Ievamot 30a
Ievamot 30a:1
מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
MISHNÁ. Tres hermanos: dos casados con dos hermanas y el tercero con una mujer no emparentada. Muere uno de los casados con hermanas; el tercero hace yibum con su viuda y después muere. La primera esposa queda exenta por ser hermana de la esposa del hermano sobreviviente, y la segunda queda exenta como coesposa. Si el tercero solo hizo maamar y murió, la esposa no emparentada hace jalitzá, pero no yibum.
Ievamot 30a:2
גמ׳ טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מייבמה אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה ואפילו בחד אחא:
GUEMARÁ. Parece que solo se exige jalitzá porque hizo maamar; de no haberlo hecho, la esposa no emparentada podría hacer yibum. Rav Najmán dedujo que no existe ziká, ni siquiera cuando hay un único cuñado.
Ievamot 30a:3
מתני' שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
MISHNÁ. Tres hermanos: dos casados con dos hermanas y un tercero con una mujer sin parentesco. Muere este último; uno de los casados con una hermana hace yibum con su viuda y después muere. La primera de sus esposas queda exenta por ser hermana de la mujer del hermano sobreviviente; la otra, como coesposa. Si solo hizo maamar con la viuda no emparentada y murió, ella hace jalitzá, pero no yibum.
Ievamot 30a:4
גמ' הא תו למה לי היינו הך השתא ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית אמרת נכרית אסורה הכא דנכרית הויא צרה לאחות אשה לא כ"ש
GUEMARÁ. ¿Por qué repetir un caso equivalente? Si en el anterior, cuando la hermana era coesposa de la mujer sin parentesco, esta quedaba prohibida, con mayor razón aquí, donde la no emparentada es coesposa de la hermana.
Ievamot 30a:5
תנא הך תנא ברישא והך חזיא להתירא ושריא והדר חזיא לאיסורא
El redactor enseñó primero este segundo caso. El otro presenta una situación inicialmente apta para yibum y permitida, que después pasa a estar prohibida.
Ievamot 30a:6
ואיידי דחביבה ליה אקדמה ומשנה לא זזה ממקומה:
Como prefería ese caso, lo adelantó en la redacción, y la mishná conservó el orden adoptado.
Ievamot 30a:7
מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
MISHNÁ. Tres hermanos: dos casados con dos hermanas y otro con una mujer no emparentada. Muere uno de los casados con hermanas; el tercero hace yibum con su viuda. Luego muere la esposa del segundo hermano y, después, el tercero. La viuda queda prohibida para siempre al sobreviviente, porque hubo un momento en que no podía hacer yibum con ella.
Ievamot 30a:8
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה (דברים כה, ה) יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה מאי קמ"ל תנינא הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת
GUEMARÁ. Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: «Toda yevamá respecto de la cual, al quedar sujeta, no se puede decir 'su cuñado se unirá a ella' (Deuteronomio 25:5) queda prohibida como la esposa de un hermano que dejó hijos». ¿Qué añade? Ya lo enseña la mishná: una prohibición temporal se mantiene para siempre.
Ievamot 30a:9
מהו דתימא הני מילי היכא דלא איחזיא לה בנפילה ראשונה אבל היכא דאיחזיא לה בנפילה ראשונה אימא תישתרי קמ"ל
Podríamos limitar la regla a una mujer que no era apta para yibum desde la primera muerte; pero si fue apta en ese primer momento, quizá volvería a permitirse. La enseñanza excluye esa posibilidad.
Ievamot 30a:10
הא נמי תנינא שני אחין נשואים שתי אחיות מת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת
Pero ya aprendimos que, de dos hermanos casados con hermanas, si muere uno y después muere la esposa del sobreviviente, la primera viuda queda prohibida para siempre, porque hubo un momento de impedimento.
Ievamot 30a:11
מהו דתימא התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא לגמרי אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי אימא מיגו דחזיא להאי נשוי נכרית חזיא נמי להאי קמ"ל:
Podríamos pensar que en aquel caso la mujer quedó completamente excluida de la casa familiar; aquí, en cambio, aún era apta para el hermano casado con una mujer sin parentesco, de modo que quizá también recuperaría su aptitud respecto del otro. Se enseña que no.
Ievamot 30a:12
מתני׳ שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות:
MISHNÁ. Tres hermanos, dos casados con hermanas y uno con una mujer no emparentada. Uno de los primeros divorcia a su esposa; luego muere el tercero, el divorciado hace yibum con su viuda y también muere. Este es el caso de la regla: cuando las mujeres prohibidas murieron o fueron divorciadas, sus coesposas quedan permitidas.
Ievamot 30a:13
גמ׳ טעמא דגירש ואחר כך מת אבל מת ואחר כך גירש אסורה אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה אפילו בתרי אחי
GUEMARÁ. Solo si el divorcio ocurrió antes de la muerte del tercer hermano; si la muerte fue anterior, la coesposa queda prohibida. Rav Ashi dedujo que hay ziká incluso cuando existen dos hermanos.
Ievamot 30a:14
ולרב אשי קשיא דרב נחמן אמר לך רב אשי ה"ה דאף על גב דלא עבד בה מאמר נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה והא דקתני מאמר לאפוקי ב"ש דאמרי מאמר קונה
¿No contradice esto Rav Najmán? Rav Ashi respondería que, incluso sin maamar, la mujer no emparentada habría necesitado jalitzá y no yibum. La mishná menciona el maamar únicamente para rechazar a Shamai, que lo considera una adquisición matrimonial...
Ficha editorial de este texto
