Bava Metziá 46b:1
כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין
«... todo bien que puede valorarse monetariamente respecto de otro». Una vez adquirido uno, el intercambio obliga al otro.
כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין
«... todo bien que puede valorarse monetariamente respecto de otro». Una vez adquirido uno, el intercambio obliga al otro.
ה"נ מסתברא מדקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור שמע מינה
Lo confirma la continuación: «Por ejemplo, quien intercambia un buey por una vaca o un burro por un buey».
ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע מאי כיצד הכי קאמר ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור
Según la interpretación anterior, ¿por qué mencionar el ejemplo? Para enseñar que también los productos o animales pueden emplearse como objetos de intercambio adquisitivo.
הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד
Esto funciona según Rav Shéshet, que acepta mercancías como instrumento de trueque. Pero Rav Najmán solo acepta utensilios, no productos. ¿Cómo explicaría el ejemplo?
הכי קאמר יש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור
Como una compraventa cuyo precio se considera intercambio: cambia el valor de un buey por una vaca, o el valor de un burro por un buey.
מאי טעמיה דרב נחמן סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה
¿Por qué Rav Najmán lo permite? Sigue a Rabí Yojanán: por la Torá, el pago en dinero adquiere; los sabios establecieron retirar físicamente el objeto por temor a que el vendedor diga «Tu trigo se quemó en el desván».
ומלתא דשכיחא גזרו ביה רבנן מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן
Los sabios aplicaron ese decreto a operaciones frecuentes, no a las excepcionales.
ולריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה הניחא אי סבר לה כרב ששת מתרץ לה כרב ששת
Según Resh Lakish, que dice que la Torá exige retirar el objeto, la explicación de Rav Shéshet encaja si la acepta.
אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין ומטבע לא קני היכי מתרץ לה על כרחך כרב ששת מתרץ לה
Pero si sigue a Rav Najmán y niega el intercambio mediante productos y monedas, ¿cómo lo explicará? Necesariamente debe recurrir a la explicación de Rav Shéshet.
תנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ריש לקיש ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות תרגמא רב אחא בדינר אנקא ואניגרא אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה
Se enseñó que todos los bienes muebles pueden adquirirse recíprocamente. Resh Lakish dijo: «Incluso una bolsa llena de monedas a cambio de otra». Rav Ajá lo interpretó como monedas desmonetizadas por el rey o rechazadas por la población.
וצריכא דאי אשמועינן פסלתו מלכות משום דלא סגי כלל אבל פסלתו מדינה דסגי ליה במדינה אחריתי אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין
Hace falta enseñar ambas clases: las invalidadas por el reino no circulan en absoluto; las rechazadas localmente quizá siguen circulando en otra región y podrían conservar el carácter de moneda, sin servir de trueque.
ואי אשמועינן פסלתו מדינה משום דלא סגי ליה לא בצנעא ולא בפרהסיא אבל פסלתו מלכות דסגי ליה בצנעא אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין צריכא
Y las rechazadas localmente no circulan ni en público ni privadamente en esa región; las prohibidas por el rey podrían seguir utilizándose en secreto, por lo que aún podrían considerarse moneda. Por ello se mencionan ambas.
אמר רבה אמר רב הונא מכור לי באלו קנה
Rabá, citando a Rav Huna, dijo: «Si alguien dice “Véndemelo por estas monedas”, adquiere ...».
בבא מציעא מ״ו ב
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.