Bava Metziá 83a
Bava Metziá 83a:1
ואפילו במקום מדרון נמי התינח היכא דליכא ראיה אבל היכא דאיכא ראיה ניתי ראיה ונפטר דתניא איסי בן יהודה אומר (שמות כב, ט) אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר
Y aun en una pendiente, eso solo tiene sentido cuando no hay testigos; pero, si los hay, debería traer pruebas y quedar exento, pues se enseñó que Isi ben Yehudá dijo: «Si no hay quien lo vea, entre ambos habrá juramento ante el Señor» (Éxodo 22:9); de ahí que, si hay testigos, deba presentar pruebas y quedar exento.
Bava Metziá 83a:2
ור' חייא בר אבא א"ר יוחנן שבועה זו תקנת חכמים היא שאם אי אתה אומר כן אין לך אדם המעביר חבית לחבירו ממקום למקום
Rabí Jiyá bar Abá dijo en nombre de Rabí Yojanán: Este juramento es una disposición de los sabios, porque, si no fuera así, nadie aceptaría transportar el barril de otro de un lugar a otro.
Bava Metziá 83a:3
היכי משתבע אמר רבא שבועה שלא בכוונה שברתיה ואתא ר' יהודה למימר שומר חנם ישבע נושא שכר ישלם האי כדיניה והאי כדיניה ואתא ר' אלעזר למימר אין גמרא כר"מ ומיהו תמיה אני אם יכולים זה וזה לישבע
¿Cómo jura? Rava dijo: «Juro que no lo rompí deliberadamente». Entonces Rabí Yehudá viene a decir que el guardián gratuito jura y el remunerado paga, cada uno conforme a su ley. Y Rabí Eliezer dice que existe una tradición conforme a Rabí Meir, aunque se sorprende de que ambos puedan jurar.
Bava Metziá 83a:4
בשלמא שומר חנם משתבע שלא פשע בה אלא שומר שכר אמאי משתבע כי לא פשע נמי בעי שלומי ואפילו שומר חנם נמי הא תינח במקום מדרון שלא במקום מדרון מי מצי משתבע שלא פשע
En el caso del guardián gratuito, es comprensible que jure que no fue negligente; pero ¿por qué ha de jurar el remunerado, si debe pagar aunque no haya sido negligente? E incluso respecto del gratuito, puede entenderse en una pendiente, pero fuera de una pendiente, ¿cómo jurará que no fue negligente?
Bava Metziá 83a:5
ואפילו במקום מדרון נמי הא תינח היכא דליכא ראיה היכא דאיכא ראיה ניתי ראיה ויפטר דתניא איסי בן יהודה אומר אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר
Y aun en una pendiente, esto solo se entiende cuando no hay prueba; si existen testigos, que aporte la prueba y quede exento, pues Isi ben Yehudá enseñó: «Si nadie lo vio, habrá juramento ante el Señor entre ambos»; si alguien lo vio, que traiga pruebas y quede exento.
Bava Metziá 83a:6
ההוא גברא דהוה קא מעבר חביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא ותברה בזיזא דמחוזא אתא לקמיה דרבא א"ל ריסתקא דמחוזא שכיחי בה אינשי זיל אייתי ראיה ואיפטר א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי א"ל אין כאיסי וסבירא לן כוותיה
Un hombre transportaba un barril de vino por una calle de Mejozá y lo rompió al chocar contra un saliente. Compareció ante Rava, quien le dijo: «Por las calles de Mejozá suele pasar gente. Ve, trae testigos y quedarás exento». Su hijo Rav Yosef le preguntó: «¿Según quién? ¿Según Isi?». Respondió: «Sí, según Isi; y nosotros aceptamos su opinión».
Bava Metziá 83a:7
ההוא גברא דא"ל לחבריה זיל זבין לי ארבע מאה דני חמרא אזל זבן ליה לסוף אתא לקמיה א"ל זביני לך ארבע מאה דני חמרא ותקיפו להו
Un hombre dijo a su compañero: «Ve y cómprame cuatrocientos barriles de vino». Fue y los compró. Después se presentó y dijo: «Compré para ti cuatrocientos barriles, pero el vino de todos ellos se agrió».
