Bava Metziá 51b:1
אבל הכא מי ידע דמחיל
«... ¿cómo puede saber el comprador cuánto vale el objeto y a qué está renunciando?».
אבל הכא מי ידע דמחיל
«... ¿cómo puede saber el comprador cuánto vale el objeto y a qué está renunciando?».
ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לר"מ עד כאן לא קאמר ר"מ התם אלא דודאי קא עקר אבל הכא מי יימר דקא עקר מידי
Shmuel puede seguir también a Rabí Meir: allí la condición necesariamente anula una obligación de la Torá, pero aquí no sabemos si existe realmente alguna diferencia injusta.
אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה ע"מ שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה
Rav Anán aclaró, en nombre de Shmuel, que si dice «No tendrás reclamación contra mí por onaá», no la tendrá; pero si dice «Este bien no tiene onaá», esa afirmación no elimina el derecho cuando sí existe sobreprecio.
מיתיבי הנושא והנותן באמנה והאומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה לרב דאמר אנא דאמרי אפילו לר' יהודה הא מני
Se objetó con una baraita: quien vende conforme al coste declarado y quien estipula «No tendrás reclamación por engaño» no queda sujeto a la reclamación. ¿Cómo explicaría esto Rav?
אמר אביי מחוורתא רב אמר כר"מ ושמואל דאמר כר' יהודה
Abayé respondió que en realidad Rav sigue a Rabí Meir y Shmuel a Rabí Yehudá.
רבא אמר לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש
Ravá distinguió entre estipulación genérica y expresa.
דתניא במה דברים אמורים בסתם אבל במפרש מוכר שאמר ללוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני בו ששוה מאתים ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה
Se enseñó: la limitación del derecho rige cuando la condición es genérica; pero si el vendedor dice «Te vendo por doscientos algo que sé que vale solo cien, con la condición de que no reclames», el comprador pierde el derecho. Igual si el comprador dice «Compro por cien algo que sé que vale doscientos, con la condición de que no reclames», el vendedor lo pierde.
ת"ר הנושא והנותן באמנה הרי זה לא יחשב את הרע באמנה ואת היפה בשוה אלא או זה וזה באמנה או זה וזה בשוה
Los sabios enseñaron que quien vende a coste declarado no puede cargar las mercancías defectuosas a coste y las buenas al precio de mercado; debe aplicar un criterio uniforme a ambas.
ונותן לו שכר כתף שכר גמל שכר פונדק שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו משלם
Puede sumar los costes del porteador, del camello y de la posada, pero no cobrar por su propio trabajo si este ya está remunerado íntegramente.
שכרו משלם מהיכא קא יהיב ליה אמר רב פפא בצדרויי דיהבי ארבע למאה:
¿De dónde procede la remuneración completa de su trabajo? Rav Papá dijo que se trata de los vendedores de telas, que reciben cuatro por cada cien.
מתני׳ כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה ר"מ אומר ארבע איסרות איסר לדינר ור' יהודה אומר ארבע פונדיונות פונדיון לדינר ור"ש אומר
MISHNÁ: ¿Cuánto puede perder de peso una moneda de sela sin que exista onaá? Rabí Meir dice: cuatro isar, un isar por dinar. Rabí Yehudá: cuatro pundión, uno por dinar. Rabí Shimón dice ...
בבא מציעא נ״א ב
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.