סריקא והשתא גופא מליא אבל זרע אין לה דמעיקרא גופא סריקא והשתא גופא סריקא אימא לא צריכא:
…vacío y luego está lleno, mientras que en el caso de «sin descendencia» el cuerpo puede estar vacío en ambos momentos; podríamos pensar que no existe impedimento. Por eso se escribieron ambas.
סימ"ן אמר ליה לא נעש"ה מעשי"ה במית"ה נעש"ה ולא נעשה בולד יבם ותרומה יבום ותרומה סימ"ן:
Señal mnemotécnica del debate: «Le dijo; no se equipara; sus actos; muerte; se equipara y no se equipara; hijo; yibum y terumá».
אמר ליה רב יהודה מדאסקרתא לרבא לא נעשה מתים כחיים לענין יבום מקל וחומר ומה במקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה לא עשה מתים כחיים מקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום אינו דין שלא נעשה מתים כחיים
Rav Yehudá de Diskarta preguntó a Rava: ¿no se podría deducir por argumento de mayor a menor que los hijos fallecidos no se equiparan a los vivos para yibum? En terumá, donde hijos del primer y del segundo esposo pueden tener efectos equivalentes, los muertos no se equiparan a los vivos; cuánto menos en yibum, donde hijos de distintos esposos no se equiparan.
ת"ל (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
La respuesta es el versículo «Sus caminos son caminos agradables y todas sus sendas son paz» (Proverbios 3:17): la norma no ha de crear una situación insoportable por un cambio posterior.
ונעשה מתים כחיים לענין תרומה מק"ו ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה מתים כחיים מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה מתים כחיים ת"ל (ויקרא כב, יג) וזרע אין לה והא אין לה
¿Y por qué no equiparar fallecidos y vivos respecto de terumá por otro argumento, si en yibum sí tienen efecto? «Y no tiene descendencia» (Levítico 22:13): en el caso discutido ya no la tiene.
ונעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לענין יבום מק"ו ומה במקום שלא עשה מתים כחיים לענין תרומה עשה ולד מן הראשון כולד מן השני מקום שעשה מתים כחיים לענין יבום אינו דין שנעשה ולד מן הראשון כולד מן השני ת"ל (דברים כה, ה) ובן אין לו והא אין לו
¿Por qué no equiparar el hijo del primer esposo con el del segundo para yibum, si en terumá ambos pueden contar? «Y él no tiene hijo» (Deuteronomio 25:5): el difunto del caso no tiene hijo propio.
ולא נעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לתרומה מק"ו מה במקום שעשה מתים כחיים לפוטרה מן הייבום לא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני מקום שלא עשה מתים כחיים לענין תרומה אינו דין שלא נעשה ולד מן הראשון כולד מן השני תלמוד לומר אין לה והא יש לה:
¿Por qué no distinguir los hijos de ambos esposos para terumá, ya que en yibum no se equiparan? La Torá dice «No tiene descendencia»; en este caso sí tiene descendencia y permanece impedida.
הדרן עלך יש מותרות
Concluimos el capítulo «Hay mujeres permitidas».
מתני׳ האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה
Mishná: una mujer cuyo esposo viajó a otro país y a la que dijeron que él había muerto, por lo cual se volvió a casar, si después reaparece el marido original, debe separarse de ambos y necesita guet de cada uno.
ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר
No tiene derecho a ketubá, frutos de bienes, manutención ni compensación por bienes desgastados de ninguno de ellos; si recibió algo, debe devolverlo.
והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמא לה ולא זה וזה זכאים לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה
El hijo nacido de cualquiera de los dos vínculos es considerado mamzer. Ninguno de ambos maridos debe impurificarse ritualmente por su muerte, ni tiene derecho a sus hallazgos, al producto de su trabajo ni a anular sus votos.
היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשין את כתובתה ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין
Si era israelita, queda inhabilitada para casarse con kohén; si hija de levita, pierde el diezmo; si hija de kohén, la terumá. Los herederos de ninguno de los dos maridos heredan la ketubá; si fallecen ellos, los hermanos de ambos deben hacer jalitzá, pero no yibum.