Bava Metziá 83a:8
אתא לקמיה דרבא א"ל ארבע מאה דני חמרא תקיפי קלא אית לה למילתא זיל אייתי ראיה דמעיקרא כי מזבנת להו חמרא מעליא הוה ואיפטר א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי א"ל אין כאיסי וסבירא לן כוותיה
Compareció ante Rava, quien le dijo: «Que cuatrocientos barriles de vino se agrien es algo que se habría sabido. Trae pruebas de que, cuando los compraste, contenían vino en buen estado, y quedarás exento». Su hijo Rav Yosef preguntó: «¿Según quién, según Isi?». Respondió: «Sí, según Isi, cuya opinión seguimos».
Bava Metziá 83a:9
אתקין רב חייא בר יוסף בסיכרא הני דדרו באגרא ואיתבר נשלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד וזוטר לתרי קרוב לאונס וקרוב לפשיעה בדיגלא משלם כולה
Rav Jiyá bar Yosef estableció en Sijrá que, si quienes transportan cargas por salario rompen una, pagan la mitad. ¿Por qué? La carga es excesiva para uno y ligera para dos, de manera que el caso está a medio camino entre un accidente inevitable y una negligencia. Si la transportan con una pértiga, pagan la totalidad.
Bava Metziá 83a:10
רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא שקל לגלימייהו אתו אמרו לרב אמר ליה הב להו גלימייהו אמר ליה דינא הכי אמר ליה אין (משלי ב, כ) למען תלך בדרך טובים יהיב להו גלימייהו אמרו ליה עניי אנן וטרחינן כולה יומא וכפינן ולית לן מידי אמר ליה זיל הב אגרייהו א"ל דינא הכי אמר ליה אין (משלי ב, כ) וארחות צדיקים תשמור
Unos cargadores rompieron un barril de vino de Rabá bar bar Janá. Él tomó sus mantos. Ellos acudieron a Rav, quien le dijo: «Devuélveles sus mantos». Preguntó: «¿Así es la ley?». Respondió: «Sí: “Para que andes por el camino de los buenos” (Proverbios 2:20)». Les devolvió los mantos. Ellos dijeron a Rav: «Somos pobres, trabajamos todo el día, tenemos hambre y no tenemos nada». Rav le dijo: «Ve y págales su salario». Preguntó: «¿Así es la ley?». Respondió: «Sí: “Y guardes las sendas de los justos” (Proverbios 2:20)».
Bava Metziá 83a:11
הדרן עלך השוכר את האומנין
Aquí termina el capítulo «Quien contrata a los artesanos».
Bava Metziá 83a:12
מתני׳ השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה
Mishná: Quien contrata trabajadores y les dice que empiecen temprano y terminen tarde, si en ese lugar se acostumbra no empezar temprano ni terminar tarde, no puede obligarlos. Donde se acostumbra proporcionar comida, debe hacerlo; donde se acostumbra dar un refrigerio dulce, debe darlo. Todo se rige por la costumbre del lugar.
Bava Metziá 83a:13
מעשה בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלין הלך ופסק להם מזונות
Ocurrió que Rabí Yojanán ben Matia dijo a su hijo: «Sal y contrata trabajadores para nosotros». Este salió y se comprometió a darles comida.
Bava Metziá 83a:14
וכשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד רבן שמעון בן גמליאל אומר לא היה צריך לומר הכל כמנהג המדינה:
Cuando volvió ante su padre, este le dijo: «Hijo mío, aunque les prepares un banquete como el de Shelomó en su esplendor, no habrás cumplido tu obligación hacia ellos, porque son hijos de Abraham, Yitzjak y Yaakov. Por tanto, antes de que comiencen a trabajar, ve y diles: “Os contrato con la condición de daros solo pan y legumbres”». Rabán Shimón ben Gamliel dice: No era necesario decirlo, porque todo depende de la costumbre local.
Bava Metziá 83a:15
גמ׳ פשיטא לא צריכא דטפא להו אאגרייהו מהו דתימא אמר להו הא דטפאי לכו אאגרייכו אדעתא דמקדמיתו ומחשכיתו בהדאי קא משמע לן דאמרו ליה האי דטפת לן אדעתא דעבדינן לך עבידתא שפירתא
Guemará: Esto parece evidente. Fue necesario enseñarlo cuando el empleador les aumentó el salario. Podría pensarse que les dice: «Os pagué más para que comenzaseis temprano y terminaseis tarde». Por eso se enseña que pueden responder: «Nos pagaste más para que hiciéramos un trabajo mejor».
Bava Metziá 83a:16
אמר ריש לקיש
Resh Lakish dijo:
Ficha editorial de este texto
