Ievamot 22a
Ievamot 22a:1
הנך תרתי דדמיין להדדי כחדא חשיב להו והא שיתסרי והא מכל מקום לדידי חזיין לן דכתיבן לאיסורא אמר ליה וליטעמיך אי הוה כתיב להיתירא מי הוות סמכת עלייהו דמר בריה דרבנא מי חתים עלייהו השתא נמי דכתיב לאיסורא לאו מר בריה דרבנא חתים עלייהו
«Esas dos categorías similares podrían contarse como una, sumando dieciséis; además, yo mismo vi que figuraban como prohibidas». Le respondieron: «Si hubieran figurado como permitidas, ¿te habrías fiado? ¿Acaso Mar, hijo de Rabana, las firmó? Tampoco ahora, aunque figuren como prohibidas, tenemos su firma».
Ievamot 22a:2
תני דבי רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו ושבבן אשתו ושבבת אשתו שניה רביעי שבחמיו ושבחמותו שניה
En la escuela de rabí Jiyá se enseñó: la tercera generación descendiente por hijo, hija, hijastro e hijastra se considera parentesco secundario; también la cuarta generación ascendente por suegro o suegra.
Ievamot 22a:3
א"ל רבינא לרב אשי מאי שנא למעלה דקחשיב לה לאשתו ומאי שנא למטה דלא קחשיב לה לאשתו למעלה דאיסורא מכח אשתו קא אתי חשיב לה למטה דאיסורא לאו מכח אשתו קאתי לא קחשיב לה
Ravina preguntó a Rav Ashi por qué, al enumerar las generaciones ascendentes, se incluye a la esposa, mientras en las descendentes no. Respondió que arriba la prohibición deriva del matrimonio con la esposa; abajo, no depende de la esposa.
Ievamot 22a:4
והא בן אשתו ובת אשתו דאיסורא מכח אשתו קאתי ולא חשיב לה איידי דתנא שלשה דורות למטה דידיה ולא חשבה תנא נמי ג' דורות למטה דידה ולא חשבה
Pero el hijo y la hija de la esposa sí están prohibidos por razón de ella y tampoco aparecen. La respuesta es que, al omitir las tres generaciones inferiores propias, se omitieron igualmente las de la esposa.
Ievamot 22a:5
א"ל רב אשי לרב כהנא שניות דבי רבי חייא יש להן הפסק או אין להם הפסק
Rav Ashi preguntó a Rav Kahaná si las prohibiciones secundarias de rabí Jiyá tienen límite generacional.
Ievamot 22a:6
ת"ש דאמר רב ד' נשים יש להם הפסק ותו לא דלמא כי קאמר רב לההיא מתניתא ת"ש שלישי ורביעי שלישי ורביעי אין טפי לא דלמא משלישי ואילך מרביעי ואילך
Rav dijo que solo cuatro categorías tienen límite. Tal vez se refería exclusivamente a su baraita. Pero aquí se dice «tercera» y «cuarta» generación. Tal vez significa «de la tercera en adelante» y «de la cuarta en adelante».
Ievamot 22a:7
אמר ליה רבא לרב נחמן חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר בעו במערבא גזרו שניות בגרים או לא גזרו שניות בגרים
Ravá dijo a Rav Najmán: «Mira al sabio llegado del oeste que cuenta que allí preguntaron si se aplican los parentescos secundarios a los conversos».
Ievamot 22a:8
אמר ליה השתא ומה ערוה גופה אי לאו שלא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה לא גזרו בהו רבנן שניות מיבעיא
Respondió: «Ni siquiera las prohibiciones de parentesco de la propia Torá se aplicarían a los conversos en ciertos casos, si no fuera por el decreto de evitar que se dijera que pasan de una santidad más estricta a otra más laxa. ¡Con mayor razón no se imponen los parentescos secundarios!».
Ievamot 22a:9
אמר רב נחמן גרים הואיל ואתו לידן נימא בהו מלתא אחין מן האם לא יעידו ואם העידו עדותן עדות אחין מן האב מעידין לכתחלה אמימר אמר אפילו אחין מן האם נמי מעידין לכתחלה
Rav Najmán agregó: «Ya que hablamos de conversos, diremos algo más: dos hermanos de madre convertidos no deben testificar juntos; si lo hacen, su testimonio vale. Dos hermanos solo de padre pueden testificar juntos desde un principio». Ameimar dijo que incluso los hermanos de madre pueden hacerlo desde el principio.
Ievamot 22a:10
ומ"ש מעריות ערוה לכל מסורה עדות לבית דין מסורה וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:
¿Por qué se distingue del derecho matrimonial? Porque las prohibiciones matrimoniales conciernen a todos, mientras el testimonio está controlado por el tribunal. Además, un converso es jurídicamente como un recién nacido.
Ievamot 22a:11
מתני׳ מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום ואחיו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן העובדת כוכבים מי שיש לו בן מכל מקום פוטר אשת אביו מן היבום וחייב על מכתו ועל קללתו ובנו לכל דבר חוץ ממי שיש לו בן מן השפחה ומן העובדת כוכבים:
MISHNÁ. Quien tiene un hermano, cualquiera que sea su condición, hace que la viuda de ese hermano quede sujeta al yibum; es su hermano a todos los efectos. Se excluye al hermano nacido de una esclava o una gentil. Quien tiene un hijo, cualquiera que sea su condición, exime a la viuda de su padre del yibum; está sujeto a las leyes sobre golpear o maldecir al padre y es su hijo en todo, salvo si nació de una esclava o una gentil.
Ievamot 22a:12
גמ׳ מכל מקום לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי ממזר פשיטא אחיו הוא מהו דתימא לילף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן כשרין ולא פסולין אף כאן כשרין ולא פסולין קמ"ל
GUEMARÁ. ¿Qué incluye «cualquiera que sea su condición»? Rav Yehudá dijo: incluso un mamzer. Podría parecer evidente que es su hermano; sin embargo, podríamos haber comparado la palabra «hermandad» con los hijos de Jacob y exigir hermanos de linaje apto. Por eso se enseña lo contrario.
Ievamot 22a:13
ואימא הכי נמי כיון דלענין יבום מיפטר נפטר
¿Por qué no aplicar aquella exclusión? Porque, si su existencia puede eximir a una viuda del yibum, también puede crear...
Ficha editorial de este texto
