יתר על כן מוכרה בשויה מאי לאו שפחתה יותר מכדי אונאתה לא יתירה דאכתי לא פחתה בכדי אונאתה מוכרה בשויה
«Si excede esa cantidad, se vende conforme a su valor». ¿No se refiere a moneda que perdió más de lo permitido? No: «excede» significa que todavía no perdió lo suficiente para alcanzar el umbral de onaá.
מיתיבי עד כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה בסלע עד שקל מאי לאו דפחית פורתא פורתא לא דנפיל לנורא ואפחות בחדא זימנא
Otra objeción: «¿Hasta cuánto puede disminuir un sela para conservarlo? Hasta medio sela». ¿No se refiere a deterioro gradual? Puede ser que cayó al fuego y perdió peso de golpe.
אמר מר יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו ורמינהי לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא יקבנה ויתלנה בצואר בנו ובצואר בתו אלא או ישחוק או יתוך או יקוץ או יוליך לים המלח
Se enseñó que debe perforarse y ponerse al cuello de los hijos. Pero otra fuente prohíbe convertirla en pesa, arrojarla entre chatarra o colgarla de un niño: debe triturarse, fundirse, recortarse o arrojarse al mar Muerto.
אמר ר' אלעזר ואמרי לה רב הונא אמר ר' אלעזר לא קשיא כאן באמצע כאן מן הצד:
Rabí Elazar, o Rav Huna en su nombre, distinguió entre perforarla en el centro, permitido, y perforarla al lado, donde aún puede engañar como moneda.
עד מתי מותר להחזיר בכרכים עד שיראה לשולחני בכפרים עד ערבי שבתות: מאי שנא בסלע דמפליג ומאי שנא בטלית דלא מפליג
¿Por qué el plazo de devolver un sela varía entre ciudades y aldeas, cuando la Mishná sobre una prenda no distingue?
אמר אביי כי תנן נמי מתני' בטלית בכרכין תנן רבא אמר טלית כל איניש קים ליה בגוה סלע כיון דלאו כל איניש קים ליה בגוה אלא שולחני הלכך בכרכים דאיכא שולחני עד שיראה לשולחני בכפרים דליכא שולחני עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא:
Abayé respondió que la Mishná sobre ropa se refería a ciudades; Ravá dijo que todos pueden valorar una prenda, pero solo un cambista identifica la pérdida de peso de una moneda. En ciudades se consulta al cambista, mientras en aldeas se espera al mercado de víspera de Shabat.
ואם היה מכירה אפי' לאחר שנים עשר חדש כו': היכא אי בכרכין הא אמרת עד שיראה לשולחני אי בכפרים הא אמרת עד ערבי שבתות
«Si reconoce la moneda, la recibe aun después de doce meses». ¿Dónde rige eso? La regla ordinaria de ciudad y aldea ya fijó plazos.
אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן אי הכי אימא סיפא אין לו עליו אלא תרעומת למאן אי לחסיד לא קבולי ליקבלה מיניה ולא תרעומת תיהוי ליה ואלא להאיך דקבלה מיניה ולבתר דמקבלה מיניה תרעומת תיהוי ליה
Rav Jisdá dijo que se trata de una conducta piadosa. Pero la continuación dice «solo puede quejarse de él». ¿De quién? Si se trata del piadoso que la recibe, no cabría queja. ¿Y del que la recibió de vuelta? ¿Por qué habría queja después de aceptarla?
ה"ק הא אחר אע"פ שאין מקבלה הימנו אין לו עליו אלא תרעומת:
La enseñanza quiere decir que, respecto de otro que no actúa con esa piedad y se niega a recibirla, solo cabe quejarse.
ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה: אמר רב פפא ש"מ האי מאן דמוקים אזוזי מיקרי נפש רעה והני מילי הוא דסגי להו
«La entrega para el segundo diezmo; quien rehúsa es mezquino». Rav Papá dedujo que insistir rigurosamente en monedas devaluadas puede ser mezquindad, siempre que aún circulen.
מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקיה בא לפורטה פורטה בשויה בא לחללה מחללה ביפה
Esto apoya a Jizkiyá, quien dijo: «Al cambiarla en el mercado, se cambia por su valor real; al redimir con ella el segundo diezmo, se calcula por su valor nominal».
מאי קאמר הכי קאמר אע"פ כשבא לפורטה פורטה בשויה כשהוא מחללה מחללה ביפה
Es decir: aunque para cambiarla se use el valor reducido, para la redención se considera la moneda completa.
למימרא דסבר חזקיה דמזלזלינן במעשר שני והאמר חזקיה מעשר שני שאין בו שוה פרוטה אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו
¿Acaso Jizkiyá permite perjudicar el segundo diezmo? Él enseñó que si el segundo diezmo vale menos de una perutá, se dice «Este y su quinto quedan redimidos sobre las monedas anteriores», porque nunca se puede determinar con precisión absoluta cuánto valor se transfirió.
מאי ביפה בתורת יפה דתרי זילי לא מזלזלינן ביה
«Por su valor nominal» significa conforme a la categoría de moneda completa, pero no se aplican dos rebajas sucesivas al segundo diezmo.
גופא אמר חזקיה מעשר שני שאין בו שוה פרוטה אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו
Se reiteró la enseñanza de Jizkiyá sobre redimir una cantidad de segundo diezmo inferior a una perutá y su quinto mediante monedas utilizadas anteriormente.
מיתיבי התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש
Se objetó con una Mishná: la terumá y las primicias acarrean sanción de muerte y quinto adicional ...
בבא מציעא נ״ב ב
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
