Bava Metziá 86b
Bava Metziá 86b:1
ריבה להן ומעשה נמי בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים הלך ופסק להן מזונות וכשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אתה עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב
el pacto amplía su obligación». También ocurrió que Rabí Yojanán ben Matia dijo a su hijo: «Ve y contrata trabajadores para nosotros». El hijo prometió alimentarlos y, cuando volvió ante su padre, este le dijo: «Hijo mío, aunque les ofrezcas un banquete como el de Shelomó en su tiempo, no habrás cumplido tu obligación, pues son descendientes de Abraham, Yitzjak y Yaakov».
Bava Metziá 86b:2
למימרא דסעודתא דאברהם אבינו עדיפא מדשלמה והכתיב (מלכים א ה, ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים ועשרה בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים ואמר גוריון בן אסטיון משמיה דרב הללו לעמילן של טבחים ור' יצחק אמר הללו לציקי קדירה
¿Significa eso que el banquete de nuestro patriarca Abraham fue superior al de Shelomó? Pues está escrito: «El alimento diario de Shelomó era de treinta kor de harina fina y sesenta kor de harina común; diez bueyes engordados y veinte bueyes de pasto y cien ovejas, además de ciervos, gacelas, corzos y aves cebadas» (I Reyes 5:2–3). Gurión ben Astión dijo en nombre de Rav que ciertas cantidades se destinaban a preparar el almidón de los cocineros; Rabí Yitzjak dijo que eran para espesar los guisos.
Bava Metziá 86b:3
ואמר ר' יצחק אלף נשים היו לשלמה כל אחת ואחת עשתה לו בביתה כך מאי טעמא זו סבורה שמא אצלי סועד היום וזו סבורה [שמא] אצלי סועד היום ואילו גבי אברהם כתיב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ואמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה
Rabí Yitzjak dijo: Shelomó tenía mil esposas y cada una preparaba un banquete así en su casa, pues cada una pensaba que quizá él comería allí aquel día. En cambio, de Abraham está escrito: «Corrió Abraham hacia el ganado y tomó un ternero tierno y bueno» (Génesis 18:7). Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: «Un ternero» indica uno; «tierno», dos; «bueno», tres.
Bava Metziá 86b:4
התם תלתא תורי לתלתא גברי הכא לכל ישראל ויהודה שנאמר (מלכים א ד, כ) יהודה וישראל רבים כחול אשר על (שפת) הים
Allí, Abraham ofreció tres bueyes a tres hombres; en cambio, Shelomó alimentaba a todo Israel y Yehudá, como se dice: «Yehudá e Israel eran numerosos como la arena a la orilla del mar» (I Reyes 4:20).
Bava Metziá 86b:5
מאי ברבורים אבוסים אמר רב שאובסים אותן בעל כרחן ושמואל אמר שאבוסים ועומדים מאליהם ורבי יוחנן אמר מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא
¿Qué son las «aves cebadas»? Rav dijo: aves a las que obligaban a engordar. Shmuel dijo: aves que engordaban por sí mismas. Rabí Yojanán dijo: traían un pichón de su prado, que no estuviera forzado a engordar, y una gallina del estercolero, igualmente sin ser cebada a la fuerza.
Bava Metziá 86b:6
אמר רבי יוחנן מובחר שבבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת אמר אמימר זגתא אוכמתא בי בטניתא דמשתכחא ביני עצרי דלא מציא פסיא קניא
Rabí Yojanán dijo: El mejor de los animales domésticos es el buey, y la mejor de las aves es la gallina. Ameimar especificó que una gallina negra, de vientre ancho, que se encuentra entre las prensas de vino y es tan gorda que no puede pasar por una caña.
Bava Metziá 86b:7
(בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה ואימא חד כדאמרי אינשי רכיך וטב
«Y Abraham corrió hacia el ganado» (Génesis 18:7). Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: «Un ternero», uno; «tierno», dos; «y bueno», tres. Pero quizá se refiere a un solo ternero al que se describe como tierno y bueno, tal como habla la gente.
Bava Metziá 86b:8
א"כ לכתוב רך טוב מאי וטוב ש"מ לדרשה אימא תרי מדטוב לדרשה רך נמי לדרשה
Si así fuera, el texto habría dicho «tierno, bueno». ¿Para qué añade «y bueno»? Para que sirva de interpretación. Pero quizá solo son dos, pues si «bueno» puede interpretarse por separado, también «tierno».
Bava Metziá 86b:9
מתיב רבה בר עולא ואיתימא רב הושעיא ואיתימא רב נתן ברבי הושעיא (בראשית יח, ז) ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו כל חד וחד יהביה לנער חד (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם דקמא קמא דמטיא אייתי לקמייהו
Rabá bar Ula objetó —otros lo atribuyen a Rav Hoshayá o a Rav Natán, hijo de Rabí Hoshayá—: Está escrito «Lo dio al muchacho y este se apresuró a prepararlo» (Génesis 18:7). Esto indica que entregó cada ternero a un muchacho distinto. Pero se dice en singular «lo preparó», porque a cada uno le entregó un animal. Y está escrito: «Tomó mantequilla, leche y el ternero que había preparado y lo puso delante de ellos» (Génesis 18:8), porque fue sirviendo cada cosa a medida que estaba lista.
Bava Metziá 86b:10
ולמה לי תלתא תסגי בחד אמר רב חנן בר רבא כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם ואכלו סלקא דעתך אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו
¿Y para qué necesitaba tres? ¿No habría bastado uno? Rav Janán bar Rava respondió: Para ofrecerles tres lenguas con mostaza. Rabí Tanjum bar Janilai dijo: Nadie debe apartarse de la costumbre; Moshé subió a lo alto y no comió pan, y los ángeles servidores descendieron a la tierra y comieron pan. ¿Realmente comieron? Más bien, aparentaron comer y beber.
