Ievamot 66a:1
אחוותא
...sus hermanas.
אחוותא
...sus hermanas.
ולא מיפקדי והאמר רב אחא בר רב קטינא א"ר יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין אמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה:
¿No están las mujeres obligadas? Rav Ajá bar Rav Katiná contó en nombre de rabí Yitzjak que una mujer mitad esclava y mitad libre fue liberada por orden de los sabios contra la voluntad del amo. Rav Najmán bar Yitzjak aclaró que se debió al abuso que los hombres hacían de ella, no a la obligación de procrear.
הדרן עלך הבא על יבמתו
Concluimos el capítulo «El que tiene relaciones con su yevamá».
מתני׳ אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה עבדי צאן ברזל יאכלו
Mishná: si una viuda prohibida a un kohén gadol, o una divorciada o jalutzá prohibida a un kohén ordinario, aporta al matrimonio esclavos de tipo melog y esclavos de tipo tzon barzel, los primeros no comen terumá y los segundos sí.
ואלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אע"פ שהוא חייב במזונותן הרי אלו לא יאכלו בתרומה ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה
Los esclavos melog son aquellos cuyas pérdidas o ganancias corresponden a la mujer: aunque el esposo los mantenga, no comen terumá. Los de tzon barzel son aquellos por cuyas pérdidas o ganancias responde el marido; por asumir su responsabilidad, pueden comer terumá.
בת ישראל שניסת לכהן והכניסה לו עבדים בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו יאכלו בתרומה ובת כהן שניסת לישראל והכניסה לו עבדים בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו לא יאכלו בתרומה:
Si una israelita se casa lícitamente con un kohén y aporta esclavos de ambas categorías, todos pueden comer terumá. Si una hija de kohén se casa con un israelita y aporta esclavos de ambas categorías, ninguno puede comerla.
גמ׳ ועבדי מלוג לא יאכלו בתרומה אמאי להוי כקנינו שקנה קנין דתניא מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר (ויקרא כב, יא) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו
Guemará: ¿por qué los esclavos melog no comen? Deberían considerarse «la propiedad adquirida por su propiedad», pues se enseñó que los esclavos que compra un kohén comen terumá: «Cuando un kohén adquiera una persona con su dinero, comerá de ella» (Levítico 22:11).
ומנין לאשה שקנתה עבדים ועבדיו שקנו עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו קנינו שקנה קנין אוכל
¿Y de dónde que también coman los esclavos adquiridos por su esposa o por sus propios esclavos? Del mismo versículo: incluso la propiedad comprada por su propiedad está incluida.
כל האוכל מאכיל כל שאין אוכל אינו מאכיל
Se responde: quien tiene derecho a comer permite que otros coman; quien no lo tiene, no puede habilitarlos.
ולא והרי ערל וכל הטמאים שאינן אוכלין ומאכילין התם פומייהו כאיב להו
Pero un incircunciso o una persona ritualmente impura no comen y, sin embargo, hacen comer a sus esclavos. Allí se trata de una impedimento personal temporal, como si les doliera la boca.
והרי ממזר שאין אוכל ומאכיל
Y también un mamzer puede habilitar a otro, aunque él mismo no coma.
אמר רבינא קנין אוכל קאמר קנין אוכל מאכיל שאינו אוכל אינו מאכיל
Raviná aclaró que la regla se refiere a propiedad que come terumá: solo la propiedad con ese derecho puede habilitar a otra; la que carece de él no.
ורבא אמר מדאורייתא מיכל אכלי ורבנן הוא דגזרי בהו כדי שתאמר אני איני אוכלת עבדי אינן אוכלין זונה היא אצלו הלכך אתי לאפוקה
Rabá dijo: por la Torá esos esclavos podrían comer, pero los sabios lo prohibieron para que la mujer pensara: «Yo no como y mis esclavos tampoco; para él soy una zoná», y así el esposo se vea impulsado a divorciarse de ella.
רב אשי אמר גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה
Rav Ashí dijo: es un decreto preventivo para que la mujer no siga dándoles terumá después de la muerte del esposo.
אלא מעתה בת ישראל שנשאת לכהן לא תאכיל גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה
Si es así, ¿por qué no prohibir también a toda israelita casada con un kohén que alimente a sus esclavos, por temor a que continúe haciéndolo tras la muerte de él?
אלא אמר רב אשי באלמנה כהנת דאתיא לאורויי מעיקרא אכלי בתרומה דבי נשא אינסבי ליה להאי אכלי בתרומה דגבראי והשתא הדרי לי למילתיה קמייתא ולא ידעה דמעיקרא לא שויתה לנפשה חללה השתא שויתה לנפשה חללה
Rav Ashí precisó que habla de una viuda hija de kohén. Podría pensar: «Primero mis esclavos comían de la terumá de la casa paterna; después comieron por mi esposo; ahora vuelvo a la situación anterior», ignorando que al casarse con alguien prohibido para ella quedó descalificada como jalalá.
תינח אלמנה כהנת אלמנה בת ישראל מאי איכא למימר באלמנותה לא פליגי רבנן
Esto explica a la viuda hija de kohén, pero no a una viuda israelita. Los sabios no establecieron distinciones entre distintos tipos de viudas.
איתמר המכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן הדין עם מי רב יהודה אמר
Se debatió: una mujer aporta bienes valorados en dinero a su marido. Ella dice «recuperaré los objetos» y él «te pagaré su valor». ¿Quién tiene razón? Rav Yehudá sostuvo...
יבמות ס״ו א
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.