Bava Metziá 45b
Bava Metziá 45b:1
שמא ישהה עליותיו דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא ולא מסיק ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק להו אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללינן דכיון דמרקבי לא משהי להו
«... que las monedas de oro se acumulen sin llegar a Jerusalén: a veces no se reúne suficiente plata para completar el valor de un dinar de oro. Hilel no teme esa demora, pues permite transportar incluso el sobrante. Respecto a frutos por dinares, todos permiten el cambio porque los frutos se pudren y no se retrasará su transporte».
Bava Metziá 45b:2
וחד אמר אפילו בפירות על דינרין נמי מחלוקת
El otro sostiene que discrepan también al cambiar frutos por dinares de oro.
Bava Metziá 45b:3
בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא משרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי מחללינן ולא מחללינן מבעי ליה קשיא
La versión que lo explica como decreto rabínico encaja con la expresión «hará» o «no hará». Pero según la versión donde discuten una prohibición bíblica, habría debido decirse «se redime» o «no se redime». Esa interpretación queda difícil.
Bava Metziá 45b:4
איתמר רב ולוי חד אמר מטבע נעשה חליפין וחד אמר אין מטבע נעשה חליפין אמר רב פפא מ"ט דמ"ד אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא
Se discutió si se puede adquirir mediante intercambio simbólico entregando una moneda. Rav y Leví discrepan. Rav Papá explicó la prohibición: el valor de la moneda depende de su figura estampada, que puede anularse oficialmente.
Bava Metziá 45b:5
תנן הזהב קונה את הכסף מאי לאו בחליפין וש"מ מטבע נעשה חליפין לא בדמים אי הכי הזהב קונה [את] הכסף מחייב מבעי ליה תני הזהב מחייב
Se objetó desde «El oro adquiere la plata». ¿No trata de trueque? No, de una compraventa mediante pago. Pero en ese caso debería decir que el oro obliga a entregar la plata. Se propone leerlo así.
Bava Metziá 45b:6
הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא הכסף אינו קונה את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים היינו דאמרינן דהבא פירא וכספא טבעא וטבעא פירא לא קני אלא אי אמרת בחליפין תרוייהו לקנו אהדדי
La continuación lo demuestra: «La plata no adquiere el oro». Si hablamos de pago, el oro es mercancía y la plata moneda; pagar moneda no adquiere mercancía. Si fuera trueque, ambos tipos deberían adquirir el otro.
Bava Metziá 45b:7
ועוד תניא הכסף אינו קונה את הזהב כיצד מכר לו עשרים וחמשה דינר של כסף בדינר של זהב אע"פ שמשך את הכסף לא קנה עד שימשוך את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים משום הכי לא קני אלא אי אמרת בחליפין נקני
Además, una baraita explica: vender veinticinco dinares de plata a cambio de uno de oro; aunque se haya retirado la plata, no se adquiere el oro hasta retirar el oro. Esto tiene sentido en pago, no como trueque.
Bava Metziá 45b:8
אלא מאי בדמים אי הכי אימא רישא הזהב קונה את הכסף כיצד מכר לו דינר של זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף כיון שמשך את הזהב נקנה כסף בכל מקום שהוא
Pero la primera parte explica que, al vender un dinar de oro por veinticinco de plata, retirado el oro se adquiere la plata, dondequiera que esté.
Bava Metziá 45b:9
אי אמרת בשלמא בחליפין היינו דקתני נקנה כסף בכל מקום שהוא אלא אי אמרת בדמים האי נקנה כסף בכל מקום שהוא נתחייב גברא מיבעי ליה
La expresión «dondequiera que esté» parece propia del trueque; en una compraventa debería decir que el vendedor queda obligado a entregar la plata.
Bava Metziá 45b:10
אמר רב אשי לעולם בדמים ומאי בכל מקום שהוא כמות שהוא כדאמר ליה אי אמר ליה מארנקי חדשה יהבינא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה אע"ג דעדיפי מינייהו מ"ט דאמר ליה לישנן קא בעינא להו
Rav Ashi respondió que también trata de compraventa: «dondequiera que esté» significa «en la condición pactada». Si prometió dinero de bolsa nueva, no puede darlo de bolsa vieja aunque sea mejor, porque el comprador lo quería para guardarlo y hacerlo circular más tarde.
Bava Metziá 45b:11
אמר רב פפא אפילו למ"ד אין מטבע נעשה חליפין מיעבד הוא דלא עביד חליפין אקנויי מיקנו בחליפין מידי דהוה אפירא לרב נחמן פירא לרב נחמן לאו אע"ג דאינהו לא עבדי חליפין אקנויי מקנו בחליפין טבעא נמי לא שנא
Rav Papá dijo que, aun para quien niega que una moneda sirva como objeto de intercambio adquisitivo, puede adquirirse moneda mediante el intercambio de otra cosa, como los frutos en la opinión de Rav Najmán: no hacen el intercambio, pero sí pueden adquirirse mediante él.
Bava Metziá 45b:12
מיתיבי היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה
Se objetó con una enseñanza: quien está en el granero y no dispone de dinero dice a otro: «Estos frutos te son dados como regalo ...».
Ficha editorial de este texto
