לברוקתי ליתי עקרבא דשב חומרי ונייבשיה בטולא ונישחוק תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה ולימלי תלתא מכחלי בהאי עינא ותלתא מכחלי בהאי עינא טפי לא לימלי דאי לא פקע עיניה
Para las cataratas se recomendaba tomar un escorpión de siete segmentos, secarlo a la sombra y triturar dos partes de antimonio con una parte del escorpión. Se aplicaban tres dosis en cada ojo, pero no más, porque un exceso podía hacer estallar el ojo.
לשברירי דליליא ניתי שודרא ברקא וניסר חדא כרעא מיניה וחדא כרעא מכלבא וניטרפו ינוקי חספא אבתריה ולימרו ליה אסא כלבא אכסא תרנגולא וליגבי שב אומצי משבעה בתי וליתבינהו ניהליה בצינורא דדשא וניכלינהו בקלקולי דמתא בתר הכי לפשוט שודרא ברקא ונימרו הכי שברירי דפלוני בר פלוניתא שבקינהו לפלוני בר פלוניתא וליחרו לכלבא בבביתא דעיניה
Para la ceguera nocturna se debía tomar una cuerda hecha de pelo, cortar una pata de un animal y una pata de un perro, y hacer que unos niños golpearan una vasija rota detrás del enfermo mientras decían: «Viejo perro, gallo insensato». Después se recogían siete trozos de carne de siete casas, se los daban en el quicio de la puerta y se los comía en el vertedero de la ciudad. Luego se extendía la cuerda y se decía: «Ceguera nocturna de fulano hijo de fulana, abandona a fulano hijo de fulana». Finalmente el perro debía morder cerca del ojo del enfermo.
לשברירי דיממא ליתי שבעה סומקי מגווא דחיותא וניטוינהו אחספא דאומנא וליתיב איהו מגואי ואיניש אחרינא מאבראי ונימא ליה עוירא הב לי דאיכול ונימא ליה האיך פתיחא סב איכול ובתר דאכיל ליתבריה לחספא דאי לא הדרי עילויה
Para la ceguera diurna se tomaban siete porciones rojas del interior de un animal, se asaban sobre el fragmento de una vasija de un artesano y el enfermo se sentaba dentro mientras otra persona permanecía afuera. Esta le decía: «Ciego, dame de comer», y el enfermo respondía: «Los ojos abiertos, toma y come». Después de comer debía romperse la vasija para evitar que la dolencia regresara.
לדמא דאתי מנחירא ליתי גברא כהן דשמיה לוי וליכתוב ליה לוי למפרע ואי לא ליתי איניש מעלמא וניכתוב ליה אנא פפי שילא בר סומקי למפרע
Para una hemorragia nasal se buscaba a un kohén llamado Leví y se escribía su nombre al revés. Si no se encontraba, cualquier persona podía escribir al revés: «Yo soy Papi Shila, hijo de Sumkí».
ואי לא ניכתוב ליה הכי טעם דלי במי כסף טעם דלי במי פגם ואי לא ליתי עיקרא דאספסתא ואשלא דפורייא עתיקא וקורטסא ומוריקי וסומקא דלוליבא ונקלינהו בהדי הדדי וליתי גבבא דעמרא וניגדול תרתי פתילתא ולטמיש בחלא וניגדבל בקיטמא הדין וניתיב בנחיריה
Si esto no funcionaba, se escribía: «El sabor del cubo en agua de plata; el sabor del cubo en agua defectuosa». Si tampoco funcionaba, se tomaba raíz de alfalfa, una cuerda de una cama vieja, papel, azafrán y la parte roja de una rama de palmera; se quemaba todo junto. Después se trenzaban dos mechas de lana, se impregnaban con vinagre, se cubrían con aquellas cenizas y se colocaban en las fosas nasales.
ואי לא ליחזי אמת המים דאזלת ממזרח כלפי מערב ונפסע וניקום חד כרעא להאי גיסא וחד כרעא להאי גיסא ונישקול טינא בידיה דימינא מתותי כרעא דשמאליה ובידיה דשמאלא מתותי כרעא דימיניה וניגדול תרתי פתילתא דעמרא וניטמיש בטינא וניתיב בנחיריה
Si esto no funcionaba, el enfermo debía buscar un canal de agua que corriera de este a oeste, colocarse con una pierna a cada lado, tomar barro con la mano derecha de debajo del pie izquierdo y con la izquierda de debajo del pie derecho. Después trenzaba dos mechas de lana, las cubría con barro y las introducía en las fosas nasales.
