Ievamot 66b:1
הדין עמה ור' אמי אמר הדין עמו
...que ella tiene razón; rabí Amí sostuvo que él tiene razón.
הדין עמה ור' אמי אמר הדין עמו
...que ella tiene razón; rabí Amí sostuvo que él tiene razón.
רב יהודה אמר הדין עמה משום שבח בית אביה דידה הוי ר' אמי אמר הדין עמו כיון דאמר מר אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל וחייב באחריותן יאכלו אמר רב ספרא מי קתני והן שלו הואיל וחייב באחריותן קתני ולעולם לאו דידיה נינהו
Rav Yehudá permite a la esposa recuperar los objetos por el honor de su familia de origen. Rabí Amí considera que, si el esposo asumió las pérdidas y ganancias y la responsabilidad patrimonial, son suyos. Rav Safrá observa que el texto solo dice que él asume responsabilidad, no que sea su propietario.
וכל היכא דחייב באחריותן אכלי בתרומה והתנן ישראל ששכר פרה מכהן הרי זה יאכילנה כרשיני תרומה כהן ששכר פרה מישראל אע"פ שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה
¿Siempre que alguien responde por un bien tiene este derecho a la terumá? Una Mishná enseña que un israelita que alquila una vaca a un kohén puede alimentarla con forraje de terumá, mientras que un kohén que alquila una vaca a un israelita no, aunque la mantenga.
ותסברא נהי נמי דמחייב בגנבה ואבדה באונסיה בכחשה ובנפחת דמיה מי מיחייב הא לא דמיא אלא לסיפא ישראל ששם פרה מכהן לא יאכילנה כרשיני תרומה אבל כהן ששם פרה מישראל יאכילנה כרשיני תרומה
Pero en un arrendamiento el arrendatario responde por robo y pérdida, no necesariamente por accidente, adelgazamiento o depreciación. El caso se parece más al de una vaca entregada mediante tasación: si un israelita recibe una vaca tasada de un kohén no puede darle forraje de terumá; si un kohén recibe una vaca tasada de un israelita, sí.
יתיב רבה ורב יוסף בשילהי פרקיה דרב נחמן ויתבי וקאמרי תניא כותיה דרב יהודה ותניא כותיה דרבי אמי תניא כותיה דר' אמי עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש אבל לא לאשה
Rabá y Rav Yosef dijeron al término de la clase de Rav Najmán: hay una baraita favorable a Rav Yehudá y otra favorable a rabí Amí. En favor de Amí: los esclavos tzon barzel quedan libres si el hombre les causa pérdida de diente u ojo, pero no si se lo causa la mujer.
תניא כותיה דרב יהודה המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו אם רצה הבעל למכור לא ימכור מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רשב"ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות
En favor de Rav Yehudá: el esposo no puede vender los bienes valorados que la mujer aportó, ni siquiera los bienes que él mismo aportó para ella. En un caso en que ambos vendieron bienes para mantenerse, Rabán Shimón ben Gamliel dictaminó que el esposo podía recuperarlos de los compradores.
אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב יהודה א"ל רבא לרב נחמן והתניא כותיה דר' אמי אע"ג דתניא כותיה דר' אמי מסתברא טעמא דרב יהודה משום שבח בית אביה
Rabá dijo en nombre de Rav Najmán que la halajá sigue a Rav Yehudá. Preguntó por qué, si hay una baraita favorable a rabí Amí. Rav Najmán respondió que, a pesar de ello, la razón de Rav Yehudá es convincente por el honor de la familia de origen.
ההיא איתתא דעיילה ליה לגברא איצטלא דמילתא בכתובתה שכיב שקלוה יתמי ופרסוה אמיתנא
Una mujer había aportado un manto de seda a su ketubá. Cuando el esposo murió, los huérfanos tomaron el manto y lo extendieron sobre el cadáver.
אמר רבא קנייה מיתנא אמר ליה נאנאי בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא והאמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב יהודה אמר ליה מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא וכיון דמחוסר גוביינא ברשותיה קאי
Rabá dijo que el difunto lo adquirió [para su uso funerario]. Naanai preguntó a Rav Kahaná cómo concordaba con la regla de Rav Yehudá. Este respondió que Rav Yehudá admite que, mientras no se haya efectuado el cobro de la ketubá, el objeto permanece bajo el dominio del esposo.
רבא לטעמיה דאמר רבא הקדש חמץ
Rabá sigue su propia doctrina sobre bienes consagrados, jametz...
יבמות ס״ו ב
10 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.