אי לאו דעתא צילותא ולעולם חדא דעתא הוא או דלמא פשיטא ליה דדעתיה קלישתא ולאו דעתא צילותא הוא והכא היינו טעמא כיון דעתים חלים ועתים שוטה
…o no lo es, de manera que su capacidad de discernimiento es siempre del mismo tipo? ¿O considera cierto que su discernimiento es limitado y no plenamente lúcido, pero aquí la duda consiste en que unas veces está lúcido y otras veces actúa como quien carece de juicio?
למאי נפקא מינה להוציא אשתו בגט אי אמרת חדא דעתא הוא כקדושין כך גירושין
¿Qué diferencia práctica hay? La posibilidad de divorciarse de su esposa. Si su capacidad es siempre del mismo tipo, del mismo modo que contrajo matrimonio podrá divorciarse.
ואי אמרת עתים חלים ועתים שוטה קדושי מצי מקדש גרושי לא מצי מגרש מאי תיקו:
Pero si alterna períodos de lucidez y de falta de juicio, puede contraer esponsales y no puede divorciarse. ¿Cuál es la respuesta? La cuestión queda sin resolver.
נשתטית וכו': א"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומה טעם אמרו אינה מגורשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר
«Si ella perdió la razón, etc.»: Rabí Yitzjak dijo: Según la Torá, una mujer sin juicio puede ser divorciada, igual que una mujer en pleno uso de sus facultades puede ser divorciada contra su voluntad. ¿Por qué dijeron que no puede ser divorciada? Para evitar que otros se aprovechen de ella.
היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר אלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה
¿De qué situación se trata? Si sabe conservar su documento de divorcio y cuidarse a sí misma, ¿acaso otros se aprovecharían de ella? Y si no sabe conservar ni su documento ni protegerse…
דבר תורה שוטה מתגרשת והא אמר דבי רבי ינאי (דברים כד, א) ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה
…¿cómo puede decirse que según la Torá es divorciable? La escuela de Rabí Yanái enseñó sobre «Lo pondrá en su mano» (Deuteronomio 24:1): solo quien tiene capacidad jurídica para recibir el divorcio; se excluye a quien no posee esa capacidad.
ותנא דבי רבי ישמעאל (דברים כד, א) ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת
Y la escuela de Rabí Ishmael enseñó sobre «La despedirá de su casa» (Deuteronomio 24:1): se refiere a quien es despedida y no regresa; se excluye a aquella que es despedida y vuelve.
לא צריכא דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקא שלא ינהגו בה מנהג הפקר
Debe tratarse de una mujer que sabe conservar su documento de divorcio, pero no protegerse a sí misma. Según la Torá puede divorciarse porque sabe conservar el documento; los Sabios establecieron que no se la despida, para impedir que otros se aprovechen de ella.
אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה נשתטית לא יוציא וגבי דידיה לא יוציא עולמית מאי שנא הכא דקתני עולמית ומאי שנא התם דלא קתני עולמית אלא שמע מינה הא דאורייתא הא דרבנן:
Abayé dijo: El lenguaje de la Mishná también lo demuestra: respecto de ella se dice «Si perdió la razón, él no debe divorciarla»; respecto de él se dice «No podrá divorciarse jamás». ¿Por qué aquí se agrega «jamás» y allí no? Se deduce que una prohibición es de la Torá y la otra es rabínica.
א"ר יוחנן בן נורי וכו': איבעיא להו רבי יוחנן בן נורי איש פשיטא ליה ואשה קמיבעיא ליה או דלמא אשה פשיטא ליה ואיש קמיבעיא ליה
«Rabí Yojanán ben Nuri dijo, etc.»: Se preguntó: ¿Rabí Yojanán ben Nuri tenía clara la norma sobre el hombre y dudaba de la mujer, o tenía clara la de la mujer y dudaba de la del hombre?
ת"ש מדקאמרו ליה אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו ש"מ איש קמיבעיא ליה אדרבה מדקא"ל אף זו כיוצא בה ש"מ אשה קמיבעיא ליה
Ven y escucha: Como le respondieron «No es comparable el hombre que divorcia con la mujer divorciada: ella puede salir con su consentimiento o contra su voluntad, mientras que él solo puede divorciarse por voluntad propia», se deduce que dudaba del hombre. Al contrario: dado que le dijeron «También esta es un caso similar», se deduce que dudaba de la mujer.
אלא ' ר' יוחנן בן נורי לדבריהם קאמר להו לדידי כי היכי דאיש לא מצי מגרש אשה נמי לא מיגרשא אלא לדידכו מאי שנא אשה ומאי שנא איש אמרו ליה אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת:
Más bien, Rabí Yojanán ben Nuri les habló conforme a sus propios argumentos: «Según mi opinión, así como el hombre no puede divorciarse, tampoco puede divorciarse la mujer; pero según vuestra opinión, ¿por qué diferenciáis entre la mujer y el hombre?». Le respondieron: «No es comparable el hombre que divorcia con la mujer divorciada».
העיד רבי יוחנן וכו': אמר רבא מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זו מגורשת
«Rabí Yojanán testificó, etc.»: Rava dijo: Del testimonio de Rabí Yojanán ben Gudgadá se deduce que, si un hombre dice a los testigos «Mirad este documento de divorcio que voy a entregar», pero dice a la mujer «Toma este reconocimiento de deuda», el divorcio es válido.
מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעתה הכא נמי לא בעינן דעתה פשיטא
¿Acaso Rabí Yojanán ben Gudgadá no sostuvo que no se requiere el consentimiento de ella? Aquí tampoco se requiere su consentimiento. ¡Es evidente!
מהו דתימא מדא"ל כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה קמ"ל אי איתא דבטליה לעדים הוה קאמר להו ומדלא אמר לעדים לא בטליה ולא מידי והאי דקאמר הכי מחמת כיסופא הוא דקאמר להו
Podrías pensar que, al decirle «Toma este reconocimiento de deuda», anuló el documento de divorcio. Por eso se enseña que, si realmente hubiese querido anularlo, se lo habría dicho a los testigos. Como no lo hizo, no anuló nada; lo que dijo a la mujer fue por vergüenza.
רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל
Rav Yitzjak bar Bisná perdió en Shabat las llaves de la casa de estudio en la vía pública. Acudió ante Rabí Pedat, quien le dijo: «Ve…»
יבמות קי״ג ב
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
