הוי משער תנא במידי דאוקיר וזיל זימנין דמהדר ליה כהנא וזימנין דמוסיף ליה איהו לכהנא אלא שמע מינה טבעא הוי ש"מ
Si el oro es moneda, tiene sentido fijar el valor mediante una unidad estable; si fuera mercancía con precio variable, a veces el sacerdote debería devolver dinero y otras recibir más. Por tanto, se lo trata como moneda.
תנן התם בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב ובית הלל מתירין ר' יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעים על דינרין דב"ש סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן וב"ה סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן
Otra Mishná: Shamai prohíbe cambiar monedas de plata por dinares de oro [para rescatar el segundo diezmo], Hilel lo permite. Rabí Yojanán y Resh Lakish discrepan sobre la interpretación: según uno, la disputa es al cambiar plata por oro, pues Shamai ve la plata como moneda y el oro como mercancía, y Hilel al revés; todos admiten convertir frutos directamente en oro.
מ"ט מידי דהוה אכסף לב"ה כסף לב"ה אע"ג דכספא לגבי דהבא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי זהב נמי לב"ש אע"ג דדהבא לגבי כספא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת
La razón es que, aunque la plata pueda ser mercancía respecto del oro, es moneda frente a frutos; lo mismo se aplica al oro según Shamai. La otra versión sostiene que discrepan incluso al cambiar frutos por dinares de oro.
ולמ"ד אף בפירות על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלוג בפירות על דינרין אי איפלוג בפירות על דינרין הוה אמינא ה"מ בפירות על דינרין אבל בסלעין על דינרין מודו להן בית הלל לבית שמאי דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קמ"ל
¿Por qué disputar la plata por oro, en vez del caso de frutos por oro? Porque si hubieran discutido solo frutos, se pensaría que Hilel concede a Shamai la prohibición de cambiar plata por oro. Se enseña que Hilel lo permite también.
תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין מחללין דאמר רבי יוחנן
Se sugirió que Rabí Yojanán es quien no permite el cambio, pues dijo ...
בבא מציעא מ״ד ב
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.