קנסו אותו כתובה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להן כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל מקום שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה
…se penaliza al hombre haciéndolo pagar la ketubá. En las uniones de segundo grado prohibidas por los sabios, ambos siguen siendo aptos, por lo que se penaliza a la mujer negándole ketubá.
רבי אומר הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק דבר אחר זהו מרגילה וזו היא מרגילתו
Rabí Yehudá HaNasí explicó que aquellas son prohibiciones bíblicas, que no precisan refuerzo, mientras que estas son rabínicas y requieren protección adicional. Otra razón es que en un caso el hombre induce a la mujer y en el otro la mujer induce al hombre.
דבר אחר מאן קתני לה איכא דאמר ר"ש בן אלעזר קתני לה ומה טעם קאמר מה טעם אמרו הוא פסול והיא פסולה קנסו אותו כתובה מפני שהוא מרגילה ומה טעם הוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה מפני שהיא מרגילתו
¿Quién enunció esa última explicación? Algunos la atribuyen a Rabí Shimón ben Elazar: al hombre se lo penaliza cuando indujo a la mujer a transgredir, y a la mujer cuando fue ella quien lo indujo.
איכא דאמר רבי קתני לה וחלוצה קא קשיא ליה והא חלוצה דרבנן ואית לה כתובה הדר אמר כיון דפסיל לה מדרבנן זהו מרגילה וזו היא מרגילתו
Otros la atribuyen a Rabí Yehudá HaNasí, que observó que la prohibición de una jalutzá también es rabínica y, sin embargo, se paga ketubá. Por eso añadió que en ese caso el hombre es quien induce, a diferencia de la relación prohibida en segundo grado.
מאי איכא בין רבי לרבי שמעון בן אלעזר אמר רב חסדא ממזרת ונתינה לישראל איכא בינייהו
¿Qué diferencia práctica hay entre las dos explicaciones? Rav Jisda dijo: la unión de un israelita con mamzeret o netiná.
מ"ד דאורייתא הא נמי דאורייתא מ"ד מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
Quien explica por el origen bíblico reconoce allí ketubá; quien lo explica por el seductor considera que allí la mujer induce al hombre.
ולרבי אליעזר דאמר הרי זה עבד וממזר הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב יוסף מחזיר גרושה משניסת איכא בינייהו מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
Pero según Rabí Eliezer, quien considera al hijo de esa relación esclavo y mamzer, ella no tendría incentivo para inducirlo. Rav Yosef propuso como diferencia el caso del hombre que vuelve con su divorciada después de que ella se casó con otro: la prohibición es bíblica, pero ella podría ser quien lo indujera.
ולרבי עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב פפא בעולה לכ"ג איכא בינייהו מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
Según Rabí Akiva, que considera mamzer al nacido de uniones prohibidas por precepto negativo, ella no tendría ese incentivo. Rav Papa sugirió la mujer que ya había tenido relaciones y se casa con sumo kohén: la prohibición es bíblica, pero ella podría inducirlo.
ולר' אליעזר בן יעקב דאמר יש חלל מחייבי עשה הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב אשי מחזיר ספק סוטתו איכא בינייהו
Para Rabí Eliezer ben Yaakov, que considera jalal al hijo de una transgresión de precepto positivo, tampoco habría tal incentivo. Rav Ashi propuso el caso del hombre que reanuda la convivencia con una mujer sospechosa de adulterio.
מ"ד דאורייתא הא נמי דאורייתא ומ"ד מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה ולר' מתיא בן חרש דאמר אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר מר בר רב אשי סוטה ודאי איכא בינייהו:
La prohibición es bíblica según una explicación; según la otra, ella pudo inducirlo. Pero Rabí Matia ben Jarash afirma que incluso si el esposo va camino de hacerla beber las aguas de la prueba y mantiene relaciones con ella, la convierte en zoná; tampoco existiría incentivo. Mar bar Rav Ashi concluyó que la diferencia está en el caso de una sotá cuyo adulterio está demostrado.
מתני׳ בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי וכן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר
Mishná: una israelita prometida a un kohén, embarazada de un kohén o pendiente de yibum con un kohén no puede comer terumá; lo mismo una hija de kohén unida de esas formas a un israelita. Una israelita prometida a un levita, embarazada de levita o pendiente de yibum con levita, así como una hija de levita con israelita, no puede comer diezmo.
בת לוי מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:
Una hija de levita prometida a kohén, embarazada de kohén o pendiente de yibum con kohén, y una hija de kohén con levita, no puede comer ni terumá ni diezmo.
גמ׳ ותהא זרה זרה מי לא אכלה במעשר אמר רב נחמן אמר שמואל הא מני ר"מ היא דאמר מעשר ראשון אסור לזרים דתניא
Guemará: ¿por qué una mujer ajena a la tribu no podría comer diezmo, si también los no levitas pueden comerlo? Rav Najmán dijo en nombre de Shmuel: es la opinión de Rabí Meír, quien prohíbe el primer diezmo a quienes no son levitas. Pues se enseñó…
יבמות פ״ה ב
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
