והרי טומאה דלאו שאין שוה בכל וטעמא דכתב רחמנא בני אהרן ולא בנות אהרן הא לאו הכי ה"א נשים חייבות מאי טעמא לאו משום דרב יהודה אמר רב
Sin embargo, la impureza sacerdotal es prohibición no universal; y si no fuera porque la Torá precisa «hijos de Aarón» y no «hijas de Aarón», pensaríamos que las mujeres también están obligadas. ¿No se debe al principio de Rav Yehudá en nombre de Rav?
לא דגמרינן מלא יקחו
No: se aprende de la repetición «No tomarán».
איכא דאמרי קיחה איצטריכא ליה ס"ד אמינא ליגמר מטומאה קמשמע לן
Otra versión dice que fue necesario escribir esa prohibición matrimonial porque podríamos haberla comparado con la impureza sacerdotal, pero el texto aclara lo contrario.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו להינצבו לאתריה דרב אידי בר אבין בעו מינייהו הוזהרו כשרות להנשא לפסולין או לא
Rav Papa y Rav Huna hijo de Rav Yehoshúa llegaron a Hinzivu, la localidad de Rav Idi bar Avín. Allí les preguntaron: «¿Las mujeres aptas tienen prohibido casarse con hombres inhabilitados?».
אמר להו רב פפא תניתוה עשרה יוחסין עלו מבבל כהנים לוים וישראלים חללים גרים וחרורים וממזרים נתינים שתוקי ואסופי כהנים לוים ישראלים מותרין לבא זה בזה לוים ישראלים חללים גרים חרורים מותרין לבא זה בזה גירי חרורי וממזרי נתיני שתוקי ואסופי מותרים לבא זה בזה ואילו כהנות לחלל לא קתני
Rav Papa citó la mishná de las diez categorías de linaje que subieron de Babilonia: kohanim, levitas, israelitas, jalalim, conversos, liberados, mamzerim, netinim, personas de padre desconocido y expósitos. Las combinaciones matrimoniales permitidas entre ellas se enumeran en grupos; pero no se menciona expresamente una kohenet con un jalal.
א"ל רב הונא בריה דרב יהושע כל היכא דהני נסבי מהני והני נסבי מהני קתני כהן כיון דאילו בעי למינסב חללה אסירא ליה לא קתני אתו לקמיה דרב אידי בר אבין אמר להו דרדקי הכי אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים:
Rav Huna hijo de Rav Yehoshúa respondió que solo se enumeran grupos que pueden casarse mutuamente. El kohén no puede casarse con una jalalá, por lo que el grupo no figura así. Fueron a Rav Idi bar Avín, quien les dijo: «Muchachos, Rav Yehudá enseñó en nombre de Rav que las mujeres aptas no están advertidas contra casarse con hombres inhabilitados».
שניות מדברי סופרים וכו': בעו מיניה בני בירי מרב ששת שניה לבעל ולא שניה ליבם יש לה כתובה מיבם או לא כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון לית לה
«Las parientes en segundo grado prohibidas por los escribas…»: los habitantes de Biri preguntaron a Rav Shéshet si una mujer prohibida al primer esposo por este decreto, pero no al yavam, cobra ketubá de este último. Como la ketubá recae sobre los bienes del primer marido, tal vez no tiene derecho.
או דלמא כיון דאילו לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני אית לה
Pero quizás, puesto que los sabios asignan la ketubá al segundo cuando no puede cobrarse del primero, aquí también la recibe del yavam.
אמר להו רב ששת תניתוה כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואם היתה שניה לבעל אפי' מיבם אין לה
Rav Shéshet contestó con la mishná: «La ketubá recae sobre el patrimonio del primer esposo; si era pariente prohibida para él, ni siquiera recibe ketubá del yavam».
מכלל דאיכא דאית לה מיבם חסורי מיחסרא והכי קתני כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה משני ואם היתה שניה לבעל אפי' מיבם אין לה:
¿Implica que otras sí cobran del yavam? La formulación está abreviada y significa: normalmente la ketubá recae sobre el primer esposo, y si carece de bienes, los sabios establecieron que la pague el segundo; pero si era pariente prohibida del primero, tampoco cobra del segundo.
בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן מזונות או אין להן מזונות היכי דמי אילימא דיתבה תותיה בעמוד והוצא קאי מזונות אית לה לא צריכא שהלך הוא למדינת הים ולותה ואכלה מאי
Rabí Elazar preguntó a Rabí Yojanán si la viuda con sumo kohén y la divorciada o jalutzá con kohén ordinario tienen derecho a manutención. No se trata de cuando vive con él, pues debe apartarse de esa unión; la pregunta es cuando él viajó al extranjero y ella pidió préstamos para alimentarse.
מזוני תנאי כתובה נינהו מדאית לה כתובה אית לה מזוני או דלמא כתובה דלמשקל ומיפק אית לה מזוני דלמא תיעכב גביה לית לה א"ל לית לה
¿La manutención es una condición de la ketubá, y quien tiene ketubá también la tiene? ¿O solo se concede la ketubá para que pueda cobrar y marcharse, mientras que la manutención prolongaría una unión prohibida? Respondió: no tiene derecho.
והתניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה
Pero una baraita dice que sí tiene. Esa baraita se refiere al período después de la muerte del esposo.
אית דאמר אמר ליה תניא יש לה הא בעמוד והוצא קאי ואלא התניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה
Otra versión: él respondió citando la baraita que reconoce ese derecho, a lo que se objetó que debía separarse del marido. La respuesta vuelve a ser que la baraita habla del tiempo posterior a la muerte.
ת"ר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות מזונות בלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין לה כתובה לא פירות לא מזונות ולא בלאות והיא כשירה וולדה כשר וכופין אותו להוציא
Los sabios enseñaron: una viuda casada con sumo kohén o una divorciada o jalutzá casada con kohén ordinario tiene derecho a ketubá, frutos, manutención y bienes desgastados; ella y su descendencia quedan inhabilitadas y se obliga al marido a divorciarla. Las parientes en segundo grado prohibidas rabínicamente no tienen esos derechos; ellas y sus hijos conservan su aptitud, pero se obliga al marido a divorciarlas.
אמר ר"ש בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכ"ג יש לה כתובה מפני שהוא פסול והיא פסולה וכ"מ שהוא פסול והיא פסולה
Rabí Shimón ben Elazar preguntó por qué una viuda casada con sumo kohén tiene ketubá. Porque ambos quedan jurídicamente inhabilitados; cuando ambos sufren esa condición…
יבמות פ״ה א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
