Bava Metziá 81a:1
הא גמרתיו שומר שכר לא הא הבא מעות וטול את שלך שומר שכר
Pero si simplemente dice «Ya lo terminé», ¿sigue siendo guardián remunerado? Y si dice «Trae el dinero y recoge lo tuyo», ¿sigue siendo guardián remunerado?
הא גמרתיו שומר שכר לא הא הבא מעות וטול את שלך שומר שכר
Pero si simplemente dice «Ya lo terminé», ¿sigue siendo guardián remunerado? Y si dice «Trae el dinero y recoge lo tuyo», ¿sigue siendo guardián remunerado?
אבל גמרתיו מאי שומר חנם אי הכי אדתני וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם נשמעינן גמרתיו וכ"ש טול את שלך
Ahora bien, cuando dice «Ya lo terminé», ¿qué ocurre? ¿Se convierte en guardián gratuito? Si es así, ¿por qué enseñar el caso de «Recoge lo tuyo y trae el dinero»? Que enseñe «Ya lo terminé» y con mayor razón sabríamos que ocurre lo mismo cuando dice «Recoge lo tuyo».
טול את שלך אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא שומר חנם נמי לא הוי קמ"ל
Era necesario enseñar el caso de «Recoge lo tuyo», pues podríamos haber pensado que ni siquiera sigue siendo guardián gratuito. Por eso nos enseña que sí lo es.
איכא דאמרי אמר רב נחמן בר פפא אף אנן נמי תנינא וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם מאי לאו הוא הדין גמרתיו לא טול את שלך שאני
Hay quienes dicen que Rav Najmán bar Papá afirmó: Nosotros también lo aprendimos: «Todos ellos, si dicen: “Recoge lo tuyo y trae el dinero”, son guardianes gratuitos». ¿No se aplica lo mismo si dicen «Ya lo terminé»? No; el caso de «Recoge lo tuyo» es diferente.
הונא מר בר מרימר קמיה דרבינא רמי מתניתין אהדדי ומשני תנן וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם והוא הדין לגמרתיו ורמינהו אמר לו שואל שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה ומשני אמר רפרם בר פפא א"ר חסדא לא שנו אלא שהחזיר בתוך ימי שאילתה אבל לאחר ימי שאילתה פטור
Huna Mar bar Merimar planteó a Ravina una contradicción entre mishnayot y la resolvió: Aprendimos que todos los artesanos que dicen «Recoge lo tuyo y trae el dinero» pasan a ser guardianes gratuitos, y lo mismo si dicen «Ya lo terminé». Pero se objeta lo aprendido sobre el prestatario que dice «Envíamelo»: si se envía y muere, responde, y también durante su devolución. La solución es la afirmación de Rafram bar Papá en nombre de Rav Jisdá: esto se refiere a la devolución dentro del plazo del préstamo; después, está exento.
איבעיא להו פטור משואל וחייב כשומר שכר או דלמא שומר שכר נמי לא הוי אמר אמימר מסתברא פטור משואל וחייב כשומר שכר הואיל ונהנה מהנה הוה
Preguntaron: ¿Queda exento de la responsabilidad propia del prestatario, pero sigue obligado como guardián remunerado, o acaso tampoco es guardián remunerado? Dijo Ameimar: Parece razonable que queda exento como prestatario, pero responde como guardián remunerado, pues obtuvo un beneficio y proporcionó otro a cambio.
תניא כוותיה דאמימר הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהן ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן ונאנסו בהליכה חייב
Se enseñó una baraita que apoya a Ameimar: Quien recibe utensilios de un artesano para llevarlos a la casa de su futuro suegro y le dice: «Si me los aceptan, te pagaré su precio; si no, te pagaré por el beneficio de utilizarlos», si se pierden por fuerza mayor durante la ida, responde.
בחזירה פטור מפני שהוא כנושא שכר
En el camino de vuelta queda exento de esa responsabilidad, porque se lo considera como quien recibe remuneración por custodiar.
ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה א"ל קא ממטינא ליה לדוכתא פלוני אי מזדבנא מוטב ואי לא מהדרנא ליה נהליך אזל ולא אזדבנא ובהדי דקא אתא אתניס אתא לקמיה דרב נחמן חייביה
Un hombre recibió vino de otro y le dijo: «Lo llevaré a tal lugar; si logro venderlo, bien, y si no, te lo devolveré». Fue y no consiguió venderlo; al regresar, el vino sufrió un accidente inevitable. Se presentó ante Rav Najmán, quien lo declaró responsable.
איתיביה רבה לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב ובחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר
Rabá objetó a Rav Najmán: «Si se pierde por fuerza mayor a la ida, responde; si ocurre a la vuelta, está exento, pues es como un guardián remunerado».
א"ל חזרה דהאי הליכה היא מאי טעמא סברא הוא בחזירתו אילו אשכח לזבוניה מי לא זבנה
Le respondió: El regreso de este hombre equivalía a la ida. ¿Por qué? Porque es razonable decir que, si durante el regreso encontrara comprador, ¿acaso no vendería el vino?
שמור לי ואשמור לך שומר שכר ואמאי שמירה בבעלים היא א"ר פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר
«Guárdame y yo te guardaré: guardián remunerado». ¿Por qué? ¡Se trata de custodia mientras el dueño presta sus servicios y debería estar exento! Rav Papá dijo: Le dice «Guárdame hoy y yo te guardaré mañana».
תנו רבנן שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך שמור לי ואשאילך השאילני ואשמור לך כולן נעשו שומרי שכר זה לזה ואמאי שמירה בבעלי' היא א"ר פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר
Enseñaron los sabios: «Guárdame y yo te guardaré», «Préstame y yo te prestaré», «Guárdame y yo te prestaré», «Préstame y yo te guardaré»: en todos los casos ambas partes son guardianes remunerados. ¿No es una custodia con participación del dueño, que exime de responsabilidad? Rav Papá dijo: Se refiere a cuando le dice «Guárdame hoy y yo te guardaré mañana».
הנהו אהלויי דכל יומא הוה אפי לה חד מינייהו ההוא יומא אמרו ליה לחד מינייהו זיל אפי לן אמר להו נטרו לי גלימאי אדאתא פשעו בה ואגנוב אתו לקמיה דרב פפא חייבינהו
Unos panaderos, de los que cada día horneaba uno para todos, dijeron cierto día a uno: «Ve a hornear para nosotros». Él les dijo: «Vigilad mi manto mientras vuelvo». Lo descuidaron y fue robado. Comparecieron ante Rav Papá, quien los obligó a pagar.
אמרו ליה רבנן לרב פפא אמאי פשיעה בבעלים היא אכסיף לסוף איגלאי מילתא דההוא שעתא שכרא הוה קא שתי
Los sabios preguntaron a Rav Papá: ¿Por qué? ¿No fue negligencia mientras el dueño trabajaba para ellos, lo que los exime? Rav Papá se avergonzó. Al final se descubrió que aquel panadero estaba bebiendo cerveza en ese momento.
הניחא למאן דאמר פשיעה בבעלים פטור משום הכי אכסיף אלא למ"ד חייב אמאי אכסיף אלא ההוא יומא לאו דידיה הוה ואמרו ליה לדידי' זיל אפי לן את ואמר להו בההוא אגרא דקא אפינא לכו נטורו גלימאי
Esto tiene sentido para quien sostiene que la negligencia durante la prestación de servicios del dueño queda exenta; pero, según quien la considera responsable, ¿por qué se avergonzó Rav Papá? Más bien, aquel día no le correspondía hornear a ese hombre y le dijeron: «Ve a hornear tú». Él respondió: «Como pago por hornear para vosotros, vigilad mi manto».
בבא מציעא פ״א א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.