ואי לא ליתיב תותי מרזבא ונייתו מיא ולישדו עליה ולימרו כי היכי דפסקי הני מיא ליפסוק דמיה דפלניא בר פלניתא
Si tampoco funcionaba, debía sentarse debajo de un canalón mientras otros vertían agua sobre él y decían: «Del mismo modo que cesa esta agua, que cese la sangre de fulano hijo de fulana».
לדמא דאתי מפומא בדקינן ליה בגילא דחיטתא אי סריך מריאה קאתי ואית ליה תקנתא ואי לא מכבדא קאתי ולית ליה תקנתא
Cuando una persona expulsa sangre por la boca, se la examina con una paja de trigo. Si la sangre se adhiere a la paja, procede del pulmón y puede tratarse. Si no se adhiere, procede del hígado y no tiene tratamiento.
אמר ליה רב אמי לרב אשי והאנן איפכא תנן ניטל הכבד ולא נשתייר הימנה כלום הריאה שניקבה או שחסרה אמר ליה כיון דמפומיה קאתי אימר איתמוחי איתמח
Rav Amí dijo a Rav Ashi: Aprendimos lo contrario, porque si se extirpa todo el hígado el animal muere, mientras que una perforación o pérdida parcial del pulmón puede ser compatible con la vida. Rav Ashi respondió: Puesto que la sangre sale por la boca, si procede del hígado debe ser porque este se ha deshecho completamente.
אמר מר אי מריאה קאתי אית ליה תקנתא מאי תקנתיה ליתי שבעה כוני מפירמא דסילקא ושבעה כוני פירמא דכרתי וחמשה כוני פרידא ותלתא כוני דטלפחי וכונא דכמונא וכונא דחבלי וכנגדן כנתא פטירתא וליבשיל וליכול ולישתי אבתריה שיכרא חריפא דטבת
El maestro dijo que, si la sangre procede del pulmón, existe tratamiento. ¿Cuál es? Tomar siete medidas de remolacha picada, siete de puerro picado, cinco de determinadas hierbas, tres de lentejas, una de comino, una de especias y una cantidad equivalente de carne seca. Se cocina todo, se come y después se bebe cerveza fuerte del mes de Tevet.
לככא אמר רבה בר רב הונא ליתי תומא יחידאה ונימרסיה במישחא ומילחא ונתביה אטופראי דאליונא דההוא גיסא דכייב ליה ונהדר ליה גדנפא דלישא וניזדהר לבישריה דקשי לחיורא
Para el dolor de dientes, Rabá bar Rav Huna dijo: Se toma un ajo que haya crecido solo, se machaca con aceite y sal, se coloca sobre la uña del pulgar del lado dolorido y se rodea con un borde de masa. Debe evitarse que toque directamente la carne, porque puede producir lepra.
לחינכי אמר רבי יוחנן חומתי כי ממרו ועיקרא דחומתי עדיף מממרו ונינקוט בפומיה הני לאוקומי לבשולי לייתי פארי דריש נפייא וטלפחי בעפרייהו ושובלילתא וחומרתא דכשותא ונינקוט כאמגוזא בפומיה
Para las encías, Rabí Yojanán recomendó determinadas raíces llamadas jumatí. Su raíz es mejor que sus hojas. Se mantienen en la boca. Para consolidar las encías se toman granos de la parte superior de una criba, lentejas con su tierra, trébol y una porción de lúpulo, y se mantiene en la boca una cantidad semejante a una nuez.
לאיפתוחי לינפח ליה חבריה תחלי חיורתא בגילא דחיטתא לאסוקי ליתי עפרא מטולא דבית הכסא וניגבול בדובשא וניכול דמעלי ליה
Para abrir la obstrucción, otra persona debía soplar berro blanco a través de una paja de trigo. Para curarla, se tomaba tierra de un lugar sombreado del retrete, se amasaba con miel y se comía, pues se consideraba beneficioso.
לברסם ליתי כי פיסתקא דנישדור וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא ומלי תרוודא דובשא חיורא ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא ונישלוקינהו בהדי הדדי וכי בשיל נשדור בשיל ליה כוליה ואי לא ליתי רביעתא דחלבא דעיזא חיוורתי
Para la dolencia llamada barsam se tomaba una cantidad semejante a un pistacho de nishdor, una cantidad semejante a una nuez de resina dulce, una cucharada llena de miel blanca y una medida de vino puro de Mejozá. Se hervía todo junto. Cuando el nishdor quedaba cocido, toda la mezcla estaba lista. Si esto no funcionaba, se tomaba un reviit de leche de una cabra blanca
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
14
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
גיטין ס״ט א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de julio de 2026.
