Ievamot 109b
Ievamot 109b:1
ואמר רבי אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו וכתיב התם (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד: בהפרת נדרים כרבי נתן דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן
Rabí Abahu dijo que se establece una analogía mediante «perseguir»: aquí está escrito «Busca la paz y persíguela» (Salmos 34:15), y allí «Quien persigue justicia y bondad encontrará vida, justicia y honor» (Proverbios 21:21). Respecto a anular votos, la enseñanza sigue a rabí Natán: «Quien formula un voto es como si construyera un altar particular, y quien lo cumple es como si ofreciera un sacrificio sobre él».
Ievamot 109b:2
ויתרחק משלשה דברים מן המיאונין דלמא גדלה ומיחרטא בה מן הפקדונות בבר מתא דבייתיה כי בייתיה דמי מן הערבון בערבי שלציון
Debe alejarse de tres cosas: del miún, porque la menor podría crecer y arrepentirse; de aceptar depósitos de una persona de su misma ciudad, cuya casa es casi como la propia del depositario; y de ciertas garantías, en especial las de Tziyón.
Ievamot 109b:3
דא"ר יצחק מאי דכתיב (משלי יא, טו) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים ולערבי שלציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה מקבלי גרים כר' חלבו דאמר ר' חלבו קשים גרים לישראל כספחת בעור
Pues rabí Yitzjak dijo: ¿Qué significa «El que sale fiador de un extraño sufrirá daño» (Proverbios 11:15)? Una desgracia tras otra alcanzará a quienes reciben conversos indiscriminadamente, a quienes asumen ciertas garantías financieras y a quienes se aferran obstinadamente a decidir una cuestión halájica. Sobre recibir conversos, rabí Jelbo dijo: «Los conversos resultan difíciles para Israel como una afección cutánea».
Ievamot 109b:4
ערבי שלציון דעבדי שלוף דוץ תוקע עצמו לדבר הלכה דתניא רבי יוסי אומר כל האומר אין לו תורה אין לו תורה פשיטא אלא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה
Los garantes de Tziyón practican una forma de garantía que obliga directamente al pago inmediato. En cuanto a quien se obstina en asuntos de halajá, se enseñó: Rabí Yosé dice: Quien afirma «no tengo Torá», no tiene Torá. Eso es evidente. Más bien: Quien afirma «solo tengo Torá», solo tiene Torá.
Ievamot 109b:5
הא נמי פשיטא אלא דאפילו תורה אין לו מאי טעמא אמר רב פפא אמר קרא (דברים ה, א) ולמדתם ועשיתם כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה כל שאינו בעשיה אינו בלמידה
Eso también parece obvio. Se quiere decir, en realidad, que ni siquiera tiene el mérito pleno del estudio de la Torá. ¿Por qué? Rav Papa dijo: Está escrito «Aprenderéis y cumpliréis» (Deuteronomio 5:1): quien practica lo aprendido participa del verdadero aprendizaje, y quien no practica no participa de él.
Ievamot 109b:6
ואיבעית אימא לעולם כדאמריתו מעיקרא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה לא צריכא דקא מגמר לאחריני ואזלי ועבדי מהו דתימא אית ליה אגרא לדידיה קמ"ל
O, si lo prefieres, mantenemos la frase original «solo tiene Torá»: incluso si enseña a otros y ellos ponen en práctica sus enseñanzas, podría pensarse que él obtiene mérito por ello, aunque no actúe. Se enseña que no basta.
Ievamot 109b:7
ואיבעית אימא תוקע עצמו לדבר הלכה בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל
Otra explicación de «aferrarse a una decisión halájica» es la de un juez ante quien se presenta un caso, que conoce una norma y, por analogía, aplica esa norma a otro asunto, aun teniendo un maestro a quien podría consultar y sin hacerlo.
Ievamot 109b:8
דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וגו' מפחד בלילות מפחד של גיהנם שדומה ללילה:
Rabí Shemuel bar Najmani dijo en nombre de rabí Yonatán: Un juez siempre debe verse como si una espada descansara entre sus muslos y Guehinom estuviera abierta bajo sus pies, pues está escrito: «He aquí el lecho de Shelomó; sesenta valientes lo rodean, de los héroes de Israel… por temor en las noches» (Cantar de los Cantares 3:7–8): es el temor de Guehinom, que se asemeja a la noche.
Ievamot 109b:9
ר"ג אומר אם מיאנה וכו': בעא מיניה רבי אלעזר מרב מאי טעמא דר"ג משום דקסבר קידושי קטנה מיתלא תלו וכי גדלה גדלי בהדה אע"ג דלא בעל
«Rabán Gamliel dice: Si hizo miún», etc. Rabí Elazar preguntó a Rav: ¿Cuál es la razón de Rabán Gamliel? ¿Considera que el compromiso matrimonial de una menor queda en suspenso y, cuando ella crece, alcanza plena validez junto con ella, aunque no hayan tenido nuevas relaciones?
Ievamot 109b:10
או דלמא משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא
¿O considera que, cuando un hombre compromete a la hermana de su yevamá, la yevamá queda exenta y libre, pero solo si después hay relaciones con su esposa, y no si no las hay?
Ievamot 109b:11
אמר ליה היינו טעמא דר"ג משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא
Rav le respondió: Esa es la razón de Rabán Gamliel: considera que, al comprometer a la hermana de la yevamá, la yevamá queda exenta solo si hubo relaciones con la primera, no si no las hubo.
Ievamot 109b:12
אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא המקדש את הקטנה קידושיה תלויין מאי תלויין לאו כי גדלה גדלי בהדה ואע"ג דלא בעל
Rav Sheshet dijo: Estoy convencido de que Rav dijo esa enseñanza cuando estaba medio dormido, pues se enseñó: «Quien compromete matrimonialmente a una menor, sus compromisos quedan suspendidos». ¿Qué quiere decir «suspendidos»? ¿No significa que, al crecer ella, crecen en validez con ella, aunque no haya nuevas relaciones?
Ievamot 109b:13
אמר ליה רבין בריה דרב נחמן הא מילתא דקטנה מיתלא תליא וקיימא אי בעל אין אי לא בעל לא דאמרה הוא עדיף מינאי ואנא עדיפנא מיניה
Ravín, hijo de Rav Najmán, le respondió: El compromiso de la menor sigue en suspenso, y solo si hay relaciones después de crecer queda plenamente establecido; si no, no. Pues ella puede decir: «Él es mejor que yo y yo soy mejor que él».
Ievamot 109b:14
וסבר רב אי בעל אין אי לא בעל לא והא איתמר קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני
¿Pero Rav sostiene que solo se establece plenamente si hay relaciones después del crecimiento? Se dijo: Si una menor no realizó miún, creció y después se casó con otro, Rav dice que no necesita guet del segundo; Shemuel dice que sí lo necesita.
Ficha editorial de este texto
