במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה קמ"ל למקניא ולא לקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה
«... una calabaza; “para adquirir” excluye la opinión de Leví del utensilio del vendedor: el objeto sirve para adquirir, no para ser adquirido. Rav Papá dijo que excluye monedas; Rav Zevid, o Rav Ashi, que excluye bienes prohibidos para obtener beneficio».
איכא דאמרי ביה אמר רב פפא למעוטי מטבע דכשר אמר רב זביד ואיתימא רב אשי למעוטי איסורי הנאה אבל מוריקא לא אצטריך:
Otra versión atribuye a Rav Papá la exclusión de monedas mediante «con él», y a Rav Zevid la exclusión de objetos prohibidos mediante «apropiado»; no hace falta excluir la calabaza.
אסימון קונה את המטבע וכו': מאי אסימון אמר רב מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ
«Una pieza sin acuñar adquiere moneda». ¿Qué es una pieza sin acuñar? Rav dijo que son fichas dadas como señal en los baños públicos.
מיתיבי אין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ מכלל דאסימון לאו מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ וכי תימא פרושי קמפרש והא לא תנא הכי מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אין מחללין ושוין שאין מחללין על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ
Pero una baraita distingue: no se redime el segundo diezmo con piezas sin acuñar ni con fichas de baño. Por tanto, son cosas diferentes. Otra enseñanza permite las piezas sin acuñar según Rabí Dosá, mientras los sabios lo prohíben; ambos coinciden en rechazar las fichas de baño.
אלא אמר רבי יוחנן מאי אסימון פולסא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן רבי דוסא ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד רבי דוסא הא דאמרן רבי ישמעאל מאי היא דתניא (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות כל דבר שיש עליו צורה:
Rabí Yojanán explicó que una pieza sin acuñar es un disco de metal. También dijo que Rabí Dosá y Rabí Yishmael opinaban de forma semejante. Rabí Yishmael interpretó «Atarás el dinero en tu mano» como inclusión de cualquier cosa transportable en la mano; Rabí Akivá exigió que llevara una figura acuñada.
כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו וכו': אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה
«Si retiró los frutos y no pagó, no puede retractarse». Rabí Yojanán dijo: «La Torá considera adquirido el bien por dinero; los sabios exigieron retirada para evitar que el vendedor diga “Se quemó tu trigo en el desván”».
סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה שמא תפול דליקה באונס אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל
Pero quien causa un incendio debe pagar daños. El temor es al incendio accidental: si el vendedor sigue siendo dueño, se esforzará por salvarlo; de no ser así, quizá no se esfuerce.
ריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד
Resh Lakish dijo que la retirada está expresamente prevista por la Torá, basándose en «Cuando vendáis algo a vuestro prójimo o compréis de su mano» (Levítico 25:14): una cosa transmitida de mano a mano.
ורבי יוחנן אמר מיד למעוטי קרקע דלית ביה אונאה
Rabí Yojanán interpreta «de su mano» como exclusión de inmuebles, que no están sujetos a las mismas normas de sobreprecio.
וריש לקיש א"כ לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו או קנה למה לי שמע מינה למשיכה
Resh Lakish replicó que si solo se quisiera excluir inmuebles, bastaría redactar «Cuando vendáis algo de la mano de vuestro prójimo, no lo defraudéis». El añadido «o compréis» enseña la retirada.
ור' יוחנן או קנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא וכי תמכרו ממכר אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו
Rabí Yojanán utiliza «o compréis» para incluir al vendedor en la prohibición de defraudar: el versículo no se refiere únicamente al comprador engañado.
וריש לקיש תרתי גמר מיניה
Resh Lakish aprende ambas normas del mismo pasaje.
תנן ר"ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה מוכר הוא דמצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי מוכר מצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אלא אי אמרת מעות אינן קונות לוקח נמי ליהדר ביה
Rabí Shimón enseña que quien posee el dinero tiene la ventaja; esto parece permitir al vendedor retractarse, no al comprador. Según la adquisición bíblica por dinero se entiende; pero si el dinero no adquiere, ¿por qué no podría retirarse también el comprador?
אמר לך ריש לקיש אליבא דרבי שמעון לא קאמינא כי קאמינא אליבא דרבנן
Resh Lakish respondió que no expone su opinión según Rabí Shimón, sino según los sabios.
בשלמא לריש לקיש היינו דאיכא בין ר' שמעון לרבנן אלא לרבי יוחנן מאי איכא בין ר"ש לרבנן איכא בינייהו דרב חסדא דאמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות ר"ש לית ליה דרב חסדא רבנן אית להו דרב חסדא
Para Resh Lakish se entiende la diferencia entre Rabí Shimón y los sabios. ¿Y para Rabí Yojanán? Discrepan sobre la regla de Rav Jisdá: así como se exige retirada para el vendedor, también para el comprador. Rabí Shimón la rechaza y los sabios la aceptan.
תנן אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי קאי באבל אלא אי אמרת מעות אינן קונות אמאי קאי באבל משום דברים
La Mishná dice que quien no mantiene su palabra recibe la invocación «Quien castigó a la generación del Diluvio...». Si el dinero adquiere por la Torá, se entiende esta severidad; si no, ¿por qué habría tal reproche? Por haber dado su palabra.
ובדברים מי קאי באבל והתניא
¿Se aplica esa invocación solo por palabras? Se objetó con una baraita ...
בבא מציעא מ״ז ב
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
