תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר רבי אלעזר בן עזריה מתירו לכהן מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר אלא אימא נותנו אף לכהן
…que la terumá corresponde al kohén y el primer diezmo al levita, según Rabí Meír. Rabí Elazar ben Azaria permite darlo al kohén. ¿«Permite», como si hubiera quien lo prohibiera? Debe decirse que también se puede entregarlo al kohén.
מ"ט דר' מאיר אמר רב אחא בריה דרבה משמיה דגמרא (במדבר יח, כד) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים אי מה תרומה חייבין עליו מיתה וחומש אף מעשר חייבין עליו מיתה וחומש
¿Cuál es la razón de Rabí Meír? Rav Ajá hijo de Rabá explicó: «El diezmo que los hijos de Israel separan para Hashem como terumá» (Números 18:24): así como la terumá se prohíbe a los extraños, también el primer diezmo. ¿Deberían entonces aplicarse la pena de muerte y el quinto adicional de terumá?
אמר קרא (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו ויסף חמישיתו עליו בו ולא במעשר עליו ולא על מעשר ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל
No: «Morirán por profanarlo» y «añadirá una quinta parte sobre él» (Levítico 22:9 y 22:14) limitan esas sanciones a la terumá. Los otros sabios entienden la comparación así: al igual que la terumá, el diezmo no separado hace que el producto siga siendo tevel.
וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין
Como dijo Rabí Yosé: ¿solo se sanciona al que come producto del que nunca se separó nada? ¿Qué ocurre si se apartó la terumá principal, pero no el primer diezmo; o el primero, pero no el segundo; o incluso quedó sin separar el diezmo de los pobres?
ת"ל (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר (דברים כו, יב) ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל
«No podrás comer dentro de tus puertas» (Deuteronomio 12:17) se compara con «Comerán dentro de tus puertas hasta saciarse» (26:12), donde se habla del diezmo de los pobres. Por tanto, la advertencia alcanza incluso al fruto aún pendiente de ese diezmo.
ואי מהתם הוה אמינא ללאו אבל מיתה לא קמ"ל
Si solo tuviéramos ese versículo, entenderíamos que impone prohibición negativa, pero no pena de muerte; la comparación enseña la mayor gravedad.
לישנא אחרינא מעשר ראשון דטביל מדרבי יוסי נפקא אי מההיא ה"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל
Otra formulación: que el primer diezmo convierte el alimento en tevel se deriva de Rabí Yosé, pero ese pasaje solo mostraría prohibición negativa, no pena de muerte; por eso se precisa esta enseñanza.
במאי אוקימתא כר' מאיר אימא סיפא בת לוי מאורסת לכהן ובת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר הכא מאי זרות איכא אמר רב ששת מאי אינה אוכלת דקתני אינה נותנת רשות לתרום
Si situaste la mishná según Rabí Meír, considera su final: «La hija de levita prometida a kohén y la hija de kohén a levita no comen ni terumá ni diezmo». ¿Qué condición de extraña se da ahí? Rav Shéshet explicó: «No come» significa que no tiene facultad para autorizar la separación de diezmo.
מכלל דנשואה נותנת רשות אין והתניא (במדבר יח, לא) ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום
¿Se deduce que una mujer ya casada sí tiene esa facultad? Una baraita enseña «Lo comeréis en cualquier lugar, vosotros y vuestras familias» (Números 18:31), lo que permite a la israelita casada con levita autorizar la separación del diezmo.
אתה אומר רשות לתרום או אינו אלא לאכול אמרת תרומה חמורה אוכלת מעשר הקל לא כל שכן אלא לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום
¿No se refiere simplemente al permiso de comer? Si incluso come terumá, que es más estricta, con mayor razón puede comer diezmo; por eso el versículo enseña su facultad de autorizar la separación.
מר בריה דרבנא אמר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות הניחא למאן דאמר משום ייחוד אלא למאן דאמר משום גרושה גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר
Mar hijo de Ravaná explicó que «no come» significa que no se le asigna una porción del diezmo en las eras. Esto concuerda con quien teme una situación de aislamiento impropio, pero según quien teme que parezca mujer divorciada, ¿no puede la levita divorciada comer diezmo?
וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום גרושה בת ישראל
Según tu objeción, ¿no puede una hija de kohén divorciada comer terumá? Es un decreto preventivo por analogía con la israelita divorciada.
אי הכי מאי איריא מאורסת אפי' נשואה נמי איידי דתנא רישא מאורסת תנא נמי סיפא מאורסת
Entonces, ¿por qué hablar solo de la prometida y no también de la casada? Como al principio se habló de prometidas, al final se mantuvo la misma expresión.
תנו רבנן תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אומר
Los sabios enseñaron: la terumá corresponde al kohén y el primer diezmo al levita, según Rabí Akiva. Rabí Elazar ben Azaria dice…
יבמות פ״ו א
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
