פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעל הבית שנאמר (תהלים קד, כב) תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב
El trabajador, al entrar al trabajo, emplea tiempo propio; al salir, emplea tiempo del dueño. Pues está escrito: «Cuando sale el sol, se recogen y se echan en sus guaridas. Sale el hombre a su labor y a su trabajo hasta el anochecer» (Salmos 104:22–23).
וליחזי היכי נהיגי בעיר חדשה וניחזי מהיכא קא אתו בנקוטאי איבעית אימא דאמר להו דאגריתו לי כפועל דאורייתא
¿Por qué no verificar la costumbre de ese lugar? Se trata de una ciudad nueva. ¿Y por qué no mirar de dónde proceden los trabajadores? Se trata de personas llegadas de distintas regiones. Si quieres, di que el contratante les dijo: «Os contrato como trabajadores según lo establecido en la Torá».
דרש רבי זירא ואמרי לה תני רב יוסף מאי דכתיב (תהלים קד, כ) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער תשת חשך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה בו תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים שבו שדומין לחיה שביער
Rabí Zeirá expuso, o según otros Rav Yosef enseñó: ¿Qué significa «Pones oscuridad y se hace noche; en ella se mueven todas las fieras del bosque» (Salmos 104:20)? «Pones oscuridad y se hace noche» alude a este mundo, parecido a la noche; «en ella se mueven todas las fieras del bosque» alude a sus malvados, semejantes a las fieras.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון תזרח השמש לצדיקים יאספון רשעים לגיהנם ואל מעונתם ירבצון אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו יצא אדם לפעלו יצאו צדיקים לקבל שכרן ולעבודתו עדי ערב במי שהשלים עבודתו עדי ערב
«Cuando sale el sol, se recogen y se echan en sus guaridas»: al salir el sol para los justos, los malvados son recogidos en el Guehinom, y cada justo recibe una morada correspondiente a su honor. «Sale el hombre a su labor»: los justos salen a recibir su recompensa. «Y a su trabajo hasta el anochecer»: esto se refiere a quien ha completado su labor hasta el final de su vida.
ר' אלעזר ב"ר שמעון אשכח לההוא פרהגונא דקא תפיס גנבי אמר ליה היכי יכלת להו לאו כחיותא מתילי דכתיב בו תרמוש כל חיתו יער איכא דאמרי מהאי קרא קאמר ליה (תהלים י, ט) יארב במסתר כאריה בסוכו דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי
Rabí Elazar, hijo de Rabí Shimón, encontró a un funcionario que detenía ladrones. Le preguntó: «¿Cómo consigues identificarlos? ¿Acaso no son comparables a las fieras, como dice “en ella se mueven todas las fieras del bosque”?». Otros dicen que citó «Acecha en secreto como un león en su guarida» (Salmos 10:9). «Quizá estás atrapando a justos y dejando libres a malvados».
א"ל ומאי אעביד הרמנא דמלכא הוא אמר תא אגמרך היכי תעביד עול בארבע שעי לחנותא כי חזית איניש דקא שתי חמרא וקא נקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאול עילויה
Le dijo: «¿Qué puedo hacer? Es una orden del rey». Rabí Elazar respondió: «Ven, te enseñaré qué hacer. Ve a una taberna hacia la cuarta hora del día. Si ves a un hombre bebiendo vino, sujetando una copa y cabeceando de sueño, pregunta por él».
אי צורבא מרבנן הוא וניים אקדומי קדים לגרסיה אי פועל הוא קדים קא עביד עבידתיה ואי עבידתיה בליליא רדודי רדיד ואי לא גנבא הוא ותפסיה
«Si es un estudioso de Torá, estará cansado porque madrugó para estudiar. Si es un trabajador, estará cansado porque madrugó para trabajar; y si trabaja de noche, quizá esté ocupado en un oficio ruidoso. Si no se trata de ninguno de esos casos, es un ladrón y puedes detenerlo».
אישתמע מילתא בי מלכא אמרו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה
La noticia llegó al palacio real, donde dijeron: «Quien sabe leer la carta, que sea quien lleve a cabo su contenido». Llevaron a Rabí Elazar, hijo de Rabí Shimón, y empezó a detener ladrones. Rabí Yehoshúa ben Korjá le mandó decir: «Vinagre, hijo de vino: ¿hasta cuándo entregarás al pueblo de nuestro Dios para que lo maten?».
שלח ליה קוצים אני מכלה מן הכרם שלח ליה יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו יומא חד פגע ביה ההוא כובס קרייה חומץ בן יין אמר מדחציף כולי האי שמע מינה רשיעא הוא אמר להו תפסוהו תפסוהו
Le contestó: «Estoy quitando las espinas de la viña». Le respondió: «Que venga el dueño de la viña y quite sus espinas». Un día lo encontró un lavandero que lo llamó «vinagre, hijo de vino». Rabí Elazar pensó: «Si tiene semejante insolencia, debe de ser un malvado». Ordenó que lo detuvieran, y lo detuvieron.
לבתר דנח דעתיה אזל בתריה לפרוקיה ולא מצי קרי עליה (משלי כא, כג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו זקפוהו קם תותי זקיפא וקא בכי אמרו ליה רבי אל ירע בעיניך שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים
Cuando se calmó, fue a intentar rescatarlo, pero no pudo. Aplicó a sí mismo el versículo: «Quien guarda su boca y su lengua guarda su alma de angustias» (Proverbios 21:23). Lo ahorcaron. Rabí Elazar se quedó bajo el patíbulo llorando. Le dijeron: «Rabí, no te aflijas: ese hombre y su hijo tuvieron relaciones con una joven prometida en matrimonio el día de Yom Kipur».
הניח ידו על בני מעיו אמר שישו בני מעי שישו ומה ספיקות שלכם כך ודאית שלכם על אחת כמה וכמה מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם
Se puso la mano sobre el vientre y dijo: «Alegraos, mis entrañas, alegraos. Si incluso vuestras decisiones dudosas resultan así, cuánto más las seguras. Confío en que ni los gusanos ni las larvas tendrán dominio sobre vosotras».
ואפי' הכי לא מייתבא דעתיה אשקיוהו סמא דשינתא ועיילוהו לביתא דשישא וקרעו לכריסיה הוו מפקו מיניה דיקולי דיקולי דתרבא ומותבי בשמשא בתמוז ואב ולא מסרחי
Sin embargo, no se tranquilizó. Le administraron un somnífero, lo llevaron a una habitación de mármol y le abrieron el vientre. Sacaron cestos y cestos de grasa, los dejaron al sol en los meses de Tamuz y Av, y no se pudrieron.
כל תרבא נמי לא סריח כל תרבא לא סריח שורייקי סומקי מסריח הכא אף על גב דאיכא שורייקי סומקי לא מסריח קרי אנפשיה (תהלים טז, ט) אף בשרי ישכון לבטח
¿Pero acaso la grasa suele pudrirse? No toda: las vetas rojizas sí se pudren. Aquí, aunque las había, no se pudrieron. Aplicó a sí mismo el versículo: «También mi carne reposará segura» (Salmos 16:9).
ואף ר' ישמעאל ברבי יוסי מטא
Y también Rabí Yishmael, hijo de Rabí Yosé, pasó...
בבא מציעא פ״ג ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
