Ievamot 101b
Ievamot 101b:1
שנאמר (שיר השירים ד, ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ואידך ההוא לעיני מאי עביד ליה ההוא לכדרבא הוא דאתא דאמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא דקא נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה
Como está escrito: «Toda tú eres hermosa, amada mía, y no hay defecto en ti» (Cantar de los Cantares 4:7). ¿Y para qué utiliza la otra opinión «ante los ojos de»? Para la enseñanza de Rava: Los jueces deben ver la saliva que sale de la boca de la yevamá, pues está escrito «ante los ojos de los ancianos escupirá».
Ievamot 101b:2
ואידך נמי מיבעי ליה לכדרבא אין ה"נ ואלא הדיוטו' מנא ליה נפקא מבישראל ישראל כל דהו
¿Pero la otra opinión no necesita también el versículo para lo enseñado por Rava? Sí. Entonces, ¿de dónde deduce que bastan jueces no especializados? De la expresión «en Israel»: cualquier israelita apto.
Ievamot 101b:3
ואידך האי ישראל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני רב שמואל בר יהודה בישראל בב"ד של ישראל ולא בב"ד של גרים
¿Y qué hace la otra opinión con «Israel»? Lo necesita para lo que enseñó Rav Shemuel bar Yehudá: «En Israel» significa un tribunal de israelitas de nacimiento, no un tribunal de conversos.
Ievamot 101b:4
ואידך בישראל אחרינא כתיב ואידך מיבעי ליה לכדתניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון ובאה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל
La otra opinión dispone de otra mención de «en Israel». ¿Y cómo la interpreta la primera? Según lo enseñado: Rabí Yehudá dijo: Una vez estábamos sentados ante rabí Tarfón cuando vino una yevamá para realizar jalitzá y él nos dijo: «Responded todos: “Se ha quitado el zapato”».
Ievamot 101b:5
ואידך מונקרא נפקא
La otra opinión lo deduce de «y será proclamado».
Ievamot 101b:6
אלא מעתה וקראו שנים ודברו שנים הכי נמי לר' יהודה הרי כאן תשעה לרבנן הרי כאן שבעה
Pero entonces, si «lo llamarán» indica dos y «le hablarán» otros dos, ¿deben contarse también, de manera que según rabí Yehudá haya nueve y según los Sabios siete?
Ievamot 101b:7
ההוא מיבעי ליה לכדתניא וקראו לו ולא שלוחם ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך
Esas expresiones se necesitan para lo enseñado: «Lo llamarán»: ellos y no sus emisarios. «Le hablarán» enseña que deben aconsejarlo adecuadamente; si él es joven y ella anciana, o él anciano y ella joven, le dicen: «¿Qué tienes que ver con una joven? ¿Y con una anciana? Ve con alguien de tu edad, y no introduzcas conflictos en tu casa».
Ievamot 101b:8
אמר רבא אר"נ הלכה חליצה בשלשה הואיל וסתם לן תנא כוותיה א"ל רבא לר"נ אי הכי מיאון נמי דתנן המיאון והחליצה בשלשה
Rava dijo en nombre de Rav Najmán: La halajá es que la jalitzá requiere tres, pues la Mishná anónima sigue esa opinión. Rava preguntó a Rav Najmán: Si es así, también el rechazo matrimonial por miún debería requerir tres, ya que aprendimos que «miún y jalitzá se hacen ante tres».
Ievamot 101b:9
וכ"ת הכי נמי והתניא מיאון בית שמאי אומרים ב"ד מומחין וב"ה אומרים בב"ד ושלא בב"ד אלו ואלו מודים שצריך שלשה ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר ברבי יוסי מכשירין בשנים ואמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג
Y si afirmas que así es, hay una baraita: Beit Shamai requiere para el miún un tribunal experto; Beit Hilel admite que se haga dentro o fuera de un tribunal formal. Ambas escuelas coinciden en exigir tres. Pero rabí Yosé, hijo de rabí Yehudá, y rabí Elazar, hijo de rabí Yosé, lo validan ante dos; y Rav Yosef bar Minyumi dijo en nombre de Rav Najmán que la halajá sigue a esa pareja.
