Bava Metziá 49b
Bava Metziá 49b:1
אמרי ליה לא אמר לי ליהוו הנך זוזי בפקדון גבך דהא חשכה לי אמרי ליה הא ביתא קמך אותבינהו בביתא ואיגנוב אתא לקמיה דרבא אמר ליה כל הא ביתא קמך לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי אמרי ליה והא אמרו [ליה] רבנן לרבא איבעי ליה לקבולי עליה מי שפרע ואמר לי לא היו דברים מעולם:
Él respondió que no. El visitante pidió dejar allí su dinero porque anochecía. El sabio dijo: «La casa está ante ti». Lo dejó allí y fue robado. Ravá juzgó que esa expresión no crea ni siquiera la obligación de un guardián gratuito. Cuando le preguntaron si debió aceptar la invocación de «Quien castigó...», él respondió que tal conversación de venta nunca había ocurrido.
Bava Metziá 49b:2
רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה וכו': תניא אמר ר"ש אימתי בזמן שהכסף והפירות ביד מוכר אבל כסף ביד מוכר ופירות ביד לוקח אינו יכול לחזור בו מפני שכספו בידו בידו ביד מוכר הוא אלא מפני שדמי כספו בידו
«Rabí Shimón dijo que quien tiene el dinero posee la ventaja». Enseñó que esto rige cuando el vendedor posee tanto el dinero como los bienes; si tiene el dinero, pero los bienes ya están en poder del comprador, no puede retractarse, porque el comprador tiene la contrapartida de su dinero.
Bava Metziá 49b:3
פשיטא אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עלייה של לוקח מושכרת ביד מוכר טעמא מאי תקינו רבנן משיכה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה הכא ברשותיה דלוקח נינהו אי נפלה דליקה באונס איהו טרח ומייתי לה
Ravá explicó el caso: el desván del comprador está arrendado al vendedor. Como la regla de retirada fue establecida para evitar que el vendedor abandonase los bienes ante un incendio, aquí, al estar los bienes en propiedad del comprador, este se ocupará de salvarlos si se produce un incendio accidental.
Bava Metziá 49b:4
ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא לסוף שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא אמר ליה הב לי זוזי לא בעינא חמרא אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות:
Un hombre pagó vino y después oyó que agentes de la casa de Parzak, el funcionario, pretendían requisarlo. Pidió recuperar su dinero. Rav Jisdá dijo que, así como se exigió la retirada para perfeccionar la compra del vendedor, se exige también para el comprador.
Bava Metziá 49b:5
מתני׳ האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו
MISHNÁ: La sobrevaloración ilegal se fija en cuatro monedas de plata sobre veinticuatro de un sela: un sexto del precio. El comprador puede pedir corrección durante el tiempo necesario para mostrar el objeto a un comerciante o familiar.
Bava Metziá 49b:6
הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להם כל היום מותר לחזור אמרו לו יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים:
Rabí Tarfón enseñó en Lod que la desviación era de ocho monedas por veinticuatro, un tercio, y los comerciantes se alegraron. Pero cuando añadió que se podía retractar durante todo el día, ellos pidieron que dejara vigente la postura anterior y volvieron a la de los sabios.
Bava Metziá 49b:7
גמ׳ אתמר רב אמר שתות מקח שנינו ושמואל אמר שתות מעות נמי שנינו שוי שיתא בחמשא שוי שיתא בשבעה כולי עלמא לא פליגי דבתר מקח אזלינן ואונאה הויא כי פליגי שוי חמשא בשיתא ושוי שבעה בשיתא
GUEMARÁ: Rav dijo que el sexto se mide sobre el valor del bien; Shmuel, que también puede calcularse sobre el dinero pagado. Si algo vale seis y se vende por cinco o siete, todos admiten que se calcula según el valor y constituye engaño de un sexto. Discrepan si vale cinco y se vende por seis, o vale siete y se vende por seis.
Bava Metziá 49b:8
לשמואל דאמר בתר מעות אזלינן אידי ואידי אונאה הוי לרב דאמר בתר מקח אזלינן שוי חמשא בשיתא ביטול מקח הויא שוי שבעה בשיתא מחילה הויא
Para Shmuel, ambos son casos de sobreprecio o infraprecio corregible. Para Rav, vender algo que vale cinco por seis anula la venta por exceder un sexto del valor; vender algo que vale siete por seis implica una diferencia inferior al sexto y se considera renuncia.
Bava Metziá 49b:9
ושמואל אמר כי אמרינן מחילה וביטול מקח היכא דליכא שתות משני צדדים אבל היכא דאיכא שתות מצד אחד אונאה הויא
Shmuel respondió que la renuncia y la anulación solo se aplican cuando no se alcanza un sexto por ninguno de los dos métodos; si resulta un sexto de uno de ellos, se trata como engaño corregible.
Bava Metziá 49b:10
תנן האונאה ד' כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח מאי לאו דזבין שוי עשרים בעשרין וארבעה ושמע מינה שתות מעות נמי שנינו לא דזבין שוי עשרים וארבעה בעשרים
La Mishná indica cuatro de veinticuatro, «un sexto del precio». ¿No puede ser algo de valor veinte vendido por veinticuatro, un sexto del dinero pagado? Se respondió que puede tratarse de algo de valor veinticuatro vendido por veinte.
Bava Metziá 49b:11
מי נתאנה מוכר אימא סיפא עד מתי מותר להחזיר בכדי שיראה לתגר או לקרובו ואמר רב נחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר
En ese caso perjudicaron al vendedor. Pero la continuación limita la reclamación al tiempo necesario para consultar a un comerciante o familiar, y Rav Najmán enseñó que esa limitación se aplica al comprador, no al vendedor, quien puede reclamar sin ese límite.
Bava Metziá 49b:12
אלא דזבין שוי עשרים וארבעה בעשרין ותמניא תנן הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שליש למקח מאי לאו דזבין שוי שיתסרי בעשרים וארבעה וש"מ שליש מעות נמי שנינו
Se propuso entonces la venta de algo de veinticuatro por veintiocho. La Mishná de Rabí Tarfón fija ocho de veinticuatro, un tercio; ¿no significa vender algo de dieciséis por veinticuatro, un tercio del dinero pagado?
Bava Metziá 49b:13
לא דזבין שוי עשרים וארבעה בשיתסר מי נתאנה מוכר אימא סיפא אמר להם כל היום מותר לחזור וא"ר נחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר אלא דזבין שוי כ"ד בתלתין ותרין
No necesariamente: algo de veinticuatro vendido por dieciséis, perjudicando al vendedor. Sin embargo, al exigir retractación durante todo el día parecería referirse al comprador; se concluye que puede ser algo de veinticuatro vendido por treinta y dos.
Bava Metziá 49b:14
תניא כוותיה דשמואל מי שהוטל עליו ידו על העליונה כיצד מכר לו שוה ה' בו' מי נתאנה לוקח יד לוקח על העליונה רצה אומר תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני מכר לו
Una baraita apoya a Shmuel: quien sufrió el engaño tiene la elección. Por ejemplo, si se vende por seis algo que vale cinco, el comprador puede pedir que le devuelvan todo o que le reintegren la diferencia. Si se vendió ...
Ficha editorial de este texto