Bava Metziá 86b:11
אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל [מה] שעשה אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח
Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: Todo lo que Abraham hizo personalmente por los ángeles servidores, el Santo, bendito sea, lo hizo personalmente por sus descendientes; y lo que Abraham hizo mediante un mensajero, el Santo, bendito sea, lo hizo para sus descendientes mediante un mensajero.
Bava Metziá 86b:12
(בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם (במדבר יא, לא) ורוח נסע מאת ה' ויקח חמאה וחלב (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים
«Abraham corrió hacia el ganado» (Génesis 18:7), y en correspondencia «Un viento salió del Señor» (Números 11:31). «Tomó mantequilla y leche» (Génesis 18:8), y en correspondencia «Haré llover para vosotros pan desde el cielo» (Éxodo 16:4).
Bava Metziá 86b:13
(בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם תחת העץ (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך שם על הצור [וגו'] (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם
«Él permanecía de pie junto a ellos, bajo el árbol» (Génesis 18:8), y en correspondencia «Yo estaré allí delante de ti sobre la roca» (Éxodo 17:6). «Abraham caminaba con ellos para despedirlos» (Génesis 18:16), y en correspondencia «El Señor iba delante de ellos de día» (Éxodo 13:21).
Bava Metziá 86b:14
(בראשית יח, ד) יוקח נא מעט מים (שמות יז, ו) והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם
«Que se traiga un poco de agua» (Génesis 18:4), y en correspondencia «Golpearás la roca, saldrá de ella agua y beberá el pueblo» (Éxodo 17:6).
Bava Metziá 86b:15
ופליגא דר' חמא בר' חנינא דאמר ר' חמא בר' חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה זכו לשלשה בשכר חמאה וחלב זכו למן בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים
Esto discrepa de Rabí Jamá, hijo de Rabí Janiná, quien dijo —y así se enseñó en la escuela de Rabí Yishmael—: Por tres acciones merecieron tres recompensas: por la mantequilla y la leche, el maná; por permanecer Abraham de pie junto a ellos, la columna de nube; y por «que se traiga un poco de agua», el pozo de Miriam.
Bava Metziá 86b:16
יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל אמרו לו וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממנו ישמעאל
«Que se traiga un poco de agua y lavaos los pies» (Génesis 18:4). Rabí Yanai, hijo de Rabí Yishmael, dijo: Los visitantes le reprocharon: «¿Acaso sospechas que somos árabes que se postran ante el polvo de sus pies?». Sin embargo, de él saldría Yishmael.
Bava Metziá 86b:17
(בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום מאי כחום היום אמר רבי חמא בר' חנינא אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה ובא הקב"ה לשאול באברהם הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים
«El Señor se le apareció en los encinares de Mamré, mientras estaba sentado a la entrada de la tienda, al calor del día» (Génesis 18:1). ¿Qué significa «al calor del día»? Rabí Jamá, hijo de Rabí Janiná, dijo: Era el tercer día después de la circuncisión de Abraham, y el Santo, bendito sea, vino a visitarlo. Sacó el sol de su envoltura para que aquel justo no tuviera la molestia de recibir huéspedes.
Bava Metziá 86b:18
שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי נפק איהו חזייה להקדוש ברוך הוא דקאי אבבא היינו דכתיב (בראשית יח, ג) אל נא תעבור מעל עבדך
Abraham envió a Eliezer afuera a buscar huéspedes; Eliezer salió y no encontró a nadie. Abraham le dijo: «No te creo». De ahí el dicho de que no se puede confiar en los sirvientes. Abraham salió por sí mismo y vio al Santo, bendito sea, de pie a la entrada. Por eso está escrito: «Señor mío, no pases de largo junto a tu siervo» (Génesis 18:3).
Bava Metziá 86b:19
כיון דחזא דקא אסר ושרי אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא היינו דכתיב (בראשית יח, ב) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מעיקרא אתו קמו עליה כי חזיוהו דהוה ליה צערא אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא
Como el Santo, bendito sea, vio que Abraham se quitaba y se ponía las vendas, consideró impropio permanecer allí. Por eso se dice: «Alzó sus ojos y vio a tres hombres de pie frente a él; al verlos, corrió a su encuentro» (Génesis 18:2). Inicialmente vinieron y permanecieron a su lado; cuando vieron que sufría, pensaron que no era apropiado seguir allí.
Bava Metziá 86b:20
מאן נינהו שלשה אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל מיכאל שבא לבשר את שרה רפאל שבא לרפא את אברהם גבריאל אזל למהפכיה לסדום והא כתיב (בראשית יט, א) ויבאו שני המלאכים סדומה בערב דאזל מיכאל בהדיה לשזביה ללוט דיקא נמי [דכתיב] (בראשית יט, כה) ויהפוך את הערים האל ולא כתיב ויהפכו שמע מינה
¿Quiénes eran los tres hombres? Mijael, Gavriel y Rafael. Mijael vino a anunciar la noticia a Sará; Rafael, a curar a Abraham; Gavriel fue a destruir Sedom. Pero está escrito: «Los dos ángeles llegaron a Sedom al atardecer» (Génesis 19:1). Mijael lo acompañó para salvar a Lot. El texto lo confirma: «Y él destruyó esas ciudades» (Génesis 19:25), en singular, no «destruyeron».
Bava Metziá 86b:21
מאי שנא לגבי אברהם דכתיב (בראשית יח, ה) כן תעשה כאשר דברת ומאי שנא לגבי לוט דכתיב
¿Por qué respecto de Abraham se dice «Haz así como has dicho» (Génesis 18:5), mientras que respecto de Lot se dice...
