כולהו נמי מדרשא אתו נהי דלענין ייבום אתיין מדרשא עיקר איסורייהו בהדיא כתיב בהו בתו עיקר איסורא מדרשא
¿Acaso las demás no se derivan también interpretativamente? Aunque sus efectos respecto del yibum se aprenden mediante exégesis, sus prohibiciones básicas están escritas expresamente; la de la hija, en cambio, se deduce interpretativamente.
דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא (ויקרא יח, י) הנה (ויקרא יח, יז) הנה
Como dijo Rava: Rav Yitzjak bar Avdimi me explicó que se relaciona la palabra «hená» de Levítico 18:10 con «hená» de Levítico 18:17;
אתיא (ויקרא יח, יז) זמה (ויקרא כ, יד) זמה
y «zimá» de Levítico 18:17 con «zimá» de Levítico 20:14.
השתא דאמרת כל מלתא דאתיא מדרשא חביבא ליה ליתני לאחות אשה לבסוף איידי דאיירי באיסור אחוותא תנא אחות אשתו
Si lo deducido mediante exégesis le es tan querido, ¿por qué no ubicar a la hermana de la esposa al final? Como hablaba de prohibiciones entre hermanas, la incluyó allí.
וליתנייא להאי בבא לבסוף אלא תנא קורבי קורבי נקט תנא בתו ובת בתו ובת בנו דקרובי עצמו
¿Y por qué no colocar todo ese grupo al final? Porque el tanna agrupó los parentescos: hija, nieta por hija y nieta por hijo, familiares propios del hombre.
ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידיה תנא נמי שלשה דורות למטה דידה ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידה תנא שלשה דורות למעלה דידה
Tras enumerar tres generaciones descendientes de él, enumeró tres generaciones descendientes de su esposa; y después tres generaciones ascendientes de ella.
ותנא אחותו ואחות אמו דקרובי עצמו ואיידי דאיירי באיסור אחוה תנא אחות אשתו ובדין הוא דליקדמה לכלתו מקמי אשת אחיו שלא היה בעולמו דלא משום קורבא הוא דאסירא אלא איידי דאיירי באיסור אחוה תנא אשת אחיו שלא היה בעולמו והדר תנא כלתו
Incluyó a su hermana y a la hermana de su madre, sus propias parientes; al tratar la hermandad, añadió a la hermana de su esposa. Habría correspondido mencionar a la nuera antes que a la esposa del hermano que nunca vivió a su tiempo, pues esta última no está prohibida por parentesco propio; pero, al hablar de hermanos, la incluyó y dejó la nuera al final.
ומאי איריא דתנא פוטרות ליתני אוסרות אי תנא אוסרות הוה אמינא אסור לייבם אבל מיחלץ חלצה קמ"ל
¿Por qué dice «eximen» y no «prohíben»? Si dijera «prohíben», pensaríamos que el yibum está vedado pero que todavía se efectúa jalitzá; por eso enseña «eximen».
וליתני אסורה לחלוץ מאי קעביד אלמה לא אם אתה אומר חולצת מתייבמת
¿Y por qué no decir «está prohibida para jalitzá»? ¿Qué diferencia habría? Porque si dices que realiza jalitzá, también podrías admitir el yibum.
כיון דבמקום מצוה הוא דאסירה צרה ושלא במקום מצוה שריא משום הכי תני פוטרות
Como la coesposa está prohibida precisamente cuando hay obligación de yibum, pero se permite fuera de ese supuesto, el tanna utiliza «eximen».
ומאי איריא דתני מן החליצה ומן הייבום ליתני מן הייבום לחודיה אי תנא מן הייבום הוה אמינא מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה קמ"ל כל העולה לייבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה
¿Por qué enseña «de jalitzá y de yibum» y no solo «de yibum»? Si mencionara únicamente el yibum, pensaríamos que hace jalitzá, pero no yibum. Enseña así la regla: quien está sujeta al yibum está sujeta a jalitzá; quien no está sujeta al yibum tampoco lo está a jalitzá.
וליתני מן הייבום ומן החליצה א"נ מן החליצה לחודה אבא שאול היא דאמר מצות חליצה קודמת למצות ייבום
¿Y por qué no mencionar primero yibum y después jalitzá, o solo jalitzá? Sigue a Abba Shaúl, quien dice que el precepto de jalitzá precede al de yibum.
מנינא דרישא למעוטי מאי ומנינא דסיפא למעוטי מאי
¿Qué excluye el número mencionado al principio, y qué excluye el del final?
יבמות ג׳ א
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
