ר' שמעון אומר ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה כנסה ומת ואח"כ נולד לו אח או שנולד לו אח ואח"כ כנסה ומת שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום
«Rabí Shimón dice que la unión o jalitzá de una exime a su coesposa. Si se hizo jalitzá con la que recibió maamar, su coesposa no queda exenta. Si el segundo la tomó por esposa, murió y entonces nació otro hermano; o nació el hermano, luego la tomó y murió: ambas quedan exentas de jalitzá y yibum».
כנסה ונולד לו אח ואח"כ מת שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום דברי ר"מ ור' שמעון אומר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור מייבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה
«Si la tomó por esposa, luego nació el tercer hermano y más tarde murió, ambas están exentas de jalitzá y yibum»: así opina rabí Meir. Rabí Shimón dice: «Como el recién nacido encontró la unión permitida y nunca estuvo prohibida para él, puede hacer yibum o jalitzá con cualquiera».
הא בבא דסיפא למאן קתני לה אילימא לר' מאיר קתני לה מכדי לא שני ליה לרבי מאיר בין ייבם ואח"כ נולד בין נולד ואח"כ ייבם לערבינהו ולתנינהו
¿Para quién se incluyó ese último caso? Si fuera para rabí Meir, que no distingue entre nacimiento antes o después del yibum, se habría podido combinar ambos casos en uno.
אלא לאו רבי שמעון ובייבם ואח"כ נולד פליג בנולד ואחר כך ייבם לא פליג ש"מ
Por tanto, se incluyó por rabí Shimón: discrepa cuando primero se hizo yibum, no cuando primero nació el hermano. Así se concluye.
אמר מר עמד השני לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד לו אח ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת מאי עמד ומאי לא הספיק אי עבד עבד ואי לא עבד לא עבד
Se enseñó que el segundo «se disponía a hacer maamar, pero no alcanzó a hacerlo» antes del nacimiento del tercer hermano. ¿Qué significan esas expresiones? O lo hizo o no lo hizo.
אלא עמד מדעתה ולא הספיק מדעתה אלא בעל כרחה ודלא כרבי דתניא העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה ר' אומר קנה וחכ"א לא קנה
La explicación es que quiso hacerlo con el consentimiento de ella, pero no llegó a realizarlo de forma consentida, sino contra su voluntad. Esto contradice a Rabí: según una baraita, Rabí considera válido el maamar hecho sin consentimiento de la yevamá, y los sabios no.
מ"ט דר' גמר מביאה דיבמה מה ביאה דיבמה בעל כרחה אף קדושין דיבמה בעל כרחה ורבנן גמרי מקדושין דעלמא מה קדושין דעלמא מדעתה אף קדושין דיבמה מדעתה
Rabí compara el maamar con la unión sexual del yibum, que puede producir el efecto jurídico sin consentimiento; los sabios lo comparan con los kidushín ordinarios, que exigen consentimiento de la mujer.
במאי קמיפלגי מר סבר מילי דיבמה ממילי דיבמה הוה ליה למילף ומר סבר מילי דקדושין ממילי דקדושין הוה ליה למילף
Discrepan sobre qué analogía usar: uno considera que las reglas de la yevamá se aprenden de otras reglas de la yevamá; los otros, que las reglas de los kidushín se aprenden de los kidushín ordinarios.
עשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח או שנולד לו אח ואח"כ עשה בה מאמר ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה חולצת ולא מתייבמת ר"ש אומר ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה
Sobre el caso de maamar antes o después de nacer el hermano, seguido de muerte, los sabios dicen: la primera queda exenta, la segunda hace jalitzá y no yibum; rabí Shimón afirma que la unión o jalitzá de una exime a su coesposa.
ר"ש אהייא קאי אילימא אנולד לו אח ואח"כ עשה בה מאמר הא אמרת בנולד ולבסוף ייבם לא פליג ר"ש אלא אעשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח
¿A qué supuesto se refiere rabí Shimón? No al nacimiento previo al maamar, pues allí no discrepa; se refiere al maamar previo al nacimiento.
חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה מ"ט משום דהואי צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי
¿Por qué la jalitzá con quien recibió maamar no libera a la coesposa? Porque la segunda es coesposa con certeza, mientras el estatus de la mujer del maamar es dudoso; lo dudoso no elimina lo cierto.
יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר מאי טעמא דר"ש מ"ט דר"ש כדאמר טעמא הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור
Rav Menashé bar Zevid estaba ante Rav Huná y preguntaba cuál era el fundamento de rabí Shimón. Pero él mismo lo explicó: «El hermano nació cuando ya encontraba a la mujer permitida, sin ningún instante previo de prohibición».
אלא מאי טעמא דרבנן אמר קרא ולקחה לו לאשה ויבמה עדיין יבומים הראשונים עליה אלא הא דתנן כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ואמר רבי יוסי בר חנינא מלמד
¿Cuál es, entonces, la razón de los sabios? El versículo dice: «La tomará por esposa y cumplirá el yibum con ella»; la obligación original de yibum continúa vinculada a ella. Pero una mishná dice: «Una vez tomada, es su esposa a todos los efectos»; y rabí Yosé bar Janiná explicó que esto enseña...
יבמות י״ט ב
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
