הוה אמינא מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה לימא מסייע ליה יבמתו שמתה מותר באחותה באחותה אין באמה לא
...habríamos pensado que la ziká existe solo mientras ella vive, pero se extingue al morir. Enseña que no desaparece por sí sola. ¿Podemos apoyarlo en «Si murió su yevamá, puede casarse con su hermana»? ¿Acaso eso excluye a su madre?
ה"ה דאפי' באמה ואיידי דתנא רישא אשתו שמתה מותר באחותה דוקא באחותה אבל באמה לא דהויא לה איסורא דאורייתא תנא נמי סיפא מותר באחותה
No; también la madre queda permitida según esa opinión. La mishná solo dice «hermana» para mantener el paralelismo con el caso de quien pierde a su esposa: puede casarse con la hermana, pero no con la madre, pues la Torá lo prohíbe.
מתיב רב הונא בר חייא עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר שניה נמי יבומי מייבמה ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה
Rav Huná bar Jiyá objetó: «Si hizo maamar y murió, la segunda esposa hace jalitzá, no yibum». Esto parece depender del maamar; sin él, ¿podría la segunda hacer yibum? Si hay ziká, sería coesposa —por vínculo— de la esposa del hermano que no coexistió con el menor.
אמר רבה הוא הדין דאע"ג דלא עבד בה מאמר שניה מחלץ חלצה יבומי לא מייבמה
Rabá respondió que incluso sin maamar la segunda haría jalitzá, pero no yibum.
והא דקתני מאמר לאפוקי מב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור קמ"ל
La mishná menciona el maamar para rechazar la postura de la escuela de Shamai, según la cual confiere una adquisición matrimonial completa.
איתיביה אביי שני אחין בעולם אחד ומת אחד מהן בלא ולד ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה
Abayé objetó con una enseñanza: Había dos hermanos vivos; uno murió sin hijos y el segundo se disponía a realizar maamar con la viuda. Antes de hacerlo nació un hermano más y luego murió el segundo. La primera queda exenta por la prohibición del hermano que no coexistió con él; la segunda puede hacer jalitzá o yibum. Si hay ziká, ¿no sería también coesposa de la primera por ese vínculo?
הא מני ר"מ היא דאמר אין זיקה ומי סבירא ליה לרבי מאיר אין זיקה והתנן ארבעה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואין האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות
Se responde: esa es la opinión de rabí Meir, que niega la ziká. Pero ¿acaso rabí Meir la niega? Una mishná dice: «Cuatro hermanos: dos casados con dos hermanas. Si mueren ambos casados, las hermanas hacen jalitzá, pero no yibum».
ואי ס"ד סבר ר"מ אין זיקה הני מתרי בתי קאתיין האי לייבם חדא והאי לייבם חדא
Si rabí Meir negara la ziká, cada viuda vendría de una casa distinta: uno podría hacer yibum con una y el otro con la otra.
לעולם אין זיקה משום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין דדלמא אדמייבם חד מיית אידך וקא בטלת מצות יבמין
En realidad, niega la ziká, pero prohíbe frustrar la mitzvá del yibum: quizá muera un hermano mientras el otro realiza yibum, anulando la posibilidad del segundo.
ואי אין זיקה תיבטל דהא ר"ג אמר אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין
Pero si no hay ziká, ¿por qué preocuparse de anular la mitzvá? Rabán Gamliel también niega la ziká y permite que se pierda la oportunidad de yibum.
דתנן ר"ג אומר אם מאנה מאנה ואם לא מאנה תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה
Según la mishná, Rabán Gamliel dijo: «Si la menor rehúsa el matrimonio, lo rehúsa; si no, esperará a alcanzar la mayoría de edad, y la otra saldrá exenta por ser hermana de la esposa».
אמר ליה דרבן גמליאל אדרבי מאיר קרמית לא הכי קאמרינן ר"מ חייש אפי' לספיקא ר"ג אפילו לודאי לא חייש דלמא מאן דלא חייש אפי' לודאי לא חייש ומאן דחייש אפי' לספיקא חייש
Le respondieron: «¿Contrapones a Rabán Gamliel con rabí Meir?». Lo que planteamos es que rabí Meir se preocupa incluso por una posibilidad, mientras Rabán Gamliel no se preocupa ni por una certeza. Es posible que quien no se preocupa ni ante lo cierto tampoco lo haga ante lo dudoso, y que quien se preocupa aun ante la duda lo haga siempre.
א"ל אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דתנן
Abayé dijo a Rav Yosef: «La enseñanza de Rav Yehudá corresponde a Shemuel». Porque aprendimos:
יבמות י״ח א
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
