מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין
...solo puede llegar a ser viuda o divorciada de quien es jurídicamente capaz de casarse con ella. Quedan excluidos un no judío o un esclavo, respecto de quienes no existe ese matrimonio.
אשכחן כהנת לויה וישראלית מנא לן כדאמר ר' אבא אמר רב בת ובת ה"נ בת ובת
Ya lo sabemos de la hija de kohén. ¿De dónde se incluyen levitas e israelitas? De la repetición «hija» y «e hija», como explicó Rav Abá en nombre de Rav.
כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי אפילו תימא רבנן כולה ובת קרא יתירא הוא
¿Sigue esto a rabí Akiva, que interpreta la vav? Incluso según los demás sabios: toda la expresión «e hija» sobra y permite la deducción.
ואימא מי שיש לו אלמנות וגירושין בה כי לית ליה זרע קאכלה כי אית ליה זרע לא אכלה מי שאין לו אלמנות וגירושין בה אע"ג דאית ליה זרע נמי תיכול
¿Por qué no interpretar que, si se unió a quien puede ser su marido y después quedó viuda o divorciada, come solo cuando no dejó descendencia; en cambio, si se unió con alguien que no puede ser su marido, come aunque haya tenido descendencia de él?
אם כן רבויי לויה וישראלית למה לי
Si así fuera, ¿para qué necesitaríamos incluir expresamente a las levitas e israelitas?
ולרבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ומאי כי תהיה לאיש זר כי תיבעל אלמנה וגרושה למה לי
Y según rabí Akiva, quien sostiene que los kidushín no tienen efecto entre personas unidas por una prohibición negativa, ¿cómo interpreta «cuando sea de un hombre extraño»? Como «cuando tenga relaciones con él». ¿Y por qué el versículo menciona viuda y divorciada?
אלמנה להחמיר עליה וגרושה להקל עליה וצריכא דאי אשמעינן אלמנה אלמנה הוא דכי לית לה זרע אכלה משום דחזיא לכהונה אבל גרושה דלא חזיא לכהונה אימא אע"ג דלית לה זרע לא אכלה ואי אשמעינן גרושה גרושה הוא דכי אית לה זרע לא אכלה משום דלא חזיא לכהונה אבל אלמנה דחזיא לכהונה אימא אע"ג דאית לה זרע נמי תיכול צריכא
«Viuda» establece una exigencia más estricta, y «divorciada» una más flexible. Si solo dijera viuda, pensaríamos que recupera terumá sin descendencia porque podría casarse de nuevo con kohén, pero una divorciada no; si solo dijera divorciada, pensaríamos que una viuda sí podría comer aunque tuviera descendencia, por ser apta para un kohén. Ambas expresiones hacen falta.
ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו לאיש זר אמר רחמנא מי שזר אצלה מעיקרא לאפוקי האי דלא זר אצלה מעיקרא הוא
¿Tal vez también la descalifica un hombre que vuelve a tomar a su exesposa tras otro matrimonio? «Hombre extraño» significa que era extraño para ella desde el principio; este hombre había sido su esposo legítimo.
אי הכי חלל דלאו זר הוא מעיקרא לא לפסול אמר קרא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו בעמיו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל אף זרעו נמי פוסל
Si es así, un jalal tampoco era extraño para ella desde el principio y no debería descalificarla. Pero «No profanará su descendencia» (Levítico 21:15) equipara al descendiente con su padre: así como él puede descalificar, también su descendencia.
ואימא משעת הויה דומיא דכהן גדול באלמנה מה כהן גדול באלמנה בביאה אף האי נמי בביאה
¿Por qué no descalificarla desde los kidushín? Como en el caso del kohén gadol con la viuda, en que la descalificación se produce por la relación sexual, aquí también.
ואימא עד דאיכא הויה וביאה דומיא דכ"ג באלמנה מה כהן גדול באלמנה בביאה לחודה אף האי נמי בביאה לחודה
¿Y por qué no exigir tanto kidushín como relación sexual? La comparación muestra que, así como al kohén gadol le basta la relación sexual con una viuda, aquí también basta la relación.
ורבי יוסי אומר כל שזרעו פסול פוסל וכל שאין זרעו פסול אינו פוסל מאי איכא בין ת"ק לרבי יוסי
Rabí Yosí establece que quien engendra descendencia descalificada, descalifica a la mujer; quien no, no. ¿Cuál es la diferencia con el primer tana?
אמר ר' יוחנן מצרי שני ואדומי שני איכא בינייהו
Rabí Yojanán dijo: los conversos egipcios y edomitas de segunda generación.
ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה ת"ק סבר מה כ"ג באלמנה שביאתו בעבירה ופוסל אף האי נמי פוסל
Ambos derivan la regla del kohén gadol con la viuda. El primer tana se fija en que esa unión constituye una transgresión y descalifica; así lo haría también cualquier otra unión prohibida.
ורבי יוסי סבר ככהן גדול מה כהן גדול שזרעו פסול ופוסל אף כל שזרעו פסול פוסל לאפוקי מצרי שני דאין זרעו פסול דכתיב (דברים כג, ט) בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה':
Rabí Yosí se fija en que el kohén gadol con viuda engendra descendencia descalificada: solo quien produce ese resultado descalifica. Así se excluye al egipcio de segunda generación, cuya descendencia de tercera generación puede ingresar en la congregación (Deuteronomio 23:9).
רשב"ג אומר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכו': מאי איכא בין ר' יוסי לרבן שמעון בן גמליאל
Rabán Shimón ben Gamliel dice: si puedes casarte con la hija de alguien, puedes casarte con su viuda. ¿Qué diferencia hay entre él y rabí Yosí?
אמר עולא גר עמוני ומואבי איכא בינייהו ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה רבי יוסי סבר מה כהן גדול באלמנה שזרעו פסול ופוסל אף כל שזרעו פסול פוסל
Ulá dijo: los conversos amonitas y moabitas. Ambos razonan desde el kohén gadol con viuda. Rabí Yosí sostiene que, como la descendencia del kohén gadol queda descalificada, cualquier hombre cuya descendencia está descalificada descalifica a la mujer.
רשב"ג סבר מה כהן גדול באלמנה שכל זרעו פסול ופוסל אף שכל זרעו פסול ופוסל לאפוקי עמוני ומואבי דאין כל זרעו פסול דאמר מר עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית:
Rabán Shimón ben Gamliel exige que toda la descendencia sea descalificada, como ocurre en el caso del kohén gadol. Se excluyen amonitas y moabitas, porque se enseñó: «Amonita, pero no amonita mujer; moabita, pero no moabita mujer».
מתני׳ האונס והמפתה והשוטה לא פוסלין ולא מאכילין ואם אינן ראויין לבא בישראל הרי אלו פוסלין כיצד (היה) ישראל שבא על בת כהן תאכל בתרומה
Mishná: el violador, el seductor y el hombre legalmente incompetente no descalifican ni confieren el derecho a comer terumá; pero si son de una categoría matrimonialmente prohibida en Israel, sí descalifican. ¿Cómo? Un israelita tuvo relaciones con una hija de kohén: ella puede comer terumá...
יבמות ס״ט א
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