Ievamot 101b:10
התם חד סתמא והכא תרי סתמי התם נמי תרי סתמי נינהו דתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בב"ד
En aquel caso hay una sola Mishná anónima y aquí dos. Pero allí también hay dos, pues aprendimos: «Si una mujer hizo miún o jalitzá en su presencia, él puede casarse con ella, porque se considera que actuó ante un tribunal».
Ievamot 101b:11
אלא התם תרי סתמי הכא תלתא סתמי
La respuesta sería que allí hay dos Mishnayot anónimas y aquí tres.
Ievamot 101b:12
מכדי הא סתמא והא סתמא מה לי חד סתם מה לי תרי סתם מה לי תלתא אלא אמר רב נחמן בר יצחק הואיל וסתם במקום מחלוקת
Pero, puesto que todas son anónimas, ¿qué importa que sean una, dos o tres? Rav Najmán bar Yitzjak explicó: Porque aquí la enseñanza anónima aparece junto a una controversia.
Ievamot 101b:13
דתנן סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה ולא קפליג ר' יהודה ש"מ הדר ביה ר' יהודה ש"מ:
Aprendimos: La imposición de manos por ancianos y el rito de la becerra cuya nuca se rompe requieren tres, según rabí Yosé; rabí Yehudá dice que cinco. La jalitzá y el miún requieren tres, y rabí Yehudá no discrepa. Se deduce que rabí Yehudá se retractó.
Ievamot 101b:14
אמר רבא צריכי דייני למיקבע דוכתא דכתיב (דברים כה, ז) ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בחמשה כמאן כר' יהודה והא הדר ביה לפרסומי מילתא
Rava dijo: Los jueces deben fijar un lugar para el procedimiento, pues está escrito: «Su cuñada subirá a la puerta, ante los ancianos» (Deuteronomio 25:7). Rav Papa y Rav Huna, hijo de Rav Yehoshúa, efectuaron una jalitzá ante cinco. ¿Seguían a rabí Yehudá, pese a que se retractó? Lo hacían para dar publicidad al asunto.
Ievamot 101b:15
רב אשי איקלע לבי רב כהנא אמר ליה סליק מר לגבן למלויי בי חמשה אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה ואמר לי תא סק לזירזא דקני לאיצטרופי בי חמשה אמרו לו למה לי חמשה אמר להו כי היכי דליפרסם מילתא
Rav Ashi llegó a la casa de Rav Kahana, quien le dijo: «Sube con nosotros para completar cinco». Rav Kahana relató: «Yo estaba ante Rav Yehudá cuando me dijo: “Ven, sube al haz de cañas para completar el grupo de cinco”». Le preguntaron por qué necesitaba cinco, y respondió: «Para dar publicidad al asunto».
Ievamot 101b:16
רב שמואל בר יהודה הוה קאי קמיה דרב יהודה אמר ליה סק תא לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה לפרסומי מילתא אמר ליה תנינא בישראל בב"ד ישראל ולא בב"ד של גרים ואנא גר אנא
Rav Shemuel bar Yehudá se hallaba ante Rav Yehudá, quien le dijo: «Sube al haz de cañas para completar cinco y dar publicidad». Él respondió: «Aprendimos: “en Israel”, es decir, ante un tribunal de israelitas y no de conversos; yo soy converso».
Ievamot 101b:17
אמר רב יהודה כגון רב שמואל בר יהודה מפיקנא ממונא אפומיה מפיקנא ס"ד והא ע"פ שנים עדים אמר רחמנא אלא מרענא שטרא אפומיה
Rav Yehudá dijo: «Por alguien como Rav Shemuel bar Yehudá, resolvería un asunto económico basándome en su palabra». ¿Resolvería por su sola palabra? La Torá exige dos testigos. Más bien quiso decir: «Tomaría su palabra como fundamento para poner en duda la validez de un documento».
Ievamot 101b:18
אמר רבא
Rava dijo:
Ficha editorial de este texto
