אפילו בירושלים שנא' (דברים יד, כד) כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה שנאמר (בראשית מג, לד) וישא משאת מאת פניו
«... aun dentro de Jerusalén, según “Si no puedes llevarlo” (Deuteronomio 14:24)». La expresión «llevarlo» puede referirse a comerlo, como «Llevó porciones ante ellos» (Génesis 43:34).
אלא בלקוח בכסף מעשר שני לקוח בכסף מעשר נמי ליפרקיה דתנן הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה כרבי יהודה דאמר יקבר
Se propuso que lo impuro fue comprado con dinero del segundo diezmo. Pero esos bienes también pueden redimirse, según la Mishná. Eso sigue la opinión de Rabí Yehudá, quien ordena enterrarlos.
אי רבי יהודה מאי איריא יצא אפילו לא יצא נמי אלא לעולם בטהור ומאי יצא דנפול מחיצות
Si sigue a Rabí Yehudá, ¿por qué importa que haya salido de Jerusalén? Incluso dentro habría esa dificultad. Por tanto, se trata de diezmo puro, y «salió» significa que se derrumbaron las murallas.
והאמר רבא מחיצה לאכול דאורייתא מחיצות לקלוט דרבנן וכי גזרו רבנן כי איתנהו למחיצות כי ליתנהו למחיצות לא גזרו רבנן לא פלוג רבנן בין איתנהו למחיצות בין ליתנהו למחיצות
Ravá dijo que las murallas son una condición bíblica para comer allí, pero su efecto de «capturar» el diezmo e impedir redimirlo es rabínico. Si ya cayeron, ¿por qué mantener la restricción? Porque los sabios no distinguieron entre murallas existentes y derruidas.
רב הונא בר יהודה אמר רב ששת חדא קתני מעשר שני שאין בו שוה פרוטה שנכנס לירושלים ויצא אמאי וניהדר ונעייליה וניכליה דנפול מחיצות
Rav Huna bar Yehudá, en nombre de Rav Shéshet, explicó que se trata de un único supuesto: segundo diezmo de valor inferior a una perutá que entró en Jerusalén y luego salió. ¿Por qué no volver para comerlo? Se derrumbaron las murallas.
ונפרקיה האמר רבא מחיצה לאכול דאורייתא מחיצה לקלוט דרבנן וכי גזרו רבנן כי איתנהו למחיצות כי ליתנהו למחיצות לא גזרו רבנן לא פלוג רבנן
¿Por qué no redimirlo? Aunque la prohibición de redimir dentro de las murallas es rabínica, los sabios la mantuvieron incluso después de su derrumbe.
אי הכי מאי איריא אין בו שוה פרוטה אפילו יש בו נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יש בו דקלטן ליה מחיצות אבל אין בו אימא לא קלטו ליה מחיצות קא משמע לן
Entonces, ¿por qué mencionar un valor inferior a la perutá? La enseñanza da el caso más sorprendente: aun cuando el valor es pequeño, las murallas lo «capturan» jurídicamente igual que a una suma mayor.
ת"ר (ויקרא כז, לא) אם גאל יגאל איש ממעשרו ממעשרו ולא כל מעשרו פרט למעשר שני שאין בו שוה פרוטה איתמר רב אמי אמר אין בו רב אסי אמר אין בחומשו רבי יוחנן אמר אין בו רבי שמעון בן לקיש אמר אין בחומשו
Los sabios interpretaron «Si alguien redime algo de su diezmo» (Levítico 27:31): algo, no necesariamente todo; excluye el segundo diezmo de menos de una perutá. Rav Ami y Rabí Yojanán aplican el límite al valor principal; Rav Asi y Resh Lakish, al quinto adicional.
מיתיבי מעשר שני שאין בו שוה פרוטה דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות
Se objetó: «Un segundo diezmo de menos de una perutá puede redimirse, junto con su quinto, sobre dinero anteriormente utilizado».
בשלמא למאן דאמר אין בחומשו היינו דקתני דיו דאע"ג דבדידיה אית ביה כיון דבחומשיה ליכא שפיר אלא למ"ד אין בו מאי דיו קשיא
Si el quinto adicional es inferior a una perutá, se entiende que «basta» hacerlo así, aunque el principal alcance esa cantidad. Pero para quienes exigen que el principal sea inferior a una perutá, ¿por qué decir «basta»? Quedó como dificultad.
איבעיא להו חומשא מלגיו או חומשא מלבר אמר רבינא תא שמע הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם בעשרים הבעלים קודמין מפני שמוסיפין חומש אמר אחד הרי עלי בעשרים ואחד
Se preguntó si el quinto añadido se calcula como una quinta parte del valor principal o como una quinta parte del total. Raviná citó: si dueño y otro ofrecen veinte por la redención, el dueño tiene preferencia porque agrega el quinto; si otro ofrece veintiuno ...
בבא מציעא נ״ג ב
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
