אמר ליה תניתוה היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה מאי כשרה ומאי פסולה אילימא כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה
Le respondió con la enseñanza: si una es apta y la otra no, realiza jalitzá con la no apta y yibum con la apta. ¿«Apta» significa para cualquiera y «no apta» para los demás? Si ambas son aptas para él, ¿qué diferencia hay?
אלא לאו כשרה כשרה ליה פסולה פסולה ליה ומאי ניהו מחזיר גרושתו וקתני אם היה מייבם מייבם לכשרה
¿No significará apta para el cuñado frente a no apta, como la exesposa recuperada tras haberse casado con otro? Aun así se enseña que puede hacer yibum con la apta.
לא כשרה לעלמא פסולה לעלמא ודקאמרת כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה משום דרב יוסף דאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם
No: se trata de la aptitud respecto de otros hombres; la distinción responde a la enseñanza de Rav Yosef: nadie debe desperdiciar el agua de su pozo cuando otros la necesitan.
ת"ש המחזיר גרושתו משניסת היא וצרתה חולצת היא וצרתה ס"ד אלא אימא או היא או צרתה ולאו תרוצי קא מתרצת לה תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת
Otra baraita dice «ella y su coesposa hacen jalitzá». Eso no puede significar ambas, sino «una u otra»; pero también puede corregirse: la mujer misma hace jalitzá, mientras que su coesposa hace jalitzá o yibum.
אמר רב לילי בר ממל אמר מר עוקבא אמר שמואל צרת ממאנת אסורה למאן אילימא לאחים השתא היא גופה שריא דאמר שמואל מיאנה בזה מותרת בזה צרתה מיבעיא
Rav Lilí bar Mamel dijo en nombre de Mar Ukvá, en nombre de Shemuel: la coesposa de una menor que hizo miún está prohibida. ¿A quién? Si a los demás hermanos, ni siquiera la propia menor está prohibida, pues Shemuel dijo que puede rechazar a uno y casarse mediante yibum con otro; con más razón su coesposa estaría permitida.
אלא לדידיה ומאי שנא ממאנת דשריא לאחין דלא עבדא בהו מעשה צרה נמי לא עבדא בהו מעשה
Debe referirse al hermano a quien rechazó. Pero ¿por qué la menor queda permitida a los demás? Porque no hizo acto alguno frente a ellos; tampoco la coesposa realizó ningún acto frente a ellos.
גזירה משום צרת בתו ממאנת וצרת בתו ממאנת מי אסירא והתנן וכולן אם מתו או מיאנו צרותיהן מותרות
Se impuso una restricción por semejanza con la coesposa de la hija que hizo miún. Pero ¿está prohibida esta última? La Mishná dice que si esas mujeres mueren o hacen miún, sus coesposas están permitidas.
דמיאנה במאן אילימא דמיאנה בבעל היינו גרושה אלא לאו ביבם
¿Frente a quién hizo miún? Si frente al marido, equivaldría al divorcio; ¿no debe tratarse del cuñado?
לא לעולם בבעל ותרי גווני גירושין ומ"ש כי מיאנה בבעל דעקרינהו לנשואין
No, se trata del marido y hay dos formas distintas de ruptura. ¿Cuál es la diferencia? Cuando rechaza al marido, anula retroactivamente el matrimonio.
כי מיאנה ביבם נמי נשואין קמאי קא עקרא
Pero cuando rechaza al cuñado, ¿no anula también el matrimonio original?
משום דתני רמי בר יחזקאל דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו ביבם אסורה לאביו
Rami bar Yejezkel enseñó: si rechazó al marido, queda permitida al padre de este; si rechazó al cuñado, queda prohibida al padre.
אלמא משעת נפילה נראית ככלתו
Eso muestra que desde el fallecimiento se la consideraba como nuera respecto del padre del marido.
ה"נ משעת נפילה נראית כצרת בתו
Del mismo modo, desde ese momento se veía a la otra esposa como coesposa de su hija.
אמר רב אסי צרת אילונית אסורה שנאמר (דברים כה, ו) והיה הבכור אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת
Rav Así dijo: la coesposa de una ailonit está prohibida. «El primogénito que ella dé a luz» (Deuteronomio 25:6) excluye a la ailonit, que no puede concebir.
מתיב רב ששת שלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה בה שני מאמר
Rav Shéshet objetó: tres hermanos casados con tres mujeres sin parentesco; muere uno, y un segundo hermano realiza con su viuda el acto preliminar de compromiso llamado maamar.
ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות שנאמר (דברים כה, ה) ומת אחד מהם יבמה יבא עליה מי שעליה זיקת יבם אחד ולא זיקת שני יבמין
Después muere el segundo. Las viudas efectúan jalitzá, pero no yibum, pues «si uno de ellos muere, su cuñado se unirá a ella» se refiere a una mujer vinculada a un solo cuñado, no a dos.
וקתני עלה אמר רב יוסף זו היא צרת אשת אח מאב שאיסור נפילה גרם לה שלא מצינו בכל התורה כולה כגון זאת
Rav Yosef explicó: este es el caso de una coesposa de esposa de hermano por parte de padre, prohibida a causa de las circunstancias de la caída en yibum; no encontramos otro igual en toda la Torá.
זו היא למעוטי מאי לאו למעוטי צרת אילונית דשריא
¿Qué excluye «este es el caso»? ¿Acaso no excluye la coesposa de una ailonit, que estaría permitida?
לא למעוטי צרת אילונית דאסירא ומאי זו היא זו היא דאיסור נפילה גרם לה צרתה בעיא חליצה אילונית אפילו חליצה לא בעיא מ"ט הא דאורייתא הא דרבנן
No, excluye a la coesposa de ailonit, también prohibida: «este» indica una prohibición causada por la caída en yibum cuya coesposa necesita jalitzá; la ailonit no requiere ni jalitzá, porque la primera es prohibición rabínica y la segunda bíblica.
תנן וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות לא קשיא כאן שהכיר בה
Pero nuestra Mishná dice: si esas mujeres murieron, hicieron miún, se divorciaron o resultaron ailonit, sus coesposas quedan permitidas. No hay contradicción: aquí se sabía que ella era ailonit;
כאן שלא הכיר בה
y allí no se conocía esa condición.
דיקא נמי דקתני שנמצאו ולא קתני שהיו שמע מינה אמר רבא
La precisión es que la Mishná dice «resultaron ser» y no «eran»; esto lo confirma. Rava dijo...
יבמות י״ב א
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
