Bava Metziá 55a:1
באמצע הקדש ליתא אמר ליה לפי שאינה בסוף הקדש
«... y no en una etapa intermedia de consagración?». Raviná respondió que no se halla en la última etapa de consagración.
באמצע הקדש ליתא אמר ליה לפי שאינה בסוף הקדש
«... y no en una etapa intermedia de consagración?». Raviná respondió que no se halla en la última etapa de consagración.
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא באמצע הקדש מיהא איתא ולוסיף נמי חומש אמר ליה הרי הוא כסוף הקדש מה סוף הקדש אינו מוסיף חומש אף אמצע הקדש אינו מוסיף חומש
Rav Ajá de Difti preguntó: «Pero si se halla en etapa intermedia, ¿por qué no agregar también el quinto?». Respondió que se trata como la etapa final, que no requiere quinto.
אמר ליה רב זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מאי חזית דמדמית ליה לסוף הקדש נדמייה לתחילת הקדש א"ל מסתברא לסוף הקדש הו"ל לדמויי שכן נתפס מנתפס אדרבה לתחילת הקדש הוה ליה לדמויי שכן דבר שיש אחריו קדושה מדבר שיש אחריו קדושה
Rav Zutrá, hijo de Rav Marí, preguntó por qué compararla con la última y no con la primera. Raviná respondió que se asemeja a la última por ser santidad derivada de otra consagración. Se objetó que se asemeja también a la primera por transmitir santidad a un objeto posterior.
כדאמר רבא (ויקרא ו, ג) העולה עולה ראשונה ה"נ הטמאה טמאה ראשונה
Igual que Ravá interpreta «el holocausto» como «el primer holocausto» (Levítico 6:3), «animal impuro» puede referirse al primero.
תניא כוותיה דריב"ל פרה זו תחת פרה של הקדש טלית זו תחת טלית של הקדש הקדשו פדוי ויד הקדש על העליונה
Una baraita apoya a Rabí Yehoshúa ben Leví: «Esta vaca a cambio de una vaca consagrada» o «este manto por un manto consagrado» redime el primer objeto, y el Templo recibe el mayor de los dos valores.
פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש טלית זו בחמש סלעים תחת טלית של הקדש הקדשו פדוי על הקדש ראשון מוסיף חומש על הקדש שני אין מוסיף חומש:
Si dice «Esta vaca, valorada en cinco selas, en lugar de la vaca consagrada», o lo mismo con un manto, la consagración queda redimida. Se añade quinto a la primera consagración, pero no a la segunda.
מתני׳ האונאה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה
MISHNÁ: El umbral de onaá es cuatro monedas de plata; el de una demanda que exige juramento, dos monedas de plata; la admisión parcial debe alcanzar una perutá.
חמש פרוטות הן ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי:
Hay cinco asuntos de una perutá: admisión de valor de una perutá; compromiso matrimonial por una perutá; disfrute de una perutá de consagración, que constituye apropiación sacrílega; hallazgo de una perutá, que obliga a anunciarlo; y robo de una perutá seguido de juramento falso, que obliga a devolverlo aun viajando hasta Media.
גמ׳ תנינא חדא זימנא האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה אצטריכא ליה
GUEMARÁ: Ya se enseñó el umbral de onaá: cuatro de veinticuatro por sela, una sexta parte. La Mishná actual era necesaria por la regla de demanda de dos monedas y reconocimiento de una perutá.
הא נמי תנינא שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה סיפא אצטריכא ליה דקתני חמש פרוטות הן:
Pero eso también figura en las leyes de juramento judicial. Se necesitaba la continuación, que reúne los cinco casos de una perutá.
חמש פרוטות הן וכו': וליתני נמי האונאה פרוטה אמר רב כהנא זאת אומרת אין אונאה לפרוטות
¿Por qué no incluir también una onaá de una perutá? Rav Kahaná dijo que demuestra que no hay reclamación de onaá por monedas de valor mínimo.
ולוי אמר יש אונאה לפרוטות וכן תני לוי במתניתיה חמש פרוטות הן האונאה פרוטה וההודאה פרוטה וקידושי אשה בפרוטה וגזל בפרוטה וישיבת הדיינין בפרוטה
Leví dijo que sí existe onaá incluso por una perutá. En su versión enumera cinco casos: onaá, admisión, compromiso matrimonial, robo y apertura de una causa judicial, cada uno desde una perutá.
ותנא דידן מאי טעמא לא קתני ישיבת הדיינין תנא ליה גזל
¿Por qué nuestra Mishná no incluye la apertura de juicio? Porque ya incluye el caso de robo.
ומי לא תני גזל וקתני אבידה הנך אצטריכא ליה גזל הגוזל מחבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו ואפילו למדי אבידה המוצא אבידה שוה פרוטה חייב להכריז ואע"ג דזל
Pero también incluye hallazgo, pese a mencionar robo. Esas inclusiones son necesarias: quien robó y juró falsamente debe llevar lo robado hasta Media, y quien halló un objeto de una perutá debe anunciarlo aunque el valor pueda después disminuir.
ולוי מאי טעמא לא תני אבידה בפרוטה תנא ליה גזל
¿Por qué Leví no menciona hallazgos? Porque considera suficiente el caso de robo.
ומי לא קתני גזל וקתני ישיבת הדיינין ישיבת הדיינין אצטריכא ליה לאפוקי מדרב קטינא דא"ר קטינא ב"ד נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה
Pero menciona tanto robo como apertura de juicio. Esta última era necesaria para discrepar con Rav Ketiná, quien dijo que el tribunal puede tratar incluso demandas inferiores a una perutá.
ולוי מ"ט לא קתני הקדש בחולין קמיירי בקדשי' לא קמיירי
¿Por qué Leví no incluye la consagración? Porque enumera asuntos profanos, no bienes santos.
אלא תנא דידן דקא מיירי בקדשים נתני מעשר בפרוטה כמאן דאמר אין בחומשו פרוטה וליתני חומש מעשר בפרוטה בקרנא קא מיירי בחומש לא קא מיירי
Si nuestra Mishná sí trata de santidad, ¿por qué no incluir el segundo diezmo de una perutá, siguiendo a quien requiere esa cuantía en el quinto? Porque enumera capital principal, no los quintos añadidos.
גופא אמר רב קטינא ב"ד נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה מתיב רבא (ויקרא ה, טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם
Se reiteró lo dicho por Rav Ketiná sobre causas de menos de una perutá. Ravá objetó desde «Restituirá aquello en que pecó de las cosas sagradas» (Levítico 5:16) ...
בבא מציעא נ״ה א
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.