Bava Metziá 62b:1
ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת זביני אתא לידייהו
...y según las nuestras no se devuelve del prestamista al prestatario? Le respondió: Según ellos, el bien llegó a su poder a título de compraventa.
ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת זביני אתא לידייהו
...y según las nuestras no se devuelve del prestamista al prestatario? Le respondió: Según ellos, el bien llegó a su poder a título de compraventa.
אלא כל שאילו בדיניהן דקאמר רב ספרא מאי אתא לאשמועינן הכי אתא לאשמועינן כל שאילו בדיניהן מוציאין מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה ומאי ניהו ברבית קצוצה וכדרבי אלעזר
Entonces, ¿qué quiso enseñarnos Rav Safrá con su regla «todo lo que según sus leyes...»? Quiso decir: lo que ellos pueden exigir del prestatario para el prestamista, nosotros lo devolvemos del prestamista al prestatario. Se refiere al interés fijado expresamente, según la opinión de Rabí Elazar.
כל שאילו בדיניהם אין מוציאין בדינינו אין מחזירין רבית מוקדמת רבית מאוחרת:
Y lo que, según sus leyes, no se exige, según las nuestras no se devuelve: los intereses entregados antes de un préstamo y los entregados después.
כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער וכו': וכי אין לו יין מאי הוי
«¿Cómo? Compró trigo a razón de un kor por un dinar de oro, que era el precio del mercado», etc. ¿Qué importa que no tenga vino?
והתניא אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה
Se enseñó: No se fija anticipadamente un precio por frutos hasta que haya precio de mercado. Una vez establecido, puede fijarse aunque el vendedor no posea la mercancía, porque, si él no la tiene, otros la tienen.
אמר רבה מתניתין בבא לחוב בדמיהן עסקינן
Rabá dijo: Nuestra mishná se refiere a alguien que pretende transformar en deuda el valor de los frutos.
וכדתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואומר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים אמר לו חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו ואני אעלה לך כל שנים עשר חדש אסור דלאו כאיסרו הבא לידו דמי
Como se enseñó: Un hombre tenía derecho a cobrar cien dinares a otro; fue a su era y dijo: Dame mi dinero, pues deseo comprar trigo. El deudor contestó: Tengo trigo para darte; anótalo a mi cargo al precio actual y te lo entregaré durante los próximos doce meses. Está prohibido, pues no equivale a dinero entregado efectivamente en el momento.
א"ל אביי אי דלא כאיסרו הבא לידו מאי איריא אין לו אפי' יש לו נמי אלא אמר אביי מתני' כדתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא
Abayé le dijo: Si no equivale a dinero efectivamente recibido, ¿por qué importar si tiene o no mercancía? Estaría prohibido incluso si la tiene. Abayé explicó entonces que nuestra mishná es como la enseñanza de Rav Safrá sobre los intereses en la escuela de Rabí Jiyá.
דתני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא יש דברים שהם מותרין ואסורין מפני הערמת רבית כיצד אמר לו הלויני מנה א"ל מנה אין לי חטין במנה יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין במנה וחזר ולקחן הימנו בעשרים וארבע סלע מותר ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית
Enseñó Rav Safrá: Hay transacciones formalmente permitidas, pero prohibidas por constituir un artificio para obtener intereses. ¿Cómo? Uno dice: «Préstame cien dinares». El otro responde: «No tengo cien dinares, pero tengo trigo que vale cien y puedo dártelo». Le entrega trigo valorado en cien y luego se lo compra por veinticuatro selaim. Aunque la operación es formalmente válida, está prohibido proceder así por ser un artificio de intereses.
הכא נמי כגון דאמר הלויני שלשים דינרים אמר ליה שלשים דינרים אין לי חטין בשלשים דינרים יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין בשלשים דינרים וחזר ולקחם הימנו בדינר זהב אי אית ליה חמרא ללוה דיהיב ליה בשלשים דינר פירא הוא דקא שקיל מיניה ולית לן בה ואי לא כיון דלית ליה חמרא ודאי משקל זוזי מיניה מחזי כרבית
Aquí también se trata de quien dice: «Préstame treinta dinares». El otro responde: «No tengo treinta dinares, pero tengo trigo por ese valor». Se lo entrega y luego se lo compra por un dinar de oro. Si el prestatario tiene vino que puede darle por treinta dinares, estaría recibiendo mercancía a cambio y no habría inconveniente; pero si no tiene vino, es evidente que el otro terminará cobrando dinero y la operación parecerá un préstamo con intereses.
אמר ליה רבא אי הכי תן לי חיטי דמי חיטי מבעי ליה תני דמי חיטי שאני מוכרן שמכרתים לך מבעיא ליה תני שמכרתים לך הרי חטיך עשויות עלי בשלשי' דינרין מעיקרא נמי הכי אוקמינהו עילויה הכי קאמר ליה בדמי חטיך שעשית עלי בשלשים דינר
Ravá objetó: Si es así, debería decir «Dame mis trigos» y no «el valor de mis trigos». Corrige el texto a «el valor de mi trigo». Pero debería decir «que te vendí». Corrígelo a «que te vendí». La expresión «Tu trigo está a mi cargo por treinta dinares» ya se había establecido así al comienzo. El sentido es: «Por el valor de tu trigo que fijaste a mi cargo en treinta dinares...».
הרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו והא בדינר זהב הכור וכן השער קתני אלא אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי
«...tienes vino en mi poder», cuando no posee vino. Pero la mishná dice «un kor por un dinar de oro, según el precio del mercado». Ravá dijo entonces: Cuando yo muera, Rabí Oshaya saldrá a recibirme...
בבא מציעא ס״ב ב
12 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.