Bava Metziá 65a:1
דניחא ליה דלא נסתרי עבדיה
...porque al propietario le conviene que sus esclavos no se acostumbren a la ociosidad.
דניחא ליה דלא נסתרי עבדיה
...porque al propietario le conviene que sus esclavos no se acostumbren a la ociosidad.
אמר ליה הני מילי היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר אמר ליה הדרי בי
Le respondió: Eso se aplica cuando el dueño del esclavo no te debe dinero. Pero como ellos te deben dinero, parece un cobro de intereses. Rav Yosef bar Minyumi dijo en nombre de Rav Najmán: Aunque quien ocupa el patio ajeno sin permiso no siempre debe pagar alquiler, si el dueño le prestó dinero y luego ocupó su patio, sí debe pagarle. Le contestó: Me retracto de mi conducta.
אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דריביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבעה גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה איהו חמשה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה אידך אוזולי הוא דקא מוזיל גביה רבא אמר חמשה מפקינן מיניה דמעיקרא בתורת ריביתא אתאי לידיה
Abayé dijo: Si uno tiene derecho a cobrar a su compañero intereses y en el mercado se venden cuatro medidas de trigo por una moneda, pero el deudor le entrega cinco, al obligarle a restituir lo cobrado recuperamos cuatro medidas, mientras que la quinta fue una rebaja voluntaria. Ravá dijo: Se recuperan las cinco, porque desde el principio fueron entregadas en concepto de intereses.
ואמר אביי האי מאן דמסיק ארבעה זוזי דריביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגוייהו כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה גלימא לא מפקינן מיניה רבא אמר גלימא מפקינן מיניה מאי טעמא כי היכי דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דריביתא הוא
Abayé también dijo: Si alguien debe cuatro monedas de intereses y entrega a cambio un manto, al exigir la restitución le recuperamos las cuatro monedas, no el manto. Ravá dijo: Recuperamos el propio manto. ¿Por qué? Para que la gente no diga: «Ese manto que viste es un manto obtenido por intereses».
אמר רבא האי מאן דמסיק תריסר זוזי דריביתא בחבריה ואגר ליה חצר דמתגרא בעשרה ואוגריה נהליה בתריסר כי מפקינן מיניה תריסר מפקינן מיניה
Ravá dijo: Si alguien debe doce monedas de intereses y le alquila al acreedor por doce un patio cuyo alquiler habitual es diez, se le exige devolver las doce monedas.
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אגרא הכי דהוה קא משתרשי לי השתא דלא משתרשי לי כדאגרי כולי עלמא הוא דאגרנא משום דאמר ליה סברת וקבלת:
Rav Ajá de Difti preguntó a Raviná: ¿No puede decir: «Cuando me beneficiaba la operación, lo alquilé a ese precio; ahora que no obtengo beneficio, lo habría alquilado al precio habitual»? Porque el otro puede responder: «Conocías las condiciones y las aceptaste».
מתני׳ מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את חצרו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה ואם של חודש בחודש סלע לחודש מותר מכר לו את שדהו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז אם לגורן בשנים עשר מנה אסור:
Mishná: Puede aumentarse el precio por aplazar el pago de un alquiler, pero no el precio de una venta. ¿Cómo? Si alquila su patio y dice: «Si pagas ahora, serán diez selaim por año; si pagas mensualmente, será una sela por mes», está permitido. Pero si vende su campo y dice: «Si pagas ahora, es tuyo por mil zuz; si pagas en la cosecha, por mil doscientos», está prohibido.
גמ׳ מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שכירות אינה משתלמת אלא בסוף והאי כיון דלא מטא זמניה למיגבא לאו אגר נטר ליה משווא הוא דהכי שויא והאי דקאמר ליה אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה אוזולי הוא דקא מוזיל גביה
Guemará: ¿Por qué se permite el primer caso y no el segundo? Rabá y Rav Yosef dijeron: El alquiler solo se exige al final del período. Como todavía no llegó el momento de cobrar, la diferencia no es remuneración por esperar: el valor normal es el importe posterior, y el pago adelantado obtiene una rebaja.
סיפא כיון דזביני נינהו ובעי למישקל דמי מעכשיו הלכך אגר נטר ליה הוא ואסור אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא (ויקרא כה, נג) כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת:
En la segunda parte, como se trata de una venta cuyo precio debe pagarse desde ahora, el incremento por esperar es interés y está prohibido. Ravá dijo: Los sabios estudiaron el asunto y lo fundamentaron en el versículo «Como jornalero, de año en año» (Levítico 25:53): el alquiler correspondiente a un año se paga al final de ese año.
ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור: אמר רב נחמן טרשא שרי
«Si paga en la cosecha, mil doscientos, está prohibido». Rav Najmán dijo: La venta aplazada con precio no fijado expresamente está permitida.
איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר חמא לרב נחמן ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור א"ל התם קץ ליה הכא לא קץ ליה
Ramí bar Jamá —y según otros, Rav Ukvá bar Jamá— preguntó a Rav Najmán: ¿No dice la mishná «Si paga en la cosecha, mil doscientos, está prohibido»? Le respondió: Allí se fijó expresamente un incremento; aquí no se fijó.
אמר רב פפא טרשא דידי שרי מאי טעמא שכראי לא פסיד זוזי לא צריכנא אנא הוא דקא עבידנא מילתא גבי לוקח
Rav Papá dijo: Mi forma de vender con pago aplazado está permitida. ¿Por qué? No pierdo nada en mi cerveza, no necesito dinero de inmediato y soy yo quien beneficia al comprador.
אמר ליה רב ששת בריה דרב אידי לרב פפא מאי חזי מר דקא אזלת בתר דידך זיל בתר דידהו דאילו הוו להו זוזי הוו שקלי כי השתא השתא דלית להו זוזי שקלי כיוקרא דלקמיה
Rav Shéshet, hijo de Rav Idí, dijo a Rav Papá: ¿Por qué sigues tu propio punto de vista? Considera el de los compradores. Si tuvieran dinero, comprarían al precio actual; como no lo tienen, pagan el precio superior que se espera para el futuro.
א"ר חמא טרשא דידי ודאי שרי
Rav Jamá dijo: Mi modalidad de venta aplazada está ciertamente permitida.
מאי טעמא ניחא להו דליקו ברשותי דכל היכא דקא אזלי שבקי להו מכסא ונקוט להו שוקא
¿Por qué? A los compradores les conviene que la mercancía permanezca bajo mi titularidad, porque dondequiera que viajen estarán exentos de impuestos y podrán comerciar en el mercado gracias a mí.
בבא מציעא ס״ה א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.