הכלאים וטרפה ויוצא דופן טומטום ואנדרוגינוס לא קדושין ולא מקדשין
…que los animales procedentes de cruzamientos prohibidos, los animales tereifá, los nacidos por cesárea, los tumtum y los andróginos no adquieren santidad ni pueden conferirla a otros.
ואמר שמואל לא קדושין בתמורה ולא מקדשין בעושה תמורה ש"מ:
Shmuel explicó que «no adquieren santidad» se refiere a que no quedan santificados mediante sustitución sacrificial; «no confieren santidad» significa que no sirven para efectuar una sustitución. Queda demostrado.
ר' אליעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר: תניא א"ר כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר:
«Rabí Eliezer dice que se incurre en lapidación como con un varón»: Rabí Yehudá HaNasí relató: «Cuando fui a estudiar con Rabí Elazar ben Shamúa, sus alumnos me rodearon como los gallos de la casa de Bukia y solo me permitieron aprender un punto de nuestra mishná: Rabí Eliezer dice que el andrógino se considera varón respecto de la pena de lapidación».
הדרן עלך הערל
Concluimos el capítulo «El incircunciso».
מתני׳ יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לאלו ולאלו ואסורות לאלו ולאלו
Mishná: hay mujeres permitidas a sus esposos pero prohibidas a sus cuñados para yibum; permitidas a sus cuñados pero prohibidas a sus esposos; permitidas a ambos; y prohibidas a ambos.
ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כ"ג חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר
Están permitidas a sus esposos, pero no al yavam, por ejemplo, la viuda casada con un kohén ordinario cuyo hermano es sumo kohén; o una mujer de linaje apto casada con un jalal cuyo hermano es kohén apto.
ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן
También una israelita casada con israelita cuyo hermano es mamzer, o una mamzeret casada con mamzer cuyo hermano es israelita: las esposas se permiten a sus maridos, no a esos cuñados.
ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כ"ג שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן
Se permiten al cuñado pero no al marido: el sumo kohén que prometió matrimonio a una viuda y cuyo hermano es kohén ordinario; un kohén apto casado con una jalalá cuyo hermano es jalal; un israelita que tomó por esposa a una mamzeret y cuyo hermano es mamzer; y un mamzer que se casó con israelita cuyo hermano es israelita.
ואלו אסורות לאלו ולאלו כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר אסורות לאלו ולאלו ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן
Se prohíben a ambos: viuda casada con sumo kohén, teniendo este un hermano sumo kohén u ordinario; jalalá casada con kohén apto cuyo hermano es apto; mamzeret casada con israelita cuyo hermano es israelita; e israelita casada con mamzer cuyo hermano también es mamzer. Las demás mujeres están permitidas a marido y yavam.
שניות מד"ס שנייה לבעל ולא שנייה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שנייה ליבם ולא שנייה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שנייה לזה ולזה אסורה לזה ולזה
En las relaciones prohibidas en segundo grado por decreto rabínico: si ella es pariente prohibida del marido, pero no del yavam, es prohibida al primero y permitida al segundo; si es prohibida al yavam y no al esposo, ocurre lo contrario; si lo es a ambos, se prohíbe a ambos.
אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והולד כשר וכופין אותו להוציא
En tales uniones no recibe ketubá, frutos patrimoniales, manutención ni compensación por el desgaste de sus bienes; los hijos son aptos y se obliga al marido a divorciarla.
אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש להן כתובה:
En cambio, la viuda con sumo kohén, la divorciada o jalutzá con kohén ordinario, la mamzeret o netiná con israelita y la israelita con netín o mamzer sí tienen derecho a ketubá.
גמ׳ מאי איריא דתני נשא ליתני קידש
Guemará: ¿por qué se dice «se casó» y no «la desposó»?
וכ"ת טעמא דנשא דהוה ליה עשה ולא תעשה אבל קידש אתי עשה ודוחה לא תעשה והא כולה פירקין עשה ולא תעשה הוא ולא אתי עשה ודחי לא תעשה
¿Porque el matrimonio consumado reúne un precepto positivo y uno negativo, mientras que solo los esponsales permitirían que el precepto positivo de yibum desplace al negativo? Pero todo el capítulo trata de combinaciones de preceptos positivos y negativos, que no son desplazados por el precepto de yibum.
משום דקבעי למיתני סיפא כ"ג שנשא את האלמנה דוקא נשא דשוייה חללה אבל קידש שריא ליה תנא נמי רישא נשא
La explicación es que la última parte necesita hablar de un sumo kohén «que se casó» con viuda, pues solo al casarse la convierte en jalalá; si únicamente la desposó, ella sigue siendo permitida al kohén ordinario. Por coherencia, la primera parte también dice «se casó».
ואדתני משום סיפא ליתני משום מציעתא כ"ג שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט אלא משום בת בוקתא דקבעי למיתני חלל שנשא כשרה טעמא דנשא דשוייה חללה אבל קידש שריא ליה משום הכי קתני נשא
¿Por qué seguir la última parte y no la intermedia, que habla de un sumo kohén que prometió matrimonio a una viuda? Porque debe incluir el caso específico del jalal «que se casó» con una mujer apta: solo consumado el vínculo la convierte en jalalá; con esponsales seguiría siendo apta. Por eso se dice «se casó».
ומאי איריא דקתני אלמנה ליתני בתולה
¿Y por qué dice precisamente «viuda», en vez de «virgen»?
יבמות פ״ד א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
