Bava Metziá 47a:1
ויש לו עליו אונאה
«... pero conserva el derecho a reclamar por un precio injusto».
ויש לו עליו אונאה
«... pero conserva el derecho a reclamar por un precio injusto».
קנה אף על גב דלא משך דכיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי ויש לו עליו אונאה דמכור לי באלו קאמר ליה רב אבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה ואין לו עליו אונאה
Adquiere sin retirada porque no se contó el dinero y se asemeja a trueque, pero puede reclamar engaño en el precio porque dijo «Véndemelo por estas». Rav Abá, en nombre de Rav Huna, sostuvo que adquiere sin derecho a reclamar por sobreprecio.
פשיטא דמים ואין מקפיד עליהן הא קאמרינן דקני דכחליפין דמו חליפין ומקפיד עליהן מאי
Está claro que el dinero entregado sin contar puede operar como intercambio. La duda es si el trueque con valoración exacta de los objetos también produce adquisición.
אמר רב אדא בר אהבה תא שמע הרי שהיה תופש פרתו ועומד ובא חבירו ואמר לו פרתך למה לחמור אני צריך יש לי חמור שאני נותן לך פרתך בכמה בכך וכך חמורך בכמה בכך וכך
Rav Adá bar Ahavá citó una enseñanza: un hombre tiene su vaca y el otro le pide cambiarla por un burro. Se preguntan el precio de la vaca y del burro, y acuerdan los valores.
משך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור לא קנה בעל החמור את הפרה
El dueño del burro retira la vaca; antes de que el dueño de la vaca retire el burro, este muere. El dueño del burro no adquirió la vaca.
שמע מינה חליפין ומקפיד עליהן לא קנה
¿No demuestra que un trueque con precios cuidadosamente fijados no produce adquisición?
אמר רבא אטו חליפין בשופטני עסקינן דלא קפדי אלא כל חליפין מיקפד קפדי וקנה והכא במאי עסקינן דאמר ליה חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה דלא הוה ליה משיכה מעליא
Ravá respondió que todo trueque implica una valoración. Aquí hubo un trato de burro por vaca y cordero; el hombre retiró la vaca pero no el cordero, de modo que todavía no se completó la adquisición.
אמר מר מכור לי באלו קנה ויש לו עליו אונאה לימא סבר רב הונא מטבע נעשה חליפין
«Véndeme por estas monedas»: ¿significa que Rav Huna considera válida una moneda como instrumento de intercambio?
לא רב הונא סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה מלתא דשכיחא גזרו בה רבנן ומלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן אמר ליה מר הונא בריה דרב נחמן לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן הכי מתנינן לה וכן אמר רב הונא אין מטבע נעשה חליפין
No: sigue a Rabí Yojanán, para quien por la Torá el pago adquiere y el requisito rabínico de retirada se adoptó por peligro de incendio; al ser una transacción poco corriente, no se le aplicó el decreto. Mar Huna, hijo de Rav Najmán, dijo a Rav Ashi que ellos transmitían en cambio: «Rav Huna sostiene que la moneda no constituye instrumento de trueque».
במה קונין
¿Con qué objeto se realiza la adquisición por intercambio?
רב אמר בכליו של קונה דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה כי היכי דלגמר ולקני ליה ולוי אמר בכליו של מקנה כדבעינן למימר לקמן
Rav dijo: «Con un utensilio del comprador», que desea que el vendedor se sienta propietario del objeto recibido para que le transfiera su bien. Leví sostuvo: «Con un utensilio del vendedor», como se explicará.
אמר ליה רב הונא מדסקרתא לרבא וללוי דאמר בכליו של מקנה הא קא קני ארעא אגב גלימא אם כן הוו ליה נכסים שיש להן אחריות ונקנין עם נכסים שאין להן אחריות ואנן איפכא תנן נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות
Rav Huna de Diskarta preguntó a Ravá: «Para Leví, ¿se adquiere entonces tierra mediante una prenda? ¿No serían bienes inmuebles adquiridos junto con bienes muebles, cuando la Mishná enseña lo contrario?».
אמר ליה אי הוה לוי הכא הוה מפיק לאפך פולסי דנורא מי סברת גלימא מקנה ליה בההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ואקני ליה
Ravá respondió: «Si Leví estuviese aquí, te refutaría con dureza: ¿Acaso se transfiere la tierra por el valor de la prenda? Es por la satisfacción de que el otro acepte su prenda, por lo que decide transferirla».
כתנאי (רות ד, ז) וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו גאולה זו מכירה וכן הוא אומר (ויקרא כז, כ) לא יגאל תמורה זו חליפין וכן הוא אומר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו
La disputa aparece entre tannaim sobre Rut 4:7: «Antiguamente en Israel, para formalizar la redención y el intercambio, un hombre se quitaba la sandalia y la entregaba al otro». «Redención» es venta, como en Levítico 27:20; «intercambio» es trueque, como en Levítico 27:10.
לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו מי נתן למי בועז נתן לגואל רבי יהודה אומר גואל נתן לבועז
¿Quién entregaba la sandalia? Según una opinión, Boaz la dio al pariente redentor; Rabí Yehudá dice que el redentor se la dio a Boaz.
תנא קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה אמר רב נחמן לא שנו אלא בכלי אבל בפירי לא רב ששת אמר אפילו בפירות מאי טעמא דרב נחמן אמר קרא נעלו נעל אין מידי אחרינא לא
Se enseñó que se adquiere con un utensilio incluso si vale menos que una perutá. Rav Najmán restringe la regla a utensilios, no productos; Rav Shéshet incluye frutos. Rav Najmán invoca «su sandalia»: una sandalia, no cualquier objeto.
מאי טעמיה דרב ששת אמר קרא לקיים כל דבר לרב נחמן נמי הכתיב לקיים כל דבר ההוא לקיים כל דבר דנקנין במנעל ורב ששת נמי הכתיב נעלו אמר לך רב ששת מה נעלו דבר המסויים אף כל דבר המסויים לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז דלא
Rav Shéshet invoca «para confirmar cualquier asunto». Rav Najmán entiende que cualquier clase de transacción puede formalizarse con una sandalia. Rav Shéshet interpreta «sandalia» como cualquier objeto íntegro y definido, excluyendo media granada o media nuez.
אמר רב ששת בריה דרב אידי כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקניא ביה במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר קונין בפירות דכשר לאפוקי מדשמואל דאמר קונין
Rav Shéshet, hijo de Rav Idi, explicó la fórmula actual «con un objeto apropiado para adquirir»: «objeto» excluye productos, contra Rav Shéshet; «apropiado» excluye lo permitido por Shmuel, que habló de adquirir con ...
בבא מציעא מ״ז א
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.