Bava Metziá 79b:1
נימא ליה הב לי ההוא חמרא ואנא מייתינא ספינתא
El propietario puede responder: «Dame ese vino y yo aportaré otro barco».
נימא ליה הב לי ההוא חמרא ואנא מייתינא ספינתא
El propietario puede responder: «Dame ese vino y yo aportaré otro barco».
אמר רב פפא לא משכחת לה אלא בספינה זו ויין זה אבל בספינה סתם ויין סתם חולקין
Rav Papá dijo: La enseñanza solo puede referirse a «este barco» y «este vino». Si se pactaron un barco cualquiera y un vino cualquiera, ambas partes comparten la pérdida.
ת"ר השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת היכי דמי אילימא דקא משכח לאגורה אמאי אית ליה תרעומת ואי דלא קא משכח לאגורה כוליה אגרה בעי שלומי
Enseñaron los sabios: Quien alquila un barco y descarga la mercancía a mitad del camino debe pagar la mitad del alquiler y el propietario solo puede quejarse. ¿Cómo se entiende? Si encuentra otro cliente, ¿por qué podría quejarse? Si no encuentra otro, debería recibir todo el alquiler.
לעולם דקא משכח לאגורה אלא אמאי אית ליה תרעומת משום רפסתא דספינתא אי הכי טענתא מעלייתא הוא וממונא אית ליה גביה
En efecto, encuentra otro cliente. ¿Por qué puede quejarse? Por el desgaste que causa volver a cargar el barco. Pero si se trata de un desgaste efectivo, tendría derecho a reclamar dinero.
אלא מאי פרקה דפרקה לטועניה בגויה אלא מאי תרעומת משום שינוי דעתא אי נמי לאשלא יתירא
Por eso la enseñanza se refiere a quien descargó sus mercancías y volvió a cargar otras en el mismo barco. La queja se debe al cambio de planes o al uso de cuerdas adicionales.
תנו רבנן השוכר את החמור לרכוב עליה שוכר מניח עליה כסותו ולגנותו ומזונות של אותה הדרך מכאן ואילך חמר מעכב עליו חמר מניח עליו שעורים ותבן ומזונותיו של אותו היום מכאן ואילך שוכר מעכב עליו
Enseñaron los sabios: Quien alquila un asno para montarlo puede poner sobre él su ropa, su cama y los alimentos necesarios para todo el viaje; el arriero no puede oponerse. El arriero puede añadir cebada, paja y alimento para sí mismo solo para el día; a una cantidad mayor, el arrendatario puede oponerse.
היכי דמי אי דשכיח למזבן חמר נמי ליעכב ואי דלא שכיח למזבן שוכר נמי לא ליעכב
¿De qué situación se trata? Si se pueden comprar alimentos por el camino, el arriero también debería poder limitar la carga del arrendatario; si no se pueden comprar, el arrendatario tampoco debería limitar la del arriero.
אמר רב פפא לא צריכא דשכיח למטרח ולמזבן מאוונא לאוונא חמר דרכיה למטרח ולמזבן שוכר לאו דרכיה למטרח ולמזבן
Rav Papá respondió: Se pueden conseguir alimentos haciendo un esfuerzo de posada en posada. El arriero está acostumbrado a ese esfuerzo, pero el arrendatario no.
ת"ר השוכר את החמור לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה אשה רוכב עליה איש ואשה בין גדולה ובין קטנה אפילו מעוברת ואפילו מניקה
Enseñaron los sabios: Si un hombre alquila un asno para montarlo, no puede usarlo una mujer en su lugar; si lo alquila una mujer, puede montarlo un hombre u otra mujer, adultos o jóvenes, incluso una embarazada o una mujer que amamanta.
השתא מניקה אמרת מעוברת מיבעיא אמר רב פפא מעוברת והיא מניקה קאמר
Si ya se permite a una mujer que amamanta, ¿por qué mencionar a una embarazada? Rav Papá dijo: Se refiere a una mujer embarazada que además está amamantando.
אמר אביי שמע מינה ביניתא אכרסה תקלה למאי נפקא מינה למקח וממכר
Abayé dijo: De aquí aprendemos que el peso de un pescado depende de su vientre. ¿Qué importancia práctica tiene? Para valorar bienes en una compraventa.
בבא מציעא ע״ט ב
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.