ר' יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר
Rabí Yosé dice que la ketubá recae sobre el patrimonio del primer marido. Rabí Elazar le reconoce al primero los derechos sobre hallazgos, trabajo y anulación de votos. Rabí Shimón afirma que la relación o jalitzá con el hermano del primero libera a su coesposa y que el hijo del primer esposo no es mamzer.
ואם ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו ניסת על פי ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן
Si se volvió a casar sin autorización del tribunal, puede regresar al primer esposo. Si lo hizo autorizada por el tribunal, debe salir y queda exenta de traer sacrificio expiatorio.
לא ניסת על פי ב"ד תצא וחייבת בקרבן יפה כח ב"ד שפוטרה מן הקרבן הורוה ב"ד לינשא והלכה וקלקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא לינשא:
Si no se casó con autorización del tribunal, debe separarse y traer expiación. Así, la autorización judicial tiene la ventaja de eximirla del sacrificio. Pero si el tribunal autorizó el matrimonio y ella actuó licenciosamente en otro sentido, trae sacrificio, porque solo fue autorizada a casarse.
גמ׳ מדקתני סיפא נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו שלא ברשות ב"ד אלא בעדים מכלל דרישא ברשות ב"ד ובעד אחד אלמא עד אחד נאמן
Guemará: la segunda parte dice que quien se casó «sin autorización» puede regresar al primer marido: sin autorización del tribunal, es decir, basada en testigos. Esto implica que la primera parte trata de autorización judicial basada en un solo testigo; por tanto, un testigo es creíble.
ותנן נמי הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ואשה מפי אשה ואשה מפי עבד ומפי שפחה אלמא עד אחד מהימן
También se enseña que se permite casar a una mujer por el testimonio indirecto de otro testigo, de mujer que oyó a otra mujer, o incluso de mujer que lo oyó de esclavo o esclava. Por tanto, se acepta un solo testigo.
ותנן נמי עד אחד אומר אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור טעמא דאמר לא אכלתי הא אישתיק מהימן אלמא עד אחד מהימן מדאורייתא
Y otra mishná dice: si un testigo le afirma a alguien «Comiste grasa prohibida» y este responde «No comí», queda exento. Solo por su negación; si guardara silencio, el testigo sería creíble. Parece que un testigo tiene credibilidad bíblica.
מנא לן דתניא (ויקרא ד, כג) או הודע אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים יכול אע"פ שאינו מכחישו יהא פטור תלמוד לומר או הודע אליו מ"מ
¿De dónde? Una baraita interpreta «O si le es dado a conocer su pecado» (Levítico 4:23): podría parecer que solo su propia conciencia cuenta y nunca el aviso ajeno. La expresión enseña que puede llegarle conocimiento por cualquier medio.
היכי דמי אילימא דאתו תרי ולא קא מכחיש להו קרא למה לי אלא לאו חד וכי לא קא מכחיש ליה מהימן ש"מ עד אחד נאמן וממאי דמשום דמהימן דלמא משום דקא שתיק ושתיקה כהודאה דמיא
Si vinieran dos testigos y él no negara, el versículo sobraría; debe tratarse de uno solo. Pero quizá no se deba a que el testigo sea jurídicamente creíble, sino al silencio del acusado, que equivale a reconocimiento.
תדע דקתני סיפא אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור רבי מאיר מחייב אמר ר' מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל
Lo sugiere la segunda parte de la baraita: si dos personas afirman que comió grasa prohibida y él lo niega, queda exento. Rabí Meír lo obliga por argumento de mayor a menor: si dos testigos pueden provocar una pena capital, cuánto más un sacrificio expiatorio, de menor gravedad.
אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי רישא
Le respondieron que el acusado podría decir «Lo hice intencionadamente», lo cual lo eximiría de expiación. La primera parte…
יבמות פ״ז ב
